מה הדין לגבי כתיבת סת"ם של נשים?
שלום,
מה הדין לגבי כתיבת סת"ם של נשים? האם יש הבדל בין סת"ם שנשים חייבות בו (מגילת אסתר, מזוזות) וכזה שנשים אינן חייבות (תפילין ואולי ספר תורה). אני די רוצה ללמוד כתיבת סת"ם אבל לא מעוניינת אם מה שאכתוב יהיה פסול או לא ניתן לשימוש.
תשובה:
שלום,
שמחתי לקרוא בדברייך הן את ההתלהבות והרצון להוסיף עוד מצוות, והן את הרצון לשמור על מסגרת ההלכה.
מן הדיון בגמרא ניתן ללמוד שאדם אשר מחוייב במצווה מסויימת שייך אליה בדרגה גבוהה יותר מאשר מי שפטור ממנה, ומכיוון שכך, תפילין שנכתבו ע"י אשה, קטן, או גוי פסולים. זאת על פי הכלל: כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה, כל שאינו בקשירה אינו בכתיבה (מנחות מב, ע"ב, וגטין מה, ע"ב), שהרי כל אלה אינם מחויבים במצוות תפילין.
פטור הנשים מתפילין הוא מטעם מצוות עשה שהזמן גרמה, שהרי זמן הנחתן הוא רק ביום, ובימות החול בלבד. רש"י (במס' מנחות) מסביר את הפסול בכך שגמר עשיית התפילין אינו בכתיבתן, אלא בקשירתן (הנחת תפילין), כלומר מדובר בשני חלקים של מצווה אחת. בעקבות הלימוד על איסור הכתיבה בתפילין, נלמד בהיקש גם האיסור על כתיבת מזוזות, שהרי נאמר בהם: וּקְשַׁרְתָּ֥ם לְא֖וֹת עַל־יָדֶ֑ךָ וְהָי֥וּ לְטֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֶֽיךָ וּכְתַבְתָּ֛םעַל־מְזֻז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ (דברים ו, ח-ט).ומשם נלמד גם על ספר תורה. על-פי דברי הריטב"א והר"ן (במס' גטין), הדבר נלמד בקל וחומר, שכן ספר תורה קדוש יותר מאשר ארבע פרשיות מתוכו. (לגבי גויים ומומרים ישנו גם הטעם שאינם כותבים את הסת"ם כתיבה לשמה).
גם הרמב"ם הביא זאת להלכה (הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פ"א ה"יג), וכן השו"ע (אורח חיים סימן לט, ס"א, יורה דעה סימן רפא, ס"ג).
אמנם, יש מי שחילק, ולא הקיש מתפילין לאסור גם כתיבת ספרי תורה ע"י נשים, למשל הרי"ף וכן הרא"ש (ראי בהרחבה) ויתכן שסברו כך על-פי פירוש רש"י לעיל, שהאיסור נלמד מן הפסוק – כי כתיבת התפילין וקשירתן מהוות ביחד את המצווה בשלמותה – מה שאין כן בכתיבת ספר תורה, שאין בו קשירה. אף הטור השמיט את הנשים מרשימת הפסולים לכתיבת ספר תורה (טור יורה דעה סימן רפא), וזאת בשונה מדבריו בהלכות תפילין, שם אסר כתיבת נשים (טור אורח חיים סימן לט).
בשורה התחתונה, מקובל על רוב ככל הפוסקים, כי נשים אינן כותבות ספרי תורה, ואם כתבו, אין לקרוא בספר זה בציבור. לכן אני מציעה לך, עם כל הצער שבדבר, לוותר על משאלה זו, או לחילופין להמיר אותה בכתיבת כתובות, מזמורי תהלים וכד' ואף מגילת אסתר לשיטת המתירים (ראי בהרחבה).
בברכה,
עידית
להרחבה:
– בעניין מי שחילק, ולא הקיש מתפילין לאסור גם כתיבת ספרי תורה ע"י נשים, ניתן למנות את הרי"ף (גטיןכג, ע"ב, בשונה מדבריו בהלכות תפילין(הלכות קטנות לרי"ף (מנחות) דף ז עמוד א), וכן הרא"ש בהלכות ספר תורה (קיצור פסקי הרא"ש הלכות קטנות (מנחות) סימן כ), בשונה מדבריו בהלכות תפילין (קיצור פסקי הרא"ש הלכות קטנות (מנחות) סימן ג). אולם, לפירוש הבית-יוסף, אף הרי"ף והרא"ש אוסרים כתיבת ספרי תורה ע"י נשים, על פי מה שכתבו בהלכות תפילין (ב"י יורה דעה סימן רפא, ס"ג).
– על דברי הטור שהובאו לעיל תמה בעל הדרישה על השמטה זו, והוא סבור שהיא מכוונת, שכן לא ניתן להשוות ספר שנכתב ע"י כופר או גוי, לספר שנכתב ע"י אשה, שם לכל היותר אין יוצאים בקריאה בציבור, אך ניתן ללמוד מתוכו, וודאי שאין לשרפו או לגנזו.
– בעניין החילוק בטור בין ספרי תורה ובין תפילין, יש לציין, כי אף בדין נוסף מפריד הטור בהלכותיהם: ספר תורה שכתבו מין יישרף, אך תפילין שכתבן מין ייגנזו. ויתכן שיש בהבדל זה כדי להצביע על הפרדה בין ספרי תורה ובין תפילין בעניינים נוספים. אמנם ישנן גרסאות שונות בנוסח הטור בהלכות תפילין ונושאי הכלים נותנים לכך הסברים שונים, ראו: דרישה, ב"ח ושיירי כנסת גדולה. בנוסח שבידינו הגירסה מתוקנת.
– יש לציין, שבמסגרת הדיון אודות כתיבת סת"ם, מדגישים רוב הפוסקים, כי מדובר בדין ייחודי, ואילו במצוות אחרות, שנשים פטורות מהן (כגון ישיבה בסוכה, נטילת לולב ולבישת ציצית), הן רשאיות להכין את המצווה, כלומר, לבנות סוכה, לאגוד ארבעה מינים ולטוות ציצית, כולל הטלת ארבע כנפות (אמנם הרמ"א כותב בעניין ציצית, שאין כן המנהג לכתחילה), בבגד זה. (כך כתבו למשל בפירושיהם למס' גטין מה, ע"ב: התוס' בניגוד לדעת ר"ת,הריטב"א בשם רמב"ן, הר"ן בשם הרמב"ם, ומהר"ם מלובלין, וכן נפסק בשו"ע אורח חיים סימן יד, ס"א).
– עוד עניין הקשור לדיוננו כאן, הוא האם חל חיוב לאשה במצוות כתיבה או רכישת ספר תורה לעצמה, כחיוב האיש (שו"ע יורה דעה סימן רע). על-פי ספר החינוך (תרי"ג) מצווה זו אינה חלה על נשים מעצם הפטור הגורף ממצוות תלמוד תורה, וכן דעת הרמב"ם (ספר המצוות לרמב"ם סיום מצוות עשה על מצווה י"ח) גם אגרו"מ סבור שנשים פטורות ממצווה זו, אך יש להן שכר עליה כמי שאינו מצווה ועושה (שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק א סימן קסד).
אולם יש מי שסבור שאף נשים כלולות במצווה זו, שכן אין תלות בין שתי המצוות, מה עוד שנשים מברכות בבוקר את ברכות התורה, ואדרבה, אין אדם מישראל המקיים את כל תרי"ג המצוות, שהרי חלקן מיועדות לכהנים, חלקן למלך וכד'. כך שו"ת שאגת אריה (ישנות) סימן לה, וערוך השולחן בפירוש דברי הרמב"ם (ערוך השולחן יורה דעה סימן רע סעיף ו). הסבר אחר לשייכות נשים בקניית ספר תורה, הוא משום שאף הן מחוייבות בשמיעת קריאת התורה בבית הכנסת כפסיקת מגן אברהם (יורה דעה סימן רפו ס"ו)(ר' חיים נתנזון דברי חן הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ז הלכה א סימן כג). מעניין לראות, שאף כאן שינה הטור מנוסח הגמ', הרמב"ם והשו"ע, ובמקום הכתוב: מצות עשה על כל איש מישראל לכתוב לו ספר תורה, הוא כותב: מצות עשה על כל אדם מישראל שיכתוב לו ס"ת.
בדברי שאגת אריה הוא מתייחס גם לשאלתנו בעניין כתיבת ספר תורה ע"י אשה, ומבדיל זאת במפורש מכתיבת תפילין: מנלן דפסולין לכתיבה?דאין לנו ללמוד מתפילין שפסולין לכתוב, דשאני תפילין שאינן במצות הנחתן, אבל במצות ס"ת הא מצווין עליה. והוא מקיש את כתיבת ס"ת מכתיבת מזוזה.
– יוצא דופן נוסף, הוא כתיבת מגילת אסתר ע"י אשה. זאת מכיוון שבדומה לגברים, גם נשים חייבות במקרא מגילה, משום שאף הן היו באותו הנס (כלומר, גם הן היו באותה הסכנה וניצלו, לפירוש רש"י במס' מגילה ד, ע"א, או שהנס נעשה ע"י אשה– אסתר המלכה, לשיטת רש"י במס' פסחים קח, ע"ב, והרשב"ם, כפי שמובא בתוס' מגילה ד, ע"א). חיובן של הנשים במקרא מגילה, מכשיר גם את כתיבתן, על פי הכלל: כל המוציא את הרבים ידי חובתן אף כתבו מוציא את הרבים ידי חובתן (מסכת סופרים פרק א הלכה ד),ואכן הגמרא אינה אוסרת כתיבת מגילה ע"י אשה.
אולם בכמה מקומות כתיבת מגילה נלמדת מכתיבת ס"ת, למשל הדרישה לשרטוט (מסכת מגילה דף טז, ע"ב), או לתפירה בגידים כספר תורה, ולא בפשתן (מגילה יט, ע"א), אך באותו המקום היא נקראת גם 'ספר' (כספר תורה) וגם 'איגרת', ונשאלת השאלה מה מעמדה של המגילה ביחס לס"ת. על פי הרמב"ם (מגילה פ"ב, ה"ט), והשו"ע בדעת הסתם (אורח חיים סימן תרצא ס"א) וערוך השולחן (אורח חיים סימן תרצא ס"ג) אין הקלף נדרש עיבוד לשמה, ובזה המגילה שונה מספר תורה, כך משמע גם מסעיף ב', בו פוסל השו"ע מגילה שנכתבה ע"י גוי או כופר, אך לא מזכיר אשה. גם הר' עובדיה יוסף (שו"ת יביע אומר חלק ח – אורח חיים סימן נה אות ד) סבור כי מגילה אינה כס"ת, מלבד במה שנדרש באופן ברור, מכך נוכל להסיק, שאף נשים כשרות בכתיבתה.
אך לדעת ר' תם (מובאת בטור אורח חיים סימן תרצ"א), וכן בשו"ע ביש אומרים ובדברי ר' עקיבא איגר שם, גם במגילה נדרש עיבוד לשמה, והיא כס"ת, למעט מה שאינו נדרש, ויש מחלקים, שאף אם אין נדרש עיבוד לשמה, כתיבה לשמה צריך כמו בספר תורה (אבני נזר סימן תקטז אות ג), אף על פי שאין במגילה שמות הקודש. לפיכך כתיבת אשה פסולה גם במגילה. כך נפסק להלכה גם ביביע אומר לעיל (חלק ח, אורח חיים סימן נה), שלכתחילה עדיף לקרוא במגילה שאין עליה מחלוקת, ובדיעבד כשרה.