גילוי הראש של אשה נשואה בצילום בנסיבות מיוחדות
שלום לכבוד הרב,
לפני כשנה וחצי התגלה אצלי גידול ממאיר. בהשגחה פרטית היום אני ב"ה נקיה מסרטן ואני מתכננת לעשות סעודת הודיה. ערב הטיפול הכימותרפי הראשון הלכתי לספרית לעשות קרחת כדי שלא אאלץ לחוות את הטראומה של נשירת השיער בעקבות הטיפולים. המעמד אצל הספרית היה מאוד מעצים וצולם ואני תוהה האם אני יכולה לשתף את הסרטון עם אנשים שקרובים אלי (גברים ונשים, לא רק בני משפחה) כחלק מתהליך ההודיה שלי לקב"ה. אני חושבת שבסרטון הזה יש עוצמה גדולה מאוד שחשוב שאנשים יראו אותו. אשמח לדעת מה הרבנית חושבת?
תודה מראש ובשורות טובות עלינו ועל כל עם ישראל
תשובה:
שלום רב.
תודה רבה על שאלתך.
אנחנו מצטרפות בהתרגשות רבה להודיה ולשמחה שלך על שנרפאת מהמחלה ועל כך שאת יכולה לזכות לעמוד להודות ולהלל.
מרגש לקרוא שההתמודדות עם המחלה היתה גם חוויה מעצימה ומרוממות מבחינה רוחנית.
בעז"ה , הקב"ה ישלח רפואה שלמה ומהירה לכל חולי עמו ישראל.
כדי לדון בשאלה שלך יש לחזור לשורש איסור גילוי שיער לאישה.
האיסור מופיע אצל חז"ל בגמרא בשני הקשרים שונים.
האחד ב מסכת כתובות דף עב עמוד א-ב:
ואלו יוצאות שלא בכתובה: העוברת על דת משה ויהודית.
…
…ואיזוהי דת יהודית? יוצאה וראשה פרוע. ראשה פרוע דאורייתא היא! דכתיב: [במדבר ה'] ופרע את ראש האשה, ותנא דבי רבי ישמעאל: אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש!
הגמרא דנה בנשים שבשל התנהגותן, יכול הבעל לגרשם ולהוציאן ללא זכויותיהן, אחת מהן היא האישה היוצאת וראשה פרוע, כלומר איננו מכוסה.
מסקנת הגמרא פה היא כיסוי ראש הוא מדאורייתא ולא רק "דת יהודית" (מנהגי צניעות שנהגו בנות ישראל). בהמשך הגמרא מסבירה מה נכלל באיסור הדאוריתא (כיסוי ראש חלקי באופן מסוים) ומה נחשב לדת יהודית (כיסוי ראש מלא).
מקום נוסף שהדין מופיע בגמרא הוא דין אמירת ק"ש ושם יש דיון לגבי אילו אברים נחשבים לערוה שאי אפשר לומר ק"ש מולם (אולי אף לומר כל דברים שבקדושה.)
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כד עמוד א:
אמר רבי יצחק: טפח באשה ערוה. למאי? … אלא: באשתו, ולקריאת שמע. אמר רב חסדא: שוק באשה ערוה, שנאמר [ישעיהו מ"ז] גלי שוק עברי נהרות, וכתיב [ישעיהו מ"ז] תגל ערותך וגם תראה חרפתך. אמר שמואל: קול באשה ערוה, שנאמר [שיר השירים ב'] כי קולך ערב ומראך נאוה. אמר רב ששת: שער באשה ערוה, שנאמר [שיר השירים ד'] שערך כעדר העזים.
בעקבות עין בסוגיות נחלק את תשובתנו ל3 חלקים:
- דין צילום ולא מראה אמיתי.
- האם יש ערווה והרהור עבירה בסיטואציה של הורדת שיער בגלל מחלה.
- האם יש ערווה והרהורים במקום של סעודת הודיה לה', אולי אפשר להחשיבו כמקום של גילוי שכינה.
האם יש איסור גילוי ראש לאישה נשואה בצילום?
מסברא ראשונה-
צילום אינו מראה אמיתי ולכן קשה לאסור.
מצאנו בתשובת הרב ליאור ברשת שדימה שיער בצילום לפיאה נוכרית, שסופסוף איננה השיער עצמו.
https://www.yeshiva.org.il/ask/7735
אולי יש אפשרות ללמוד את הדין מעיסוק באומנות ובצפיה בתמונות שאינן צנועות וכך כותב הרב בנימין יהושע זילבר שו"ת אז נדברו (חלק י"א, סימן נ"א):
(בהגדרת המציאות החדשה של תמונות של נשים לא לבוושת כלל או חלקית כותב הרב זילבר): אין כאן איסור ראיית ערווה או שאר מקומות בגוף האשה, שדינם כערוה, אלא איסור תורה של "ונשמרתם מכל דבר רע": " וזה עדיין ברור לי שתמונה זה לא ערוה ואין כאן משום איסור הסתכלות של 'לא תתורו' רק משום איסור 'ונשמרתם'.
וכן מביא הרב אהרון קירשנבאום במאמרו "האומנות בהלכה" (בספר "אומנות ויהדות" בעריכת ד' קאסוטו, עמוד 49 הערה 17 ) בלשונו העדכנית:
ברם יש לציין שהמושג "ערווה" קשור תמיד ליצור חי. פסלים, תמונות, צילומים ותקליטים – אף האירוטים ביותר והמתועבים ביותר, וחיב ההרחקה מהם אינו מוטל בספק – לא חל עליהם איסור 'ערווה'.
נראה כי אין איסור ובכל זאת, לא ראינו אפשרות להתיר בכל מקרה גילוי שיער בסרטים.
יש לזכור, שהיום, בשונה מלא מעט שנים, הסרטונים מאד בהירים, מצויים ונגישים, יכולים להראות בהם ש"זמן חי" ויש להם כמעט אמיתות ואולי יש לחשוש פה יותר.
הסיטואציה בו הצטלמת:
מכיוון שהצילומים של שיערך היו לא בזמן בו השיער משמש יופיה של האישה אלא דווקא כמעמד גילוח, במעמד של הסרת שיער, אפשר לסבור כי זו סיטואציה שאין בה חשש הרהור וערווה.
הסיטואציה של הקרנת הסרטון:
כפי שתארת בשאלתך, הקרנת הסרטון בו רואים את שיערך מגולה מיועד דווקא לסעודת הודיה לקב"ה. הסרטון אמור לעורר רגש רוחני של גילוי שכינה ולא חלילה להפך.
מצאנו בדרשותיו של הבני יששכר את הדברים האלו:
בני יששכר מאמרי חודש כסלו – טבת מאמר ד – הלל והודאה
ד' וישב המלאך הדובר בי וכו' ראיתי והנה מנורת זהב וכו', ונ"ל על פי מה שכתב הרב הגדול מו' חיד"א זלה"ה דהא דאיפסק קול זמר באשה ערוה [ברכות כד א], במקום דאיכא אימתא דשכינתא אין לחוש, והוכיח זה מהגמ' [נדה יג א] דאמר שמואל לר' יהודה שיננא אחוז באמתך והשתן וכו', ואמרו שם להיות שם היה אימתא דשכינה ליכא למיחוש להרהור (והנה עם היות שבעיקר הדין יש לי לפקפק על דבריו ז"ל, עכ"ז דרך דרש הוא), ובזה פירש מאמרם ז"ל הנך יפה רעיתי [שה"ש א טו] זו גילוי שכינה, אף ערשינו רעננה בשבח בנים ובנות, ע"כ, ומאי שייכות זה לזה, ולפי האמור יתכן, דכיון דיש גילוי שכינה יכולין לשבח ביחד בנים ובנות ואין לחוש להרהור, וגם פירש דזהו שאמרה דבורה אנכי לי"י אנכי אשירה [שופטים ה ג], דכיון שאנכי לי"י ויש בכאן גילוי שכינה, על כן*) אנכי אשירה הגם שאני אשה, וכן פירש בזה צהלי ורוני יושבת ציון [ישעיה יב ו] (יושבת לשון נקבה, והכוונה על בנות ציון ואין לחוש לקול אשה) כי גדול בקרבך וכו', ואין לחוש להרהור, ופירש בזה בשם בנו רני ושמחי בת ציון (ולא תחוש לקול אשה) כי הנני בא ושכנתי בתוכך, עד כאן דבריו.
גם הרב אליעזר מלמד בפינתו "רביבים" הביא שיטה זו של החיד"א שבמקום שיש גילוי שכינה אין הרהורים ויכולים אנשים ונשים לשיר. הוא גם הביא את שיטות החולקים (שו"ת באר שבע, ח"ב, באר מים חיים ג).
בעל השרידי אש לרב וינברג ח"ב סימן ח', כשדן בפסיקה לתנועת נוער על שירת זמירות שבת יחד בנים ובנות מביא גם הוא מביא סברא משיטות הראשונים שסברו שכשאין כוונת הנאה מהקול אין איסור:
"ואולי הוא מפני שהם פסקו כדעת כמה מגדולי הראשונים שסוברים שהאיסור לשמוע קול של אשה הוא רק כאשר מתכוונים ליהנות מקולה, אבל כשאין כוונה כזו, אין איסור. וכן בספר 'שדי-חמד' (מערכת קול) הזכיר דעה של רב ספרדי שהתיר לגברים ונשים לשיר שירי קודש ביחד, משום שבשירי קודש אין חשש להרהור. ואם כן, מאחר שהמטרה היא לשיר שירי קודש ולא ליהנות מקולן של נשים, ועוד שכמה שרים ביחד, כך שבלי תשומת לב מיוחדת לא יבחין השומע בקולה של אשה מסוימת דווקא, לכן התירו הרבנים מגרמניה לגברים ונשים לשיר ביחד שירי קודש."
הציץ אליעזר חלק על השרידי אש אבל בסיטואציות רבות אנחנו נוהגים להקל על פי תושבתו של השירדי אש.
יתכן כי ניתן ללמוד מהלכות קול באישה על הלכות כיסוי ראש, ולסבור כי גם בסיטואציה שלך בו ודאי שהסרטון יוקרן לא כדי להנות מיופייך אלא כדי לחוות חוויה רוחנית של הודיה לה' ואולי אפילו גילוי שכינה, יש להקל.
אנו סבורות כי השילוב של עצם זה שאין כאן גילוי שיער ממש אלא רק צילום יחד עם הסיטואציה של הסרת שיער בשל מחלה ויחד עם ההודיה לה' על המרפא ממנה, נותן אפשרות להקל בהקרנת הסרטון.
יחד עם זאת, לא ניתן להקל ראש בחוויה שלך ושל הצופים שלא רגילים לראות אותך ללא כיסוי ראש ולדעתנו עליך לחשוב היטב אם לא כדאי למצוא טכניקה קולנועית לטששט את תמונתך או את שיערך ברגעים האלה. יש טכניקות רבות שונות ומשונות לטישטוש, לחיתוך הסרט, להשמעת פס הקול ללא התמונה וכן הלאה.
בעזרת ה' שתזכי את ובני משפחתך להיות לאורך כל הדרך בסיטואציות של הודיה ושבח לקב"ה.
יעל ובת שבע