איך אני מתארגנת לטבילה בליל ב' של ראש השנה?
שאלה:
שלום,
אני אמורה לטבול בליל ב' של ראש השנה. איך אני מתארגנת לטבילה? לפני החג או תוך כדי החג.. לא ברור לי איך לעשות את זה.
תודה
תשובה:
שלום וברכה,
טבילה בחג מהווה אתגר אישי וזוגי, ואף מעוררת כמה שאלות הלכתיות, אך היא אפשרית.
עבור נשים רבות, הקדמת ההכנות למקווה לערב החג מהווה קושי וגורמת לחשש בדבר כשרות הטבילה- הרי בכל טבילה אישה מקפידה על סירוק ורחצה סמוכים לטבילה וכאן נוצר פער בן למעלה מיממה.
ההלכה התייחסה למציאות זו בסוגיא הדנה בשאלה עד כמה ניתן להרחיק את החפיפה מהטבילה ובאיזו מציאות ראוי לעשות כך. מסקנת הסוגיא שניתן להקדים את החפיפה אך יש לעשות כן דווקא כאשר אין אפשרות לסמוך את החפיפה לטבילה, כגון טבילה בחג ששבת סמוכה לו, או כמו במקרה בשאלתך בשני חגים סמוכים של ראש השנה.
אמנם, אם אתם מתארחים או מארחים בחג, יתכן והטבילה בלילה החג השני מורכבת מאד עבורך.
חשוב לדעת כי מבחינה הלכתית אין הכרח לטבול ואם שני בני הזוג מוחלים בלב שלם ניתן לדחות את הטבילה. עם זאת, יש ערך לטבילה בזמנה ולמצוות עונה וראוי לעשות מאמץ כדי לאפשר את הטבילה.
לעתים הגורם המונע הוא הרצון, המובן, להסתיר את הטבילה. טבילה במועדים מורכבים מצריכה לעתים בקשת סיוע מחברה או קרובת משפחה. הדבר מותר ואין בכך משום "פרסום הטבילה".
ראוי בעיניי לייקר את הטבילה בזמנה, אף יותר מהרצון המובן של שני בני הזוג לתפילה משמעותית במניין בלילה זה. לכן אם כדי לטבול על בעלך להישאר ולהשגיח על הילדים בבית, עדיף לקיים את הטבילה בזמנה ולוותר על התפילה במנין.
אם החלטת לטבול כך עליך לנהוג:
את ההתארגנות לטבילה- החפיפה בלשון חז"ל, תוכלי לבצע ביום ראשון לפני כניסת החג.
בטבילה רגילה החלה בימות החול, ההכנה לטבילה מתבצעת סמוך לטבילה.
החפיפה כרוכה בפעולות רבות האסורות בשבת וביו"ט- כסירוק השיער ועוד ולכן אין לעשות את ההכנות לטבילה בחג עצמו, אלא להקדימן לערב החג הראשון- יום ראשון בשבוע, לפני כניסת החג.
החפיפה בערב החג תכלול את כל הפעולות אותן את נוהגת לעשות כהכנה למקווה בימי החול- כגון הסרת חציצה ולכלוך, חפיפת הראש וסירוק השיער.
לאחר החפיפה ובמהלך החג עד לטבילה יש להשתדל להימנע מפעולות שיביאו להדבקות של לכלוך על הגוף וליצירת חציצה.
מותר לאכול כרגיל מסעודת החג. יש שכתבו שעל האשה להימנע ממגע בתבשילים ונתינתם לילדים במהלך החג אך העיקר הוא להימנע מדברים הנדבקים וקשה להסירם ולבדוק היטב בזמן העיון סמוך לטבילה.
במידה ושערך ארוך, יש לאסוף אותו בדרך שלדעתך תמנע הסתבכות וקשרים עד לטבילה.
בליל החג השני, אחרי השקיעה, נותרו מספר הכנות שאותן תבצעי סמוך לטבילה-
- עיון והבטה, בעין או במישוש בחלקי הגוף השונים כדי לוודא שאין חציצה.
- רחיצת אזור הפות במים חמימים
- ניקוי השיניים משאריות מזון. ניתן לצחצח במברשת שיניים, ובלבד שצחצוח זה לא יגרום בהכרח להוצאת דם. אם החניכיים שלך מדממות תמיד בזמן הצחצוח את יכולה להסתפק בניקוי בשטיפה ובעזרת האצבע
שנה טובה ומבורכת,
זיוית ברלינר
הרבנית זיוית היא יועצת הלכה וראש מדרשת רוני בצהלי.
מקורות להרחבה ולהעמקה:
1.תלמוד בבלי מסכת נדה דף סז עמוד ב
אמר רב הונא: אשה חופפת באחד בשבת וטובלת בשלישי בשבת – שכן אשה חופפת בערב שבת וטובלת במוצאי שבת. אשה חופפת באחד בשבת וטובלת ברביעי בשבת- שכן אשה חופפת בערב שבת וטובלת במוצאי יום טוב שחל להיות אחר השבת. אשה חופפת באחד בשבת וטובלת בחמישי בשבת – שכן אשה חופפת בערב שבת וטובלת במוצאי שני ימים טובים של ראש השנה שחל להיות אחר השבת.ורב חסדא אמר: כולהו – אמרינן, שכן – לא אמרינן, היכא דאפשר – אפשר, היכא דלא אפשר – לא אפשר.ורב יימר אמר: אפילו שכן – נמי אמרינן, לבר מאשה חופפת באחד בשבת וטובלת בחמישי בשבת, דלמוצאי שני ימים טובים של ראש השנה שלאחר השבת ליתא, דאפשר דחופפת בלילה וטובלת בלילה. מרימר: הלכתא כרב חסדא, וכדמתרץ רב יימר.
2.רמב"ם הלכות מקוואות פרק ב הלכה טז
תקנת עזרא היא שתהיה אשה חופפת את שערה ואח"כ תטבול, ואם אפשר לה לחוף בלילה ולטבול מיד תיכף לחפיפה ה"ז משובח, ובשעת הדחק או מפני החולי חופפת אפילו בע"ש וטובלת למוצאי שבת.
3.רי"ף מסכת שבועות דף ז עמוד א
[נדה ס"ח ע"א] שלח רבין באיגרתיה אשה לא תחוף בע"ש ותטבול למוצאי שבת ותמה על עצמך היאך אשה חופפת ביום וטובלת בלילה והא בעינן סמוך לחפיפה טבילה והלכתא חופפת בלילה [וטובלת בלילה] קשיא הלכתא אהלכתא דדרש אמימר הלכתא אשה חופפת בע"ש וטובלת למוצאי שבת לא קשיא הא דאפשר הא דלא אפשר:
4.הר"ן על הרי"ף מסכת שבועות דף ז עמוד א
לא קשיא הא דאפשר הא דלא אפשר. היכא דאפשר לחוף בלילה [כגון] שהטבילה היא בחול חופפת בלילה היכא דלא אפשר כגון שנזדמנה לה טבילה בשבת או ביום טוב חופפת ביום וטובלת בלילה הלכך אם נזדמנה לה טבילה בליל י"ט שאחר השבת חופפת בע"ש וטובלת למוצאי שבת ומוכח נמי בגמרא שאם חל יום טוב של ראש השנה להיות בא' בשבת ונזדמנה לה טבילה בליל שני בשבת שחופפת בע"ש וטובלת בליל שני בשבת שהוא י"ט שני של ראש השנה אבל לעולם כל שהטבילה היא בחול חופפת בלילה וטובלת בלילה זה הוא דרך הרב אלפסי ז"ל [והוא על דרך השאלתות] אבל רש"י ז"ל סובר דלעולם בחול לא תחוף בלילה ותטבול בלילה דחיישינן מתוך שמהומה לביתה לא תחוף יפה ולפיכך חופפת ביום וטובלת בלילה ובמוצאי שבת שאי אפשר לחוף ביום קודם ליל טבילה חופפת [בליל] שבת: ואם חל י"ט אחר השבת חופפת בערב שבת וטובלת ליל שני בשבת וכל זה כדי שלא תחוף בליל הטבילה עצמה דחיישינן שמא לא תחוף יפה ומיהו אם חלו שני ימים טובים של ראש השנה אחר השבת אם נזדמנה לה טבילה במוצאי יום טוב שני חופפת וטובלת באותה לילה עצמה כדי שלא תרחיק כ"כ חפיפה מן הטבילה וכל זה תלוי בפירוש סוגיות הגמרא ולכולהו פירושא בחפיפה שהיא תקנת עזרא בלבד הוא דמקילינן אבל בעיוני אי איכא מידי דחייץ בגופא דהוא מדאורייתא לא מקילינן:
