האם שימוש בסידור בכריכת עור הינו בעיה בשל צער בעלי חיים?
האם שימוש בסידור בכריכת עור הינו בעיה בשל צער בעלי חיים?
תשובה
שלום וברכה,
עצם שאלתך מלמדת על רגישות ורחמנות בנפש, ואני מברכת אותך על כך. אכן התורה מזהירה אותנו מפני צער בעלי חיים הן בגרימת הצער, והן בהימנעות מסיוע לבעלי החיים בסבלם, למשל בציווי: שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲשֶׂ֣ה מַעֲשֶׂ֔יךָ וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת לְמַ֣עַן יָנ֗וּחַ שֽׁוֹרְךָ֙ וַחֲמֹרֶ֔ךָ (שמות כג, יב), או בציווי: כִּֽי־תִרְאֶ֞ה חֲמ֣וֹר שֹׂנַאֲךָ֗ רֹבֵץ֙ תַּ֣חַת מַשָּׂא֔וֹ וְחָדַלְתָּ֖ מֵעֲזֹ֣ב ל֑וֹ עָזֹ֥ב תַּעֲזֹ֖ב עִמּֽוֹ (שמות כג, ה), ומן הגמרא ניתן ללמוד שזוהי מצווה מן התורה (בבא מציעא לב, ע"ב).
גם ההיתר לאכילת בשר מבטא הדרדרות מוסרית באנושות, כאשר בבריאת העולם אכלו כל הברואים מזון מן הצומח בלבד, וביניהם גם בני האדם: וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים הִנֵּה֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב׀ זֹרֵ֣עַ זֶ֗רַע אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֔רֶץ וְאֶת־כָּל־ הָעֵ֛ץ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ פְרִי־עֵ֖ץ זֹרֵ֣עַ זָ֑רַע לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה לְאָכְלָֽה (בראשית א, כט). האיסור לאכול בעלי חיים מנומק בכך שיש במעשה זה אכזריות בעצם ההריגה, ושאכילת הבשר מעוררת בנפש אטימות וגסות (ספר העיקרים ג, טו).
אולם הקלקול המוסרי שהביא בסופו של דבר את המבול, שינה את מצב העולם, והותר לאדם לאכול בשר: כָּל־רֶ֙מֶשׂ֙ אֲשֶׁ֣ר הוּא־חַ֔י לָכֶ֥ם יִהְיֶ֖ה לְאָכְלָ֑ה כְּיֶ֣רֶק עֵ֔שֶׂב נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם אֶת־כֹּֽל (בראשית ט, ג. וראי על כך במס' סנהדרין נט, ע"ב).
באופן דומה לאחר קבלת התורה, מוגבלת אכילת הבשר ושחיטתו לזמן הקרבת הקרבנות במשכן (ראי למשל פירוש הרמב"ן והספורנו ל-ויקרא יז, ג-ד), אך עם הכניסה לארץ היא מותרת בכל מקום (דברים יב, כ-כב). אמנם, כשישוב העולם למצבו המתוקן, ישובו גם בני האדם לקבל את מזונם מן הצומח בלבד (הרב קוק, חזון הצמחונות והשלום ב).
מתוך הדברים הללו מובן שבמצבנו הנוכחי בעלי חיים עדיין נשחטים לצורך אכילה. ומתוך כך גם צרכים ושימושים אחרים מותרים (קידושין פב, ע"א), למשל שימוש בכח עבודתם, או ניסויים רפואיים להצלת חיים. ככלל ככל שהצורך האנושי חיוני יותר, וככל שהסבל הנגרם הוא קל יותר, כך נתיר ביתר קלות לצער את בעל החיים, כך נכתב בשו"ע: כל דבר הצריך לרפואה או לשאר דברים, לית ביה [=אין בו] משום איסור צער בעלי חיים, (אבן העזר סי' ה, סי"ד בהגהות הרמ"א). מתוך כך הותר לתלוש נוצות מאווזים חיים, למרות הסבל הנגרם להם, אך מומלץ להימנע מכך בשל האכזריות שבמעשה (מסיבה זו אסר ה'נודע ביהודה' להשתתף בצייד חיות לשם שעשוע, נוד"ב תניינא יו"ד י).
ולכן שימוש בעורות בעלי חיים, שנשחטו ממילא לצורך אכילת בשרם, יהיה מותר, שכן מדובר בשימוש משני לאחר שחיטתם. גם שימוש בעורות בעלי חיים שלא נשחטו כהלכה, ובשל כך סבלו יותר, מותר מהסיבה שהם נשחטו בלאו הכי.
יחד עם זאת, אני חשה את חוסר הנחת שלך משימוש בעור ככריכה לסידור התפילה, שכן מדובר בספר קודש, ובו תחינות ובקשות לרחמים מצד בורא העולם, ויתכן שיש בכך טעם לפגם. גם בשולחן-ערוך עולה האפשרות שלא לברך ברכת 'שהחיינו' על בגד חדש, העשוי מעור של בעל-חיים, כי טוֹב־ה֥' לַכֹּ֑ל וְ֝רַחֲמָ֗יו עַל־כָּל־מַעֲשָֽׂיו (אורח חיים רכו, ס"ו), אם כך, את יכולה ללכת אחר נטיית לבך, ולנהוג מידת חסידות ע"י שימוש בתחליף עור.
עידית