האם מותר להשתמש בכוס טפטופים לאיסוף חלב אם בשבת?
שלום,
בשעה טובה נולד לי בן לפני כחודש.
אני יודעת ששאיבת חלב בשבת אסורה. אך האם מותר להשתמש ב"כוס טפטופים" (כוס מסיליקון שמשמשת לאגירת חלב אם מהשד שלא מניקים ממנו) ולהשתמש בחלב שיוצא?
הכוס עובדת על וואקום שנוצר בעת שמצמידים את הכוס אל השד ואוספת את החלב שמטפטף באופן לא רצוני מהשד השני.
תודה רבה!
תשובה:
שלום וברכה, שמחה על פנייתך והפניית תשומת הלב למוצר שלא הכרתי קודם לכן. כמו שכתבת יש צורך לבדוק הלכתית מוצרים חדשים כדי לדעת כיצד להיעזר בהם.
המודעות לערכים התזונתיים החשובים שיש בחלב אם עבור התינוק גוברת והולכת. משום כך, אמהות רבות מעדיפות להיניק ולא לתת לתינוק תחליפי חלב. כמו כן, המודעות הכללית לכך ש"חבל על כל טיפה" יצרה פתרונות חדשים, שאחד מהם נועד למנוע אובדן החלב שמטפטף בזמן ההנקה בצד שבו אינה מיניקה באותו זמן. השאלה שלך, הנוגעת לשימוש בכוס כזו בשבת, נובעת מן החשש שמא יש בכך איסור כשם שהוא קיים ביחס לשאיבת חלב אם בשבת.
אני מציגה בפניך את התשובה בקיצור, להרחבה ומקורות עייני בסוף התשובה.
לפני שאתייחס לכוס הטפטופים אני רוצה להתייחס לשאיבת חלב בשבת.
השאיבה בשבת אינה אסורה באופן גורף ובתנאים מסויימים היא מותרת, אפרט:
- כאשר לאישה יש צער הותר לה לשאוב חלב, ולדעת חלק מן הפוסקים דבר זה הותר רק כשזורקים את החלב.
- במצב פיקוח נפש של התינוק הותרה השאיבה לצורך התינוק.
- לדעת חלק מן הפוסקים כל צורך של התינוק הוא של פיקוח נפש ולדעתו כיוון שניתן היום לאחסן את החלב מותר לשאוב עבור התינוק גם אם ישתמש בחלב בהמשך הזמן (הרב רבינוביץ').
- לכל הדעות מוטב להשתמש במשאבה חשמלית המחוברת לשעון שבת כך שפעולת הדישה לא נעשית על ידי האם אלא על ידי מכונה. וכשלא ניתן- אפשר להשתמש במשאבה ידנית.
לכן במצב בו תארת שבנך בן חודש יהיו מצבים בהם תוכלי ממש לשאוב בשבת ומשאבה חשמלית היא הפתרון הנכון. ואז גם ניתן להשתמש בחלב.
לגבי כוס טפטופים:
מאחר שבכוס טפטופים ניתן ליצור מצב בו אין שאיבה אקטיבית אלא רק איסוף החלב ניתן להתיר להשתמש בה בשבת בתנאים הבאים:
א. יש לבדוק שבהנחה הראשונה של הכוס לא נשאב חלב כברגע הלחיצה. אם כן, יש לפעול באחת משתי דרכים: או להרטיב את הכוס כך שתדבק לגוף מבלי ליצור ואקום של ממש. שאז הכוס רק תאגור את החלב ולא תגרום לשום לחץ. אפשרות אחרת היא להמתין ליציאת החלב מעצמו ואז להצמיד את הכוס.
ב. אין ללחוץ על הכוס על מנת להגביר את זרימת החלב במהלך ההנקה.
ג. במידה שיש גודש ויש צער לאם, ניתן לגרום ליציאת החלב כי זהו אחד המצבים בו הותרה שאיבת החלב. אולם, דרך השאיבה המועדפת אינה בכוס המחייבת שאיבה ידנית מתמדת אלא במשאבה חשמלית. אלא שהחלב צריך ללכת לאיבוד במצב כזה. אמנם, אם מדובר בפיקוח נפש לתינוק או בתרומת חלב לתינוקות שאין לאמם חלב לינוק ניתן לסמוך על ההיתר של הרב רבינוביץ'.
שוב תודה על שאלתך ובהצלחה בהנקה ובגידול
בבריאות ושמחה בע"ה,
גם בתקופה לא קלה זו שאנו נמצאים בה.
מיכל
הרחבה:
במסכת שבת יש ברייתא הקובעת שחליבה אסורה בשבת (צה, א). הרמב"ם ציין שמדובר באיסור תורה (הלכות שבת פ"ח ה"ז). המקור לאיסור זה הוא במלאכת דישה, שבמקורה מתייחסת לפירוק החיטה מן השיבולים. חכמים למדו שלמלאכה זו תולדה בשם "מפרק" והיא מתייחסת אף לסחיטה. למשל, סחיטת ענבים לעשות מן הנוזלים יין וזיתים לצורך עשיית שמן נחשבות לפירוק הדומה לפירוק החיטה מתוך השיבולים. ומכאן גם לחליבה שמאוד דומה לסחיטה לצורך שתיית המיץ. על כן, באופן עקרוני יש הבדל עצום בין יניקה ישירה שהיא מותרת. לבין שאיבה שהיא למעשה כחליבה ועל כן זו מלאכה שעל פניו היא אסורה. אלא שהיתר אחד לשאיבת חלב בשבת פורט כבר בגמרא. הגמרא מתייחסת לתינוק שידוע שלא יחזיק מעמד בחיים. תינוק כזה הוא מוקצה ואסור לטלטלו. אולם, התירו לאמא להתכופף ולהניקו כדי למנוע מעצמה צער, מפאת הגודש של החלב (שבת קלה, א).מכאן הרחיבו בעלי התוספות את הדין, וכתבו כך:
מותר אפילו היא לחלוב עצמה ולהוציא חלב שבדדין…משום צער
יוצא מדברי בעלי התוספות שיש היתר לשאוב חלב במצב של צער. למרות שיש כאן איסור של דש. וכך נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סי' של, ח): "וכן היא בעצמה יכולה להוציא בידה החלב המצער אותה". אולם, המשנה ברורה מעיר שם שהיתר זה הוא בתנאי שהחלב לא נאגר ונשמר אלא מוזרם לאיבוד. הסיבה לדיוק הזה של המשנה ברורה היא שלמעשה, כל מלאכת דש ואיסור חליבה מתקיימים כששואבים את הנוזלים לצורך שימוש בנוזלים עצמם. אולם כשרוצים רק לרוקן מנוזלים ובנוזלים עצמם אין צורך (זו מלאכה שאינה צריכה לגופה). אם הדיון בנושא ייפסק כאן אזי התוצאה ההלכתית תהיה קשה ביותר. רק במצבים של צורך לרוקן את החלב מתוך צער יהיה מותר לשאוב חלב. ובלבד שיזרוק את החלב. אולם, כשהשאיבה לצורך התינוק הדבר יהיה אסור. וכדברי הפתגם העממי: חבל על החלב… שלא לומר שלתינוק לא נמצא פתרון. כמובן כמובן שבמצבי פיקוח נפש אין זו שאלה. אך במצבים שבהם אין פיקוח נפש פוסקים רבים החמירו. הרב נחום רבינוביץ' סבר שיש להחשיב יותר מקרים כפיקוח נפש ולהתירם, ובתשובה שכתב בשו"ת שיח נחום הוא כותב שיש להתיר אפילו שאיבה לצורך התינוק במצבים מסוימים:
הרואה יראה שכל זה אמור היה בימיהם, שהחלב לא היה ניתן לשומרו לאורך זמן ויתקלקל בזמן קצר. ואם לא היה תינוק לפנינו שיכול לינוק, התירו רק באופן שהחלב ילך לאיבוד. אולם בימינו נשתנתה המציאות לגמרי. ואפילו אין התינוק לפנינו כמו למשל, שהוא מאושפז בבית חולים והאם נמצאת בבית, או שהוא יזדקק מחר לחלב או לאחר זמן, ואז אפילו תניקהו אמו לא תספיק כמות חלבה לצרכיו, וכל שכן אם אין בו כח לינוק מאמו כי אם בבקבוק בלבד או שלא תוכל להיות אלו להניקו ישירות. וכיו"ב בכל המקרים הללו אין לאבד את החלב הנשאב עתה כי ניתן להקפיא אותו עד שיוכלו להשתמש בו למנוע סכנת התינוק. מעתה גם במקרה כזה יש וסכנת התינוק למחר תתיר כבר היום לחלוב את האם ולשמור על החלב עד לזמן שיזדקקו לו. וזה לא רק מותר אלא גם חייבים לעשות כך…
במקרים מסוימים, כשהתינוק לא מסוגל לשתות כל החלב, הוא מוסיף שאם יש תינוקות אחרים הזקוקים לחלב, מותר לשאוב את כולו ולתרום לתינוקות אחרים. עם זאת, העירו פוסקים רבים והרב נחום רבינוביץ' בכללם, שהשאיבה המומלצת היא דווקא במשאבה חשמלית שאין צורך ללחוץ ולשאוב באופן אקטיבי את החלב. והכל נעשה על ידי המכונה.
עד כאן לעניין שאיבה אקטיבית לצורך החלב. אולם, בכוס טפטופים העניין שונה בתכלית. מבירור שערכתי הבנתי שהצמדת כוס הטפטופים נעשית על ידי לחיצה על הכוס לפני שהיא מוצמדת לגוף האישה. ואז נוצר ואקום כאשר הכוס מונחת על הגוף. מכאן ואילך, החלב המטפטף נאגר בכוס מאליו ללא כל מעשה של דישה וחליבה מיוחדים. אגירת החלב נועדה אצל חלק מן הנשים למניעת הרטבה של הבגדים וכיו"ב ואצל חלק מן הנשים אף לצורכי האכלת התינוק. על כן נראה כך:
- יש לבדוק שבהנחה הראשונה של הכוס לא נשאב חלב כברגע הלחיצה. אם כן, יש לפעול באחת משתי דרכים: או להרטיב את הכוס כך שתדבק לגוף מבלי ליצור ואקום של ממש. שאז הכוס רק תאגור את החלב ולא תגרום לשום לחץ. אפשרות אחרת היא להמתין ליציאת החלב מעצמו ואז להצמיד את הכוס.
- אין ללחוץ על הכוס על מנת להגביר את זרימת החלב במהלך ההנקה.
- במידה שיש גודש ויש צער לאם, ניתן לגרום ליציאת החלב כי זהו אחד המצבים בו הותרה שאיבת החלב. אולם, דרך השאיבה המועדפת אינה בכוס המחייבת שאיבה ידנית מתמדת אלא במשאבה חשמלית. אלא שהחלב צריך ללכת לאיבוד במצב כזה. אמנם, אם מדובר בפיקוח נפש לתינוק או בתרומת חלב לתינוקות שאין לאמם חלב לינוק ניתן לסמוך על ההיתר של הרב רבינוביץ'.
- במידה והחלב של האם מועט והיא מעוניינת בשאיבה מוגברת כדי להרבות את החלב בהמשך, מותר גם ללחוץ על הכוס ובלבד שהחלב שנחלב ילך לאיבוד שאז אין בזה דין של מפרק, כיוון שאין משתמש בנוזלים הנסחטים והמלאכה אינה צריכה לגופה.
- לגבי שימוש בחלב שנאגר בשבת בכוס טפטופים מאליו: עקרונית חל איסור להשתמש בחלב שנאגר בשבת משום שזה דומה למשקים שנטפו מפירות שעומדים לסחיטה שגם שם המיץ שנאגר הוא אסור גם אם נאגר ללא סחיטה (אורח חיים שכ, א) וכן פסק המשנה ברורה (שה, עב). אולם כתב הרב שמחה רבינוביץ בפסקי תשובות שדין זה של חלב שנאגר נוגע לחלב בעלי חיים ששם אין דרך האדם לשתות ישירות מן הבהמה. לעומת זאת בחלב אם שדרך החלב להאכיל לתינוק ביניקה ולא בחליבה, אין על החלב גזירת משקים שזבו לא לעניין איסור שימוש בהם ולא לעניין מוקצה ונולד. והוא מציין במפורש שדין זה נוגע גם לעניין קונכיית הנקה! היינו מה שנקרא היום כוס טפטופים.