הכנה לטבילה בתוך שלושים על אב

תשובות מאת: הרבנית חני פרנק

ערב טוב.

אבא שלי נפטר לפני שבועיים ואני צריכה לטבול שבוע הבא… אני לא מסוגלת לעשות את ההכנות לטבילה בתוך 30 ימי האבל (שפם. גבות. גזיזת ציפרניים וכו') פשוט לא מסוגלת. יש אפשרות לדחות את הטבילה?

תשובה:

שלום לך.

בראש ובראשונה תנחומיי על פטירת אביך היקר. ללא ספק, אירוע כזה הנו מהאירועים הקשים שמזמנים לנו החיים וההתמודדות עם האבל היא אתגר מורכב. כפי שוודאי למדת כבר בעת השבעה, ההלכה מכירה בקושי, ומכוונת את האדם דרך ההלכות של האונן, שעוד לא קבר את מתו והאבל, לאחר הקבורה, להתמודד עם הקושי. אבל על אב או אם גם בהלכה חמור יותר מכל אבל אחר. ולכן מובנת בהחלט ההרגשה שלך שאת עדיין שקועה עמוק באבלותך ואינך מסוגלת לעסוק בשמחת המצווה של ההכנות לטבילה. עם זאת, חשוב לציין שאמנם להלכה אסור בתוך שלושים ימי האבלות הראשונים להסתפר וליטול את הציפורניים בכלי, אך דין זה אינו חל על אישה שמגיעה טבילתה, ומותר לה לסדר את השערות שעל פניה וליטול את ציפורניה כדרכה, כדי שלא תהיה חציצה בטבילה. מתוך הדין הזה ניתן להבין שחכמינו ראו את הטבילה במקווה כמצווה חשובה מאוד שגוברת אף על האבלות, כל עוד היא מגיעה אחרי השבעה.

לגבי דחיית הטבילה: ישנה מחלוקת האם הטבילה בימינו נחשבת לטבילה בזמנה, שאסור לדחות אותה, או שכיוון שכולנו ממתינות שבעה נקיים, אין היא נחשבת לטבילה בזמנה ולכן מותר לדחותה. להלכה נפסק שהטבילה בימינו אינה נחשבת לטבילה בזמנה, אך יש להקפיד לטבול בזמן בגלל קיום מצוות פרו ורבו. יתר על כן, החשיבות לטבול בזמן היא ודאי גם מצד מצוות ואהבת לרעך כמוך, שכן אנו רואים את החיים בטהרה ובהיתר, כדרך שאליה צריך לשאוף. אולם, כיוון שאין זה זמנה של הטבילה מדין תורה, בעת הצורך, ובהסכמה הדדית של שני בני הזוג, ניתן לדחות טבילה. עם זאת, הדבר אינו מומלץ. דווקא בעת הזו, כאשר הנך מתמודדת עם מצב נפשי רגיש, חשובה האפשרות להיות בהיתר, ולקבל גם את סיועו ותמיכתו הפיזית של אישך. מה עוד שלפי תיאורך, עשוי לעבור שבוע ויותר מעת הטבילה ועד שיעברו ימי אבלות השלושים, כך שאין מדובר בדחייה של ימים בודדים, אלא של יותר מכך. לכן עצתי לך, לשוחח על כך עם אישך, ולהחליט ביניכם מה הדרך הראויה ביותר (הייתי כותב: הנכונה ביותר עבורכם), אך בהיותי מאמינה שהדרכת ההלכה היא המתאימה והנכונה ביותר גם לנפש רוב בני האדם, אני מציעה לנסות להתגבר על הקושי של האבלות, לנהוג כהלכה, ולהתכונן ולטבול בזמן.

חני

 

הרחבות:

השולחן ערוך בחלק יורה דעה, סימן שצ, עוסק בדין תספורת ונטילת הציפורניים בתוך שלושים יום לאבלות וכך הוא כותב שם בסעיף א:

אבל אסור לגלח שערו, אחד שער ראשו ואחד שער זקנו ואחד כל שער שבו, ואפילו של בית הסתרים, כל ל' יום.

אולם ישנה ברייתא במסכת אבל רבתי, שאומרת: "אשה מותרת בנטילת שער אחר שבעה", ומסביר על כך רבינו יעקב בעל הטורים בספר הטור שם, על פי ההסבר של אביו הרא"ש, שאין מדובר בתספורת ממש, אלא בהסרת שיער מהפנים משום ניוול:

נראה כדברי המפרשים דנטילת שער דשרי באשה היינו במעברת סרק על פניה וטופלתו בסיד שהוא משום תכשיט שלא תתנוול על בעלה אבל בתספורת ממש אסורה כל ל' יום כמו האיש.

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.

דילוג לתוכן