עריכת מסיבת בר מצווה בעשרה באב שיוצא ביום שישי. מאת: הרבנית שלומית פלינט
אחדשה״ט!
בני יחגוג בע״ה את מסיבת בר המצווה שלו ביום עשרה באב שנופל ביום שישי השנה.
לא מדובר ביום שנהיה בר מצווה שכן הוא נולד בתשעה באב.
האם קיימות מגבלות כלשהן לאור מנהגי האבלות שנמשכים ביום עשרה באב או לאור העובדה שמדובר בערב שבת וסעודת מצווה (אם כי, כאמור, לא מדובר ביום שנהיה מחויב במצוות) האם לא נוהגים (גם בעלי השמחה וגם האורחים) כל מנהגי האבלות, כגון, הימנעות מבשר ויין והאם ניתן לערוך את המסיבה לפני חצות? אני יודע שזה די מוקדם לשאול את השאלה כבר בחודש טבת, אבל רעייתי היא סופר מאורגנת!
בברכת התורה והמצווה,
תשובה
שלום,
מזל טוב לרגל בר המצווה של בנכם.
התשובה בקצרה:
סעודות מצווה בערב שבת ראוי שיתקיימו לפני הצהריים כדי שאנשים יגיעו לשבת כשהם רעבים. כיון שמדובר בסעודת מצווה מותר לאכול בה בשר (לפני חצות של י' באב), לפחות לחלק מהשיטות, וראוי לציין זאת לאורחים שיש כאן היתר מיוחד. בנוגע לנגינה ומוזיקה ראוי לא להשמיע מוזיקה עד אחרי חצות היום.
התשובה בהרחבה:
בשאלתך שאלת על חגיגה בי' באב אך לפני שאענה על כך, ארצה להקדים ולהתייחס לכך שיש שאלה גדולה האם מותר לחגוג סעודות מצווה שאינן מחוייבות בתאריך מסוים, בערב שבת.
השו"ע, או"ח סימן רמ"ט כותב: אסור לקבוע בערב שבת סעודה ומשתה שאינו רגיל בימי החול, ואפילו היא סעודת אירוסין, מפני כבוד השבת, שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול. . . אבל מצוה להמנע מלקבוע סעודה שנהוג בה בחול, מט' שעות ולמעלה.
כלומר, לכתחילה יש להימנע מלקבוע סעודה גדולה בערב שבת אם בשל הסעודה המשפחה ושאר המוזמנים יגיעו לשבת כאשר הם שבעים, או לא יספיקו להתארגן לשבת בשל התארכות הסעודה.
ולכן במקרה כזה, ראוי להקפיד שהסעודה תתקיים לפני חצות היום. אלא במקרה הנידון, קביעת סעודה ביום שישי לפני חצות היום יוצרת בעיה עם חגיגה בי' באב.
הטור כותב בהלכות תשעה באב, או"ח סימן תקנ"ח, שרובו של ההיכל נשרף בי' באב ולכן היו אמוראים שחשבו שראוי היה לקבוע את יום התענית בי' באב ולא בט' באב, ולכן ראוי שלא לאכול בשר בליל י' ויום י' אלא רק להשיב את הנפש.
השולחן ערוך כותב בהלכות תשעה באב, או"ח סימן תקנ"ח כך:
בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי, ומפני כך מנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי.
והרמ"א מוסיף בהגה: ויש מחמירין עד חצות היום ולא יותר (הגהות מיימוני) . . .
רבים מפרשני השו"ע מתלבטים בכוונה שלו כשהוא אומר "מנהג כשר" – האם יש בכך הכוונה לכלל הציבור או שזוהי מידת חסידות שרק בעלי מעלה צריכים להקפיד עליה?
חלק מהפוסקים מבינים את פסיקת השו"ע והטור כהוראה לכלל הציבור שאין לאכול בשר עד אחרי חצות של יום י' (1). חלק אחר מבין שמדובר בחומרה שיש לנהוג אותה רק למי שזה מנהג המקום שלו או מנהג משפחתו (2).
חלק מהפרשנים כותבים שכאשר ט' באב חל ביום חמישי מותר לכבוד השבת לרחוץ ולכבס כבר ביום של י' לפני חצות היום, וכן לבשל תבשילי בשר ולטעום לצורך השבת (3).
המשנה ברורה כותב שלצורך סעודת מצווה מותר לאכול בשר בי' באב גם לבעלי הסעודה וגם לכלל האורחים ונראה לי חשוב לציין מראש לאורחים שיש היתר כזה.
כדי שסעודה תחשב לסעודת מצווה נוהגים לחגוג בה קיום מחודש או מיוחד של מצווה שלא נוהגים לקיים באופן רגיל, כגון זימון ראשון בברכת המזון. רוב הפוסקים סוברים שסעודה בחגיגת בר מצווה שמתקיימת כאשר הנער בן י"ג שנים ויום אחד נחשבת לסעודת מצווה (4). בנוסף אם מתקיימת דרשה בסעודה או שעורכים סיום או לימוד אז ודאי תיחשב הסעודה לסעודת מצווה ויהיה מותר לאכול בה בשר.
עניין נוסף הוא נגינה בכלי שיר במהלך הסעודה, כשיש פוסקים המתירים להשתמש בכלי שיר החל מחצות היום בלבד (בסביבות השעה 13:00) (5).
מאחלת שנזכה לראות בגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן.
שלומית פלינט
הערות
(1) עיין בדברי הב"ח שמובאים בדברי חתנו הט"ז, או"ח סימן תקנ"ח סעיף א': ופי' מו"ח ז"ל דהאי רק להשיב כו' לא קאי על בשר לומר דבשר מועט מותר להשיב נפש אלא הכי קאמר יאכל אפי' מאכלים אחרים רק כדי להשיב נפש אבל בשר כלל לא.
(2) עיין בדברי הביאור הלכה, סימן תקנ"ח שכותב: שלא לאכול בשר – אבל תבשיל של בשר מותר [מאמ"ר] עוד כתב שם לענין כוס של ברכת המזון אם דרכו תמיד לברך על כוס יין מותר גם בלילה זו ע"ש:
(3) עיין במשנה ברורה סימן תקנ"ח סעיף ג': וכשחל ט"ב ביום ה' שאז יום עשירי הוא ערב שבת מותר בכל זה לכבוד שבת:
(4) עיין בדברי הרע"י בשו"ת יביע אומר או"ח ח"ד, סימן י"ד ד"ההנה ראיתי, ובשו"ת דברי יציב, או"ח סימן רל"ח
(5) עיין במגן אברהם שכותב: וכן שמעתי מרבנן קשישי ומכ"ש שלא יהיה שם כלי שיר עד אחר חצות יום עשירי