אני פרודה אך לא גרושה, רוצה להתייעץ בנושא כיסוי ראש

שלום וברכה, 
בעלי ואני נשואים מספר שנים, וחווים לא מעט קשיים בזוגיות שלנו, היינו בטיפול זוגי תקופה, ובשלב זה, בהמלצת המטפל, כל אחד בטיפול אישי.
לצערי לא אוכל לפרט את כל הטלטלות אותן אנחנו עוברים, אבל כיום, למעלה מחודש שאנחנו פרודים, לא גרושים, אבל גרים בנפרד בשלב זה עד שנחליט אחרת.
הכל קשה בתקופה הזאת, להציג עסקים כרגיל כלפי חוץ לאנשים שאת אינך מעוניינת לפרט בפניהם את כל נבכי נפשך, כשבפנים יש עצב גדול.
לטבול במקווה בשלב זה אני הולכת, בנתיים זה לא מקשה עליי, אם כי בעלי ואני מתראים מעט מאוד.
כיסוי הראש הוא הקשה.
אם אוריד אותו, לבטח יגיעו השאלות והתהיות, שאני רק מנסה לברוח מהן.
מצד שני, להשקיע בו, ולחבוש אותו בתקופה שהיא כל כך קשה, מכבידה עליי, עוד לא ממש התרגלתי אליו, למרות שאנחנו נשואים כמעט שנתיים, ועדיין לפעמים הוא מפריע לי, אבל בתקופה האחרונה הוא מכביד עליי עוד יותר.
מציג איזו תמונה יפה כלפי חוץ, שכלל לא קיימת.
אציין שוב, שכרגע בייעוצה של המטפלת שמלווה אותי, אנחנו לא עומדים לחזור לגור ביחד בזמן הקרוב, על מנת לשקול לחזור לזוגיות, כך שהמצב שציינתי, ילווה אותי עוד תקופה לא קטנה, זו הסיבה שאני פונה לסיוע וייעוץ.
מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי כראוי,
תודה רבה

תשובה:

שואלת יקרה,

קראתי את שאלתך כמה וכמה פעמים. אפתח בלומר שיש לי הערכה גדולה כלפיך, וכלפי הפנייה שלך. את נמצאת במצב דחק שנמשך זמן ממושך, במצב מעין זה פעמים רבות קשה למצוא את כוחות הנפש להיעזר. ההליכה לטיפול זוגי ואח"כ לטיפול האישי וההתנהלות המתונה וההדרגתית בתוך כל הסערות מעידה על כוחות גדולים ועל אחריות ורגישות.

גם את הפניה שלך אלינו אני רואה באופן זה, היכולת לשתף בתסכול והקושי ולהתייעץ היא משאב יקר וחשוב.

אני לא בטוחה שמענה כתוב באינטרנט יתן לך מענה, לכן בסוף התשובה אזמין אותך לפנות אלינו ליצירת קשר טלפוני למקרה שתרצי להמשיך ולשוחח. בכל זאת אנסה להתייחס התייחסות ראשונית בכתב.

אפתח בהלכה, ובהמשך התשובה אתייחס למורכבות הרגשית שעולה בדבריך.

תארת איך את מתמודדת עם כיסוי הראש ושבמהלך שנות הנישואין "התרגלת אליו", ועשית זאת מתוך הכרות וקבלה של ההלכה שמחייבת אישה נשואה בכיסוי, עכשיו עם הקושי בנישואין הכיסוי "כבד יותר". אכן כל עוד את אשת איש עליך לכסות את ראשך, אין במצב הפירוד שינוי במעמדך האישי וממילא אין שינוי בהלכות כיסוי הראש במצב זה. לאשה לאחר גירושיה התיר הרב משה פיינשטיין ללכת ללא כיסוי ראש כדי למנוע הפסד כלכלי, ופוסקי זמנינו ביארו לאור פסק זה שיש היתר לגרושות ואלמנות  ללכת ללא כיסוי ראש כדי להקל על מציאת בן זוג (מקורות בנושא זה בהרחבה). לפני גירושין אין היתר להוריד את כיסוי הראש.

.

מתוך דברים אלו אפנה לשאלתך ולמורכבות הגדולה שתארת.

כתבת שכיסוי הראש קשה לך וציינת כמה סיבות – אני רוצה להתייחס קודם לסיבה המרכזית בדבריך: הפער הגדול שיש בין המצג שכיסוי הראש מציג כלפי חוץ לבין המצב האמיתי. דברי הבאים הם כיוון מחשבה שאני מציעה, הם יעוץ ולא קביעה, ואני מקווה שיוכלו להיות לעזר.

מצד אחד כתבת על תחושת הקושי והעומס בלשדר "עסקים כרגיל", אך יחד עם הקושי לשאת את הפער גם כתבת שאת רוצה לברוח משאלות ותהיות על מצבך.

אני שומעת שאת בהתלבטות רגשית גדולה בשאלה זו: האם אני רוצה שידעו? האם אני לא רוצה שידעו? האם יש דרך בו אני יכולה לווסת ולשלוט מעט יותר בנקודה זו?

כתבת שיש לפניך, כנראה, תקופה משמעותית של חיים ב"מצב ביניים". השאלה הנוקבת היא, איך מנהלים חיים כאלו כלפי חוץ? ועד כמה ובאיזה אופן נכון לחשוף את המצב.

אני שומעת בדבריך רצון לחשוף את המצב, אבל גם חשש מחשיפה זו – וחיפוש אחר דרך נכונה לשתף עוד גורמים מלבד המטפל, עם זאת לעשות זאת באופן מבוקר ומוגן.

מעבר לדיון על כיסוי הראש – שאלת החשיפה עומדת בפני עצמה. בגלל שאת בטיפול שנשמע שמטיב איתך אני מציעה להעלות אותה בטיפול במנותק משאלת כיסוי הראש. אני שומעת שאת חשה ברצון להושיט יד לתמיכה ושיח מעבר לשיח הטיפולי, אבל מחפשת הנחייה איך לעשות זאת באופן ששומר עליך ומאפשר לך לבחור את מי כן לשתף ואת מי לא.

זוהי שאלה רחבה שכיסוי הראש הוא רק צד אחד שלה.

לגבי הכיסוי עצמו,  אני רוצה להתעכב רגע על השדרים החברתיים שכיסוי הראש משדר עכשיו, ועל השדרים שהורדה/שינוי בכיסוי ראש יכולים להעביר. בחברה דתית המכירה אותך, כיסוי ראש משדר גם את היותך אשת איש, וגם את היותך דתייה. סוג כיסוי הראש משמש גם סוג של קטלוג להשתייכות הדתית שלך. כלומר יש כאן שני שדרים, שדר שקשור ביחס שלך עם בן זוגך, ושדר שקשור ליחס שלך כלפי הקב"ה/ ההלכה/ החברה הדתית.

הורדה של כיסוי הראש תתפרש גם היא בשני אופנים – כמעידה על סיום/בעיה בזוגיות, או כמעידה על שינוי ביחס שלך כלפי העולם הדתי על מרכיביו השונים. לדעתי המבטים והשאלות שיופנו אליך יניחו קודם כל שאת משדרת שדר ביחס לעולם הדתי ובלא ביחס לזוגיות שלך. וגם אם לא כך בהכרח פני הדברים חשוב לראות שיש כאן נושא שנגרר שלא קשור כלל לנושא שמעסיק אותך. כמו כן הורדה של כיסוי הראש עשויה להתפרש בחברה דתית, בעיקר בקרב נשים וגברים שלא מכירים אותך מהעבר כאילו את פנויה. בעוד שלמעשה את עדיין לא פנויה.

כפי שפתחתי מבחינה הלכתית, כל עוד את אשת איש עליך לכסות את ראשך, אין במצב הפירוד שינוי במעמדך האישי ההלכתי. ולכן הורדה של כיסוי הראש עשויה להתפרש באופנים שתארתי…..

אוסיף נקודה נוספת שמחברת בין ההלכתי לפרקטי: לא כתבת איזה סוג של כיסוי ראש את לובשת – בתוך עולם זה יש הרבה אפשרויות, אולי ניתן לשחק ולמצוא שינויי בכיסוי הראש שלא יגרור תשומת לב דרמטית לגבי עולמך הדתי. גם אז צריך לבדוק האם שינוי זה נותן מענה לצורך שהעלת – לתקשר כלפי חוץ שמשהו השתנה. אולי שינוי כזה הוