קרוב משפחה מצפה שנזמין אותו לליל הסדר אבל אשתו גויה – מה עושים?
שלום רב,
בן משפחה שלי התחתן עם אישה גויה (עם שורשים יהודיים). עד אז נהגנו להזמין את כל המשפחה לחגים אלינו, כולל ליל הסדר.
מאז חתונתם אני לא יודעת איך לנהוג, בייחוד בליל הסדר ובחגים אחרים. מצד אחד, המשפחה כולה, כולל הזוג, אוהבים להתארח אצלנו ומצפים לליל הסדר ולישיבה בסוכה ומצד שני נוכחותה מציבה בפנינו שאלה הלכתית. אשמח לקבל הדרכה.
תשובה:
שלום לך יקרה,
מעריכה מאד את המורכבות והרגישות בשאלתך.
הרצון שלך להזמין את בן משפחתך לליל הסדר הוא מובן.
רבים מאיתנו רגילים לסדרים במעגלים משפחתיים רחבים ומגוונים. בתורה נאמר שליל הסדר ייעשה "למשפחותיכם" (שמות י"ב). למרות שזו אינה הלכה, ויוצאים ידי חובת מצוות הסדר גם בלי משפחה, עמך ישראל מיישמים את החלק הזה של המצוה בשמחה ובהרחבה.
בליל הסדר יש הזדמנות לקרב רחוקים ולהעביר לדור הבנים והבנות את מסורת אבותינו, גם לאלה שאינם שומרי תורה ומצוות. ואכן דבר נפלא הוא שאחוז מאד גדול מעם ישראל עורך סדר. הזמנה לסדר יש בה בחינה של הזמנה למשפחה, הזמנה להיות חלק מהעם היהודי ולהצטרף לא רק לשולחן הסדר אלא לאמונה היהודית וליצור תחושת שייכות ומשמעות.
במקרה שלך, שבו את מתלבטת לגבי הזמנת בן דודך שנשוי לגויה, מובן הדבר שלא ניתן להזמין את בן דודך ולא להזמין את אשתו שאינה יהודיה. אין זה מדרך ארץ, וסביר שבן דודך יימנע מלהגיע, והוא יהיה בבחינת הבן החמישי שלא יושב בשולחן הסדר. נדמה שיש כאן גם סברא של שיקול השייך לקטגוריה של "דרכי שלום", המופיע במשנה במסכת גיטין (ה, ח): "אין ממחין ביד עניי גויים בלקט, שכחה ופאה – מפני דרכי שלום".
בנוסף, כפי שציינת, אשתו של בן דודך היא מזרע ישראל – כלומר יש לה קשרי דם יהודים. במקרה זה יש לנו ענין לעשות מאמץ להשיב אותה לחיק העם היהודי ותורת ישראל.
למרות זאת, טוב שאת מבררת האם הרצון הזה גם מתאים להלכה.
חז"ל אסרו להזמין נכרים לארוחה ביום טוב שלא חל בשבת, גזירה שמא ירבה בבישול עבורם. ההיתר לבשל ביום טוב הוא רק לצורך אוכל נפש של יהודי, והחשש הוא שהוא יבשל גם עבור האורחים הנכרים. הלכה זו שייכת בכל החגים, אולם היא עולה במיוחד בנוגע לליל הסדר, בגלל אופיו המשפחתי. הבעיה איננה עצם ההזמנה של אדם שאנו יהודי לשולחן הסדר, אלא בישול עבורו ביום טוב.
מקור האיסור הוא בגמרא במסכת ביצה (כא, ב): "אמר רבי יהושע בן לוי: מזמינין את הנוכרי בשבת, ואין מזמינין את הנוכרי ביום טוב, גזרה שמא ירבה בשבילו". וכך פסק הרמב"ם (הל' יום טוב א, יג): "אין אופין ומבשלין ביום טוב כדי להאכיל גויים…, שנאמר: "הוא לבדו יעשה לכם" – 'לכם' ולא לגויים, לפיכך מזמינין את הגוי בשבת ואין מזמינין אותו ביום טוב, גזירה שמא ירבה בשבילו, אבל אם בא הגוי מאליו אוכל עמהן מה שהן אוכלין, שכבר הכינוהו". וכן נפסק להלכה בטור ובשולחן ערוך (או"ח סי' תקיב סעיף א).
מכל מקום, פוסקים שונים התירו כאשר ברור שלא יבשל עבור האורח. הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל (שולחן שלמה, סי' תקיב), למשל, מתיר להזמין גוי יחיד, כי אין חשש שירבה בשביל אורח אחד. יש שהתירו כאשר הגוי בא מאליו אחרי שהסעודה כבר מוכנה, או אם כל המאכלים מבושלים לפני יום טוב ומוכנים בהתאם לכמות האורחים.
לפני כ-20 שנה שאלה זו עצמה עלתה בקהילה שלנו ברעננה. אישי, הרב צבי, שהוא רב הקהילה, התייעץ אז עם הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל. הרב ליכטנשטיין אישר שבמצב כזה, אם הכל מבושל מראש, ומקפידים להחמיר בכל דבר כהלכות שבת בלי ההיתרים של יום טוב, מותר להזמין את בן המשפחה היהודי יחד עם בת הזוג שאינה יהודיה.
דבר נוסף שיש לשים לב אליו כאשר גוי נוכח בסעודה הוא להכין מבעוד מועד יין מבושל בלבד. הגמרא במסכת עבודה זרה (דף ל' ע"א) קובעת במפורש ש"יין מבושל אין בו משום יין נסך". יין שהתבשל אינו נאסר במגע גוי, הואיל ועובדי האלילים לא היו מנסכים יין מבושל לאליליהם, ויין שאינו ראוי לניסוך אינו נאסר במגע גוי.
במצב עליו את שואלת אני חושבת שיש כאן הזדמנות לקירוב לבבות, להיות הקשר של בן דודך למסורת ישראל, ומי יודע, אולי יהיה בידך דרך אהבה וכבוד להשיב אותו ואת אשתו למסורת אבותינו.
היי ברוכה וחג שמח.
אושרה