בזמן סגר הקורונה אני קמה מאוחר, מה החשיבות של תפילה בזמנה?
שלום וברכה,
אני לומדת השנה במדרשה ואני מקפידה להתפלל כל יום שחרית ומנחה.
הקשרים שלי עם המשפחה מורכבים מכל מיני סיבות, ולכן קטיעת השגרה והשהייה הארוכה בבית עם ההורים בתקופה הזאת מאוד לא פשוטה עבורי.
אני משתדלת לנהל את הזמן שלי בבית ולנצל אותו בצורה הטובה ביותר, ללימוד תורה, לתפילה ולקשר עם חברות.
אבל יחד עם זה, ההתנהלות הרגשית שלי במצב הנוכחי מורכבת ודורשת ממני הרבה כוחות. גיליתי שלוקח לי הרבה זמן לעשות סדר במחשבות כדי להרגע לפני שאני הולכת לישון.
לכן אני קמה בשעה מאוד מאוחרת כל יום, ומתפללת שחרית ממש לפני חצות היום, וזה מתסכל אותי מאוד…
אני חושבת שלא ברורות לי עד הסוף החשיבות והמשמעות של תפילת שחרית בזמן, אשמח להעמיק ולהבין את הנקודה הזאת, וזה יתן לי מוטיבציה להתאמץ יותר על הדבר הזה בתוך כל הבלאגן…
(דבר שהייתי שמחה לעשות גם בלי קשר למצב כרגע)
כמובן שגם כל עצה טובה יכולה לעזור
תודה רבה!
תשובה:
כל הכבוד לך שאת מצליחה בתוך המתח הזה לשמור על שגרת חיים ברוכה: על לימוד תורה, על שתי תפילות ביום ועל קשרים חברתיים נוספים שמוציאים מהבדידות.
התקופה המשונה אליה העולם נכנס מאתגרת אצל כל אחד מאיתנו מקומות שונים ומכריחה אותנו להתמודד עם דברים שלפעמים בשגרת החיים יש לנו היכולת להניח בצד..
המתח בין הבית בו גדלנו לבין האישיות העצמית שבנינו במהלך השנים – מקבל קרקע פוריה בתקופה כזו: בה הנפש מתוחה גם ככה עד לקצה והמרחב היחיד בו מותר להיות הוא הבית.. יחד עם זאת יש בתקופה הזו גם אפשרות להתבונן מחדש במתחים הללו ולראות איך מייצרים בתוכם אולי גם הפריה הדדית..
הגמרא במסכת ברכות מתלבטת האם התפילות נתקנו על ידי אבות האמות: שחרית תיקן אברהם אבינו, מנחה תיקן יצחק אבינו ויעקב אבינו תיקן את תפילת ערבית. או שנתקנו בתקופה מאוחרת יותר כנגד הקרבנות: שחרית כנגד קרבן תמיד של שחר, מנחה כנגד קרבן תמיד של בן הערביים וערבית כנגד האיברים והפדרים שנשרפו על המזבח בלילה. למסקנה אנחנו מכריעים ש"תפילות כנגד קרבנות" ומכך נגזרות הלכות שונות: כמו קשיחות הזמנים בהם מותר להתפלל כל אחת מהתפילות.
אני חושבת ששני ההיבטים הללו של מקורה של מצוות תפילה מבטאים שני הלכי רוח שחשוב מאד לשמור על שניהם בחיי עבודת ה' שלנו: תפילות כנגד אבות מבטא את הצד הטבעי, החופשי שבוער באופן עצמי לקרבת אלוקים וממילא פחות מחויב למסגרות של זמן ומקום. תפילות כנגד קרבנות מבטא את צד החובה הממסגר את הקשר שלנו עם הקב"ה בתוך מסורת וציבור. היכולת שלנו לחבר ולשייך את עצמנו למסורת הגדולה הזו היא עבודה רוחנית יקרה שאני חושבת שנותנת להקפדה בזמנים משהו מעבר לבירוקרטיה ההלכתית.
אני חושבת שדווקא בתקופה מאתגרת כמו זה שאנחנו נמצאים בה כעת, המשמעות והחשיבות של הזמן הופכת להיות ברורה וחיה יותר. התחושה שהזמן נמתח ונמרח, שאין ממש הבדל בין שעה אחת לאחרת – מייצרת צורך לפרק את השעות ולעשות בתוכם סדר. היכולת להקפיד על זמנים ולהתמיד על ההתנהלות שלנו בתוכם: נותנת זמן לכל דבר ומאפשרת בצורה נינוחה ובטוחה יותר לצלוח את התקופה הזו.
הקושי שאת מתארת, גם הוא מובן וטבעי, ואני חושבת שכדאי לחשוב איך את מנהלת אותו ולא נותנת לו לנהל אותך. הצורך בזמן עיבוד, בזמן מחשבה והקשבה פנימית הוא חשוב ונפלא ואולי אפשר להתחיל אותו מוקדם יותר: עם רדת החשיכה בחוץ להיכנס לתוכך פנימה ולעבד את החוויות השונות שעברת במהלך היום. אם תצליחי להתחיל את הזמן הפנימי מוקדם יותר מן הסתם תצליחי גם להירדם קודם ולהתעורר בזמן.
להלכה, חשוב לזכור שהתפילה מורכבת מכמה חלקים שדינם שונה במידה וקמת מאוחר בכל זאת:
- ברכות התורה, ברכות השחר וקריאת שמע ללא הברכות – אפשר וצריך להגיד גם אם קמת לאחר חצות היום
- שמונה עשרה – אפשר וצריך להתפלל בדיעבד עד חצות היום
- לגבי ברכות קריאת שמע – ישנה מחלוקת בפוסקים האם ניתן לומר אותם בשם ומלכות רק עד ארבע שעות זמניות או עד חצות היום ונראה שניתן להקל בדיעבד.
רגע לפני החתימה אוסיף שעם המעבר לשעון קיץ סוף זמן תפילה התאחר. בע"ה האיחור יקל עליך להתפלל תפילה בזמנה.
אני מתפללת שתעברי את התקופה הזו בבריאות וצמיחה
חנה
הרבנית חנה גודינגר (דרייפוס) היא ראש ישיבת דרישה בראש צורים
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כו ע"ב
איתמר, רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפלות אבות תקנום; רבי יהושע בן לוי אמר: תפלות כנגד תמידין תקנום. תניא כוותיה דרבי יוסי ברבי חנינא, ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי. תניא כוותיה דרבי יוסי ברבי חנינא: אברהם תקן תפלת שחרית – שנאמר וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם, ואין עמידה אלא תפלה, שנאמר ויעמד פינחס ויפלל; יצחק תקן תפלת מנחה – שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, ואין שיחה אלא תפלה, שנאמר תפלה לעני כי – יעטף ולפני ה' ישפך שיחו, יעקב תקן תפלת ערבית – שנאמר ויפגע במקום וילן שם, ואין פגיעה אלא תפלה, שנאמר ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי.
בעניין ברכות השחר: משנה ברורה סימן נב ס"ק י
כל הברכות – ועיין בספר מאמר מרדכי ובספר נהר שלום דזמן כל הברכות הוא כל היום בדיעבד וכן כתב בספר מעשה רב להגר"א ז"ל והוסיף שם עוד יותר דאפילו בלילה עד שעת השינה הוא חיובן אם שכח לאומרן קודם ונ"ל דאם חוטפתו שינה לכו"ע לא יכול תו לברך ברכת המעביר שינה [דוגמת בהמ"ז בסימן קפ"ד ס"ה עי"ש] ומ"מ לכתחלה צריך ליזהר שלא לאחר הברכות יותר מד' שעות על היום אך בדיעבד עכ"פ יכול לברך אותם עד חצות כי כן מוכח מהרבה אחרונים שלא הפסיד הברכות אחר ד' שעות והמקיל לסמוך בדיעבד על הגדולים הנ"ל ולברך אותם אחר חצות אין למחות בידו ועיין בבה"ל:
בעניין קריאת שמע: שולחן ערוך או"ח הלכות קריאת שמע סימן נח סעיף ו
אף על פי שזמנה נמשך עד סוף השעה הג', אם עברה שעה ג' ולא קראה קורא אותה בברכותיה כל שעה ד' שהוא שליש היום, ואין לו שכר כקורא בזמנה. ואם עברה שעה ד' ולא קראה, קוראה בלא ברכותיה כל היום.
בעניין שמונה עשרה: שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלה סימן פט סעיף א
זמן תפלת השחר, מצוותה שיתחיל עם הנץ החמה, כדכתיב: ייראוך עם שמש (תהילים עב, ה) ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח, יצא. ונמשך זמנה עד סוף ד' שעות שהוא שליש היום. ואם טעה, או עבר, והתפלל אחר ד' שעות עד חצות, אף על פי שאין לו שכר כתפלה בזמנה, שכר תפלה מיהא איכא.
הגה: ואחר חצות אסור להתפלל תפלת שחרית (ב"י בשם הרשב"א פרק תפלת השחר) וע"ל ריש סי' ק"ח.
בעניין ברכות קריאת שמע: ביאור הלכה סימן נח סעיף ו ד"ה "קוראה בלא ברכות"
עיין במ"ב ואף שדעת הפר"ח כדעת הרמב"ם שלא נתן קבע לברכות כבר פסקו רוב האחרונים וכמעט כולן כדעת הרא"ש והטור והשו"ע ועיין בתשובת משכנות יעקב בסי' ע"ז שדעתו נוטה להכריע בדיעבד עד חצות כמו גבי תפלה דקי"ל לקמן בסימן פ"ט שאם עבר הזמן תפלה אעפ"כ מתפלל עד חצות עיין שם. ואפשר שיש לסמוך ע"ז לענין אם היה לו אונס שלא היה יכול לקרות הברכות עד ד' שעות כי מצאתי בספר מהרי"ל הלכות תפילה שכתב בשם מהר"ש שהמנהג להקל בנאנס שלא להפסיד הברכות: