נישואי גרושה עם כהן

שלום. יש לי חברה שעברה מסלול חיים הפכפך. נולדה וגדלה בלונדון כחילונית ועלתה לארץ. היא התחתנה וילדה ילד ואחר כמה שנים התגרשה, ועברה יחד עם הילד לגור בארץ אחרת. באותה ארץ התחברה לקהילה היהודית, בעיקר החרדית, ובהדרגה החלה להתקרב ליהדות ולשמור מצוות באופן חלקי. בהיותה בחו"ל התיידדה עם חבר בקהילה, אף הוא חוזר בתשובה. הקשר ביניהם הפך לאהבה, והם החלו לחשוב על חיים משותפים, אבל אז התברר שהוא כהן. הם התלבטו רבות לגבי המשך הקשר ביניהם. חשבו אולי לעזוב את הקהילה, להתרחק מן הדת, ולגור יחד. אבל זה לא עלה בקנה אחד עם הרצון האמיתי של שניהם לשמור מצוות ולנהוג על פי ההלכה. לכן החליטו להיפרד, והיא חזרה ארצה, בתקווה – בין השאר – למצוא בן זוג שאיתו תוכל לקיים בית שומר מצוות.
אלא שהלב לא נשמע להיגיון, והיא ואותו כהן המשיכו להתגעגע וכעת חידשו את הקשר.
אני האדם היחיד במעגל החברים שלה בארץ ששומרת מצוות ומבינה את מצוקתה. לכן היא פנתה אליי כדי שאומר לה אם יש איזו אפשרות הלכתית שהם בכל זאת יחיו יחד. ומה חושבים בחברה הדתית על זוג שמתעלם מן ההלכה הזו. אני מפנה את השאלה אליכן.
האם באמת אין שום דרך הלכתית לעקוף את המצב הטראגי הזה? מה ההשלכות ההלכתיות של חיים יחד ללא נישואין? או של נישואין אזרחיים? אציין שלא מדובר בהקמת משפחה חדשה, כפי הנראה, כי חברתי בשנות הארבעים המאוחרות לחייה, ובכל זאת אני שואלת – רק כדי להבין את העניין – האם ילד של כהן וגרושה הוא פסול חיתון?
בתודה מראש

 

תשובה:

שלום רב לך,

הדילמה של חברתך נוגעת ללב, בהיותה קרועה בין שני ערכים כשהיא מרגישה ששניהם אמיתיים ועמוקים. מעבר לכך, העזרה שלך לחברתך גם נוגעת ללב. טוב ששאלת, כיון שלמרות שככל הנראה לעין המצב בלתי-אפשרי, המצב באמת מורכב יותר.

אכן התורה הציבה כללים מיוחדים לחיי הכהנים בספר ויקרא פרק כ"א. קשה לנו היום להבין למה אלה הם כללי ההתנהגות שכהנים חייבים בהם, אבל אנו כן מבינים שלכהנים ישנו מעמד מיוחד מבחינה הלכתית (ובעבודת ה') ויחד עם המעמד וכדי לשמור עליו, קיימת האחריות. בפס' ז' התורה צוותה על הכהנים: "…ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדוש הוא לאלהיו", ונימקה את הציווי בקדושת הכהן.

השאלה שלך היא בעצם –  האם יש דרך הלכתית להתיר נישואי כהן לגרושה? כאמור, התשובה מורכבת. במקרה של חברתך התשובה לשאלה זו נעוצה בנכונות של שני האנשים לבדוק ולערער את מעמדם האישי של מי מהם. במידה ושניהם יגשו לרב או לבית דין רבני, אם בחו"ל ואם בישראל, בית הדין יחקור את כל הנסיבות שלהם ועלול למצוא את הדרך להתיר להם להינשא.

לגבי המעמד האישי של חברתך: כתבת עליה ש"לאחר כמה שנים התגרשה”. האם היא התגרשה במסירת גט בבית הדין הרבני הממלכתי בישראל או שמא התחתנה בנישואין אזרחיים במדינה אחרת והתגרשה בגירושין אזרחיים? אם המצב הוא האחרון, היא אינה פסולה לכהן משום היותה גרושה כיון שלא היו קידושין כדת משה וישראל ולא היתה מסירת גט. הסיכוי גדול (אבל לא הכרחי, תלוי בנסיבות חייה) שבית דין רבני יתיר לכהן לשאת אותה. אפשרות אחרת היא לבדוק אם נישואיה הראשונים בחופה באמת היו תקפים הלכתית. אם לא, יש דעות שאין לה מעמד של גרושה.

לגבי המעמד האישי של האיש: ישנו פתרון אפשרי בזה שבית הדין יטיל ספק במעמדו ככהן. מסורת הכהונה עוברת מאב לבנו. בית הדין יחקור את השושלת המשפחתית של האיש ויחליט אם ישנו ספק במעמדו ככהן. יש סיכוי שבית הדין יבקש לראות תמונות של מצבות הקברים של אבותיו; האם אביו או סבו קבור באמצע בית הקברות או בחלקת כהנים או בשורה הראשונה ליד שביל; או יבקש עדות מהימנה שאכן האיש הוא כהן; או ישאל בכמה דורות בני משפחתו היו חילונים וכדומה.

אפשרות אחרת היא שבית הדין יחליט שהאיש אכן כהן אבל הוא חלל (כלומר שהוא בעצם צאצא של אחד מאבותיו הכהנים יחד עם אישה שנישא לה באיסור – כגון גרושה). במקרה והוא כהן חלל, יתירו לו להינשא לגרושה.

בדורות האחרונים רבו מקרים כגון אלו. רבנים גדולים נשאלו ובחלק מהמקרים אכן התירו את הנישואים. טוב יעשו האיש והאישה אם יגשו לרב מנוסה בשאלות כגון אלו ויבקשו פתרון.

אם לא יימצא פתרון הלכתי והם יחליטו לחיות יחד במסגרת של ידועים בציבור או להינשא בנישואין אזרחיים, אלו לא קידושין כדת משה וישראל. הם צריכים להחליט בעצמם אם הם מוכנים לחיות יחד ללא קידושין. במידה ונולד ילד מתוך זוגיות כזו הוא אינו ממזר ויוכל להתחתן בתוך קהל עם ישראל. הבן ייחשב "חלל" ולא יוכל להשתתף בפעולות הדתיות המיוחדות לכהן, כגון נשיאת כפיים. בת כזאת, בתור חללה, לא תוכל להתחתן עם כהן מבחינה הלכתית.

אני מקוה שתמשיכי לתמוך בחברתך עד שתמצא מזור. התמודדות כזאת קשה מנשוא, במיוחד ללא תמיכה נפשית ומעשית.

בברכה,

ד"ר רחל לבמור

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.

דילוג לתוכן