איפה כתוב שצריך ללבוש חצאית?
איפה כתוב שצריך חצאית מתחת הברך? מי אמר? אני באמת הקפדתי כל החיים על חצאית שמכסה את הברך, אבל די! אני באמת מרגישה שאני כבר נחנקת מזה (ומעוד כל כך הרבה דברים)! נמאס לי שרבנים שחיו לפני מלא זמן הגבילו אותנו בכל האיסורים האלו! מרגיש לי ששירת נשים, כיסוי ראש ועוד דברים הם פשוט אמרו כי, תכלס – מה אכפת להם? ככה היה נהוג, אז יאללה.. שכל הנשים לנצח נצחים ימשיכו לסבול. למה רבנים מפחדים להגיד שאין ממש בעיה הלכתית עם מכנסיים רחבים? אני מבינה שהם מפחדים, אבל בינתיים אנחנו פה חנוקות! אני באמת התאמצתי כל החיים להקפיד על כל המצוות, אבל באמת שאני כבר לא יכולה יותר! אז ממש אשמח לדעת מי אמר ולמה? כי לפעמים אני מרגישה שהקב"ה באמת לא התכוון לחצי מהדברים שאנחנו מקיימים בפועל.. מצטערת על המרמור) אני פשוט באמת כבר מתוסכלת! ותודה רבה לכן על הפרוייקט המדהים הזה!!!
התשובה:
שלום לך ותודה על שאלתך הכנה.
את שואלת על אורך החצאית, אבל מבין השורות אני שומעת את המצוקה והתסכול שלך על מקומך כאשה שומרת מצוות אל מול מערכת רבנית גברית, שאת חווה אותה כמערכת מנותקת, קפואה ומגבילה ללא צורך.
לצערי התחושות שלך לא צמחו בחלל ריק. אנחנו נתקלות לא אחת בשדרים מצמצמים שעלינו כנשים לכסות את עצמנו מפני המבט הגברי ולהגביל את עצמנו בשל היצר הגברי. אני רוצה לנסות להציע לנו פריזמה אחרת להתבוננות על העולם הדתי שלנו ועל מקומנו כנשים בתוכו, ממקום של עוצמה ובחירה.
אפתח במושג "דת יהודית" המופיע במשנה במסכת כתובות בנוסף ל"דת משה". "דת יהודית" כוללת נורמות התנהגות שקיבלו על עצמן בנות ישראל בכל הדורות ועם הזמן הפכו למנהגים מחייבים לכלל הנשים, מעבר למה שמפורש בתורה. בניסוחו של הרמב"ם – "דת יהודית – מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל" (ספר נשים, הלכות אישות, כ"ד, סימן יא'). אמנם ההקשר שם הוא עילות לגירושין בלא כתובה למי שעוברת על דת יהודית, אך באופן עמוק ניתן ללמוד מכך, שחכמים גזרו חלק מגדרי הצניעות המחייבים, מתוך מנהגן הרווח של בנות ישראל. כלומר, מתוך כך שנשים יהודיות נורמטיביות נהגו שלא לצאת בראש פרוע או שלא לדבר בקולניות ובגסות, גזרו חכמים שזוהי הנורמה המחייבת. עולה מכאן שיש לנשים כוח רב ביצירת המציאות הנורמטיבית וההקשר התרבותי של מה נחשב ראוי וצנוע.
אחת הדוגמאות המעניינות לכך שנשים הן אלה המגדירות את גדרי הצניעות שלהן עולה מהפסק הנועז ויוצא הדופן של הרב יוסף משאש על כיסוי ראש לנשים. הוא התבונן במציאות המודרנית שבה נשים בסביבתו (כולל נשים יראות שמים) הפסיקו לכסות את ראשן וטען שמאחר והנשים הן אלה האמורות להגדיר מה נחשב צנוע – הרי שבימיו בטל המנהג (אוצר המכתבים, סי' אתתפ"ד). אגב, ייתכן כי על פי שיטתו, בימינו כשיותר ויותר נשים חוזרות להקפיד על כיסוי ראש, היה אומר שהנורמה שוב השתנתה וכיום זה מה שנחשב ראוי בקרב בנות ישראל.
גם הרב הנקין מתייחס בימינו ל"דת יהודית", שהיא המנהג הרווח אצל הנשים, על מנת להתיר גילוי מקצת השיער מחוץ לכובע, אך מדייק כי "רק מנהג הנשים שהן כשרות בשאר עניינים קובע מה נקרא דת יהודית ואילו מנהג הפרוצות אינו בא בחשבון". (שו"ת בני בנים, חלק ג, סי' כא)
אם כך, חשוב שפוסקים העוסקים בענייני צניעות יתבוננו במציאות של הנשים שומרות התורה וגם על פיה יגזרו את כללי הצניעות. זכינו ובדורנו נשים בעצמן עוסקות בלימוד והוראת הלכה, וביתר שאת בעניינים הנוגעים להתנהלותן ומצוותיהן של נשים (כפי שאנו רואות גם באתר הזה). אני מרגישה שזה מחזיר לנו את תחושת השייכות לתורה הרחבה ואת העוצמה של קבלת נורמות ההתנהגות הצנועות מתוכנו פנימה, כשאנו מכוונות כלפי שמים ולא כלפי המבט הגברי.
אוסיף שעל אף שאין סימטריה בדרישות הצניעות ההלכתיות מנשים ומגברים, חשוב ששיח הצניעות יחול על כולם, במטרה לבנות חברה שלמה צנועה, שבה שני המינים מרגישים בנוח. תלמידי חכמים נדרשים להיות צנועים במיוחד (ראי רמב"ם, הלכות דעות, ה) ובשעת התפילה גברים צריכים לכסות גם מקומות שבדרך כלל גלויים. לאחרונה נעשות גם התחלות חשובות להרחיב את דרישות הצניעות מגברים בפני נשים (למשל – הלכות צניעות לגברים, הרב דוד והרב אברהם סתו, תחומין לט).
לבסוף, לגבי תחושתך כי ההלכה קפואה ומאובנת בתחומים הללו, אני רוצה להשמיע את קולו של הרב חיים דוד הלוי ש"אין גמישות כגמישותה של ההלכה" ורק בזכות הגמישות והיכולת לחדש וללכת עם הזמן (שהרי 'הלכה' היא מלשון הליכה) הצליחה התורה להישמר אלפי שנים, "ואם יעמוד להם לחכמי דורנו אומץ לחדש חידושי הלכה לאמיתה של תורה, בנאמנות מוחלטת לגופי ההלכה הכתובה והמסורה, תוסיף ההלכה להיות דרכו של עם ישראל עד סוף כל הדורות." (שו"ת עשה לך רב, חלק ז', שאלה נד).
ברוך ה' יש בין חכמי דורנו בעלי אומץ להישיר מבט גם לתחומים המטרידים אותך בשאלתך, תחומים הנובעים משינויים מגדריים במציאות. השיח ההלכתי בימינו לא מאובן אלא פורה, ויש בו קולות שונים בתוך העולם הרבני, הגברי והנשי כאחד.
אפנה אותך למספר תשובות, בתקווה שהן יתנו לך מרחב נשימה יותר גדול, ויעזרו לך להישאר נאמנה לשמירת מצוות, מבלי להרגיש שהן חונקות אותך.
לגבי מכנסיים רחבים – תשובה של הרב נחום רבינוביץ', המתירה מכנסי חצאית ומכנסיים רחבים צנועים http://ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9694.pdf
לגבי שירת נשים – תשובה של הרב דוד ביגמן, המתירה שירה 'תמימה' באווירה הולמת http://www.maalegilboa.org/article/0
לגבי גדרי צניעות אחרים לנשים ראי באתר זה תשובתה של הרבנית אוריה מבורך – https://www.beithillel.org.il/post-529-copy/
אני מעודדת אותך להמשיך לשאול, ללמוד ולקחת אחריות על בחירותייך הדתיות. בתקווה שתצליחי להרגיש שההלכה אכן הולכת איתך, שצניעות היא מרחב שמגביה אותנו כבני אדם ושהיא נדרשת משני המינים, כדי ליצור חברה בריאה, עדינה וקדושה. בתקווה שתצליחי לראות את הצניעות שלנו כנשים, כנובעת ממקום פנימי של עוצמה ובחירה ולא מרצון חיצוני להסתרה ודיכוי. הלוואי שנצליח לכוון לצניעות ועדינות, שיהיו אמיתיות וטבעיות, נובעות מתוכנו ומכוונת לשם שמיים.