מחפשת רעיונות איך להפוך את התפילה לחווייתית לילדי התפוצות
שלום, אני עושה שירות לאומי בתפוצות, שוודיה.
הבית ספר מוגדר כדתי אבל הילדים שבאים לפה הם מבתים לא דתיים.
אחד מהתפקידים שלי פה זה להיות בבוקר בתפילה עם תלמידי כיתה ב´.
אני לא רוצה לשבת עם הילדים בבוקר ושהם יקראו טקסט שאין להם מושג מה הוא אומר, שהם לא מבנים את המילים ושזה ישעמם אותם.
אשמח ממש לרעיון איך אוכל להפוך את החוויה של התפילה, למעניינת, חוויתית ונוגעת לחייים שלי.
יש לי יד חופשית ממנהלת הבית ספר לעשות הכול. ריקוד/שירה/ מוזיקה ואפילו סיבוב בבית כנסת.
אשמח לתשובה ורעיונות.
תודה רבה : )
תשובה
עזרי מעם ה'
שלום לך, נשמע שעוברת עליך שנה משמעותית וייחודית, כמה חשוב ליצור חיבורים וקשרים עם בני עמנו שבתפוצות ומעצם שאלתך ברור לי שאת עושה עבודה נפלאה, יישר כוחך!
בשאלתך יש שני היבטים. הראשון הלכתי- כמה גמישות הלכתית יש בחינוך לתפילה ביחס לשפה והבנת המילים. השני מעשי – מה כדאי לעשות עם הקבוצה שלך השנה.
אפתח בהיבט הראשון שבשאלתך – האם מותר לשנות את שפת התפילה ואת נוסחה כדי לשפר את הבנת המילים וכדי ליצור חיבור עמוק יותר של הילדים החמודים לתפילה.
הגמרא מלמדת ש"קטנים חייבים בתפילה" (סוכה דף מב עמוד א), אמנם הכוונה בתפילה כאן היא תפילת ה'עמידה' אולם בכך מציבה הגמרא יעד ברור לחנך וללמד את כל ילדי ישראל שתהא תפילה שגורה בפיהם. אך הדרך ליעד היא גמישה.
דין חינוך למצוות באופן כללי הוא לפי כוח המתחנך והמשנה ברורה מציין (סימן תרנח בשער הציון אות לו) שמצות חינוך היא רק על עצם המצווה ולא על פרטי המצווה, וכך גם בתפילה.
ועוד, במסכת 'סוטה' (לב-לג) נקבע שניתן לומר בכל לשון שהיא את קריאת שמע ותפילת העמידה. ההסבר לכך הוא שהתפילה היא בקשת רחמים, ועל כן תלויה בכוונת הלב, וכמובן שמי שאינו מבין את אשר הוא אומר אינו יכול להתכוון בתפילתו (ראי גם ב'שולחן ערוך', אורח חיים סימן קא, ד).
לכן אמירת חלק מהתפילות בספרדית אפשרית בהחלט.
דוגמא להתמודדות מעשית בשאלה זו היא של הרבי מליובאויטיש שערך חוברת תפילות מיוחדת לילדים בשם:"סדר ברכות ותפילות לילדים קטנים" (אגרות הקודש חלק א עמ' פג, י"א שבט תש"ג ) בחוברת הופיעו ברכות ותפילות בעברית ובאנגלית והוא עשה זאת מתוך הבנת הצורך שאת מתארת שהבנת המילים הנאמרות בתפילה היא חיונית והיא למעשה תפילה. הוא יצא מהנחה שכאשר יגדלו כבר לא יזדקקו לתרגום… הסידור כלל חלקים מסוימים ולא את כל התפילה. ואלו החלקים שהיו בו: "מודה אני", "תורה ציווה לנו משה" וקריאת שמע.
התיקון של הרבי היה שעדיף להקטין את הכמות ולהגדיל את האיכות. אורך הקטעים נגזר מיכולת הילדים. המטרה היתה לחנך, להרגיל, ללמד משמעות וכוונה ולקרב את הילדים לעולמה של תפילה בהדרגתיות.
ולהיבט השני בשאלתך – מהן המתודות בהן אפשר להשתמש על מנת להפוך את התפילה לחווייתית.
הכיני פינת תפילה בכיתה. ילדים יכולים לכתוב תפילות ובקשות. למדי אותם את המושגים – הודיה, בקשה, סליחה ושבח.
הקדישי זמן ללימוד פירושי מילים בשפתם ולהסבר משמעות כל תפילה.
ראוי לפתוח את היום באמירת מודה אני ואפשר להנהיג שבכל בוקר ילדים משתפים באירוע מסוים עליו הם מודים.
עודדי אותם לומר או לשיר את רוב הפסוקים והתפילות בקול רם כולם ביחד.
מומלץ לסיים את התפילה בריקוד ושיר. דוד המלך שילב בתפילותיו שירה עם נגינה: "הודו לה' בכינור, בנבל עשור זמרו לו. שירו לו שיר חדש היטיבו נגן בתרועה" (תהילים ל"ג ב-ג). ועוד אמר "ונפשי תגיל בה' תשיש בישועתו. כל עצמותיי תאמרנה ה' מי כמוך" (תהילים ל"ה ט-י). צירוף של ריקוד, שירה ונגינה הופכים את התפילה לחווייתית ומביאים להתלהבות ושמחה ולחיבוב התפילה על הילדים.
דבר נוסף, נאמר בגמרא "'לשמע אל הרינה ואל התפילה' – במקום רינה שם תהא תפילה". ואיזהו מקום רינה? בית הכנסת, ששם אומרים הציבור שירות ותשבחות בנעימת קול ערב" (ברכות ו ע"א ורש"י שם), כדאי מידי פעם לקחת את הילדים לתפילה חגיגית בבית הכנסת, ובאותה הזדמנות להסביר את משמעותה של תפילה בציבור, לפתוח בפניהם את ארון הקודש, שיראו ספר תורה מקרוב, בטוחני שההתרגשות תהיה רבה(:
דעי, שכדמות המלווה את הילדים כוחך בראש ובראשונה בדוגמה האישית שאת נותנת ומאחר שנשמע שתפילה קרובה לליבך, ספרי להם מהי תפילה עבורך.
לסיום שולחת לך מילים יפות ומחזקות של הרב סולובייצ'יק על התפילה שמסכמות את העיקר,
"האמת היא כי מהות התפילה היא חווית הברית של התחברות עם האלוקים והציבור אליו, ואילו הפעולה הממשית של אמירת הטקסטים היא הטכניקה של מימוש התפילה אך לא התפילה עצמה" ('איש האמונה הבודד',עמ' 34)
אשמח לשמוע איך הולך,
עלי והצליחי,
יפית