5.בית הבחירה (מאירי) מסכת נדה דף סז עמוד ב
..הא אם נזדמנה לה טבילה במוצאי שבת אינה חופפת לכתחלה בערב שבת אלא תחוף ותטבול במוצאי שבת ואין אומרין לחוש שמא מתוך שמהומה לביתה אינה חופפת יפה אדרבה כל סמוך לחפיפה טבילה שפיר דמי גדולי המפרשים כתבו שלא הותרה חפיפה רחוקה מן הטבילה אף במקום שבת ויום טוב אלא לדעת הפוסקים טבילה בזמנה מצוה וממה שהביאוה בשאלתות מטעם טבילה בזמנה מצוה ואם כן לשיטתנו שאין מצוה בטבילה בזמנה אין ראוי לטבול בלילי שבת ויום טוב ויומן הואיל ואי אפשר להן לחוף סמוך לטבילה וראוי לדחותה עד מוצאי שבת או מוצאי יום טוב וכן לדעתם ראוי לעשות כן מצד אחר שהרי אינה ניצלת מסחיטת שער ואף על פי שאמרו אין סחיטה בשער דוקא מן התורה אבל מדרבנן אסור והדברים רחוקים שהרי בתלמוד שלנו סתם נאמרה ולא עוד אלא שאף הפוסקים שאין טבילה בזמנה מצוה פירושו להצריכה טבילה שלא לצורך עונה אלא לטבול לצורך טבילה בזמנה אבל לצורך עונה ודאי כל שראויה לכך מצוה היא וכן מה שכתבו מסחיטת שער לדבריהם היאך לא חששו בתלמוד בכך ואף על פי שאפשר לומר שבזמן התלמוד לא היו מגדלות שער כל כך אבל עכשו שנוהגות בשערות ארוכות יש לחוש מ"מ הואיל ומצות עונה בטבילה אין חוששין לכך אלא שמזהירין אותן בכך כמה שאפשר
טור יורה דעה הלכות נדה סימן קצט
ואפילו אם חלו שני י"ט ביום ה' ו' חופפת ברביעי וטובלת בליל שבת ה] ט)או אם חל י"ט במ"ש רוחצת וחופפת בע"ש י)ובלבד שתזהר אחר רחיצה וחפיפה מליתן תבשיל לבנה ומלהתעסק בדבר שתבא לידי חציצה וגם תקשור שערותיה שלא יתבלבלו ואם טבלה ולא עיינה עצמה מקודם לכן אם נזהרה מלהתעסק בדבר החוצץ עלתה לה טבילה ואם לאו לא עלתה לה טבילה:
שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה סימן קצט
סעיף ו
יז] חל ליל טבילתה טז) במוצאי שבת והוא יום טוב שאי אפשר לחוף, אז תחוף בערב שבת; <ט> יז) וכן אם חלו ב' ימים טובים ביום חמישי וששי, וחל ליל טבילתה בליל שבת, יח) תחוף ביום רביעי בשבת ותקשור שערותיה כדי שלא יתבלבלו. הגה: י <י> יט) גם תזהר בימים שבין החפיפה לטבילה מכל טינופת, ושלא ידבק בה שום דבר; גם מנגיעת תבשילין, או מנתינתן לבניה הקטנים, תיזהר, אם אפשר לה ליזהר, אם הם דברים הנדבקים (טור וכן כתב הב"י בשם הרא"ש וסמ"ג וסה"ת). יח] ואם אי אפשר לה ליזהר, כגון שאין לה מי שיעשה במקומה או שצריכה ליגע בהן בשעת אכילה, אין לחוש, ומ"מ תרחוץ ידיה כל פעם שלא תבא לידי חציצה. יט] יא ובשעת טבילה תעיין ותבדוק היטב כל גופה ושערות ראשה, שלא יהא דבר חוצץ, כ] כ) ותדיח יב בית הסתרים במים חמים שהוחמו, כא] אפילו ביום טוב, וכן תחצוץ שיניה בטוב בשעת הטבילה שלא ישאר פירורין ולא בשר ולא עצם. (וע"ל סימן קצ"ז אם לא חל טבילתה במוצ"ש, אם תוכל לטבול במוצ"ש).
שיורי טהרה על שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה סימן קצט סעיף ו
(טז) במוצאי שבת והוא יום טוב. בספר בית הילל [ס"ק ב] כתב דשמע בשם הגאון מוהר"ר יהושע ז"ל שהיה מוחה לנשים לטבול בין יום טוב ראשון לשני ולא פירשו לו הטעם, וכתב הוא שנראה לו דטעמו שחשש למה שכתב הרא"ש [הלכות מקואות סימן לז] דלפירוש רש"י אם חל יום טוב במוצאי שבת אין להתיר לחוף בערב שבת ולטבול במוצאי שבת עיין שם, ואני אומר נשתקע הדבר ולא נאמר ומעולם לא יצא הוראה זו מפי הגאון הנ"ל אלא השומע שמע וטעה, שהרי אפילו הטור בנו לא חש לדברי אביו בזה ולא הביאו אלא כתב בסתם להתיר בלי שום חולק, ואיך יחוש הגאון הנ"ל ליחידאה להחמיר לאחרינא ולבטל מצות עונה לילה אחת, או ב' כשחלו שני ימים טובים סמוכים לשבת מלפניה או לאחריה, ובפרט שכל עיקרו אינו אלא מתקנות עזרא, זה דבר שאין לו שחר:
(יז) וכן אם חלו שני ימים טובים. ולדעת הרמב"ם [מקואות ב, טז] שכתבתי לעיל [ס"ק יד ד"ה לכן נראה לי] אסורה לטבול על סמך החפיפה של ערב יום טוב, והמחבר לא חשש להביא דעתו, וסמך על רוב הפוסקים המקילים:
ערוך השולחן יורה דעה סימן קצט
סעיף יז
אך באופן זה בהמשכת יום או יומים צריכה זהירות גדולה והיינו שתזהר בהיום או בהשני ימים שבין החפיפה להטבילה מכל טינופת ושלא יודבק בה שום דבר גם תיזהר מנגיעת תבשילין ומנתינתן לבניה הקטנים אם המאכלים המה מהדברים הנדבקים להידים אם רק אפשר לה ליזהר שלא תעשה זה היא בעצמה ואם א"א לה ליזהר כגון שאין לה מי שיעשה במקומה או שצריכה ליגע בהן בשעת אכילה אין לחוש ורק תיזהר לרחוץ ידיה בכל פעם שלא תבא לידי חציצה ולא יישן עמה במטה תינוק ותינוקת מפני שרובן רגלן מלוכלכות ויבא על גופה:
סעיף יח
ובשעת טבילתה תעיין ותבדוק היטב כל גופה ושערות ראשה שלא יהא דבר חוצץ ותדיח מקומות בית הסתרים במים חמים שהוחמו אפילו ביום טוב ובשבת במים חמין שהוחמו מע"ש דמותר לרחוץ בהם פניה ידיה ורגליה אבל לא כל גופה כמ"ש בא"ח סי' שכ"ו וכ"ש דמקומות הסתרים מותרת לרחוץ בהם וגם תוכל להשתטף כל גופה והיינו לשפוך על כל הגוף מפל מים פושרים דבצונן מותר גם בכל גופה כמ"ש שם ופושרים הוה צונן דצונן גמור א"א לה לסבול וכן תחצוץ שיניה בטוב קודם הטבילה שלא ישארו פירורין ולא בשר ולא עצם וזהו לעיכובא ואחר כך תטבול במקוה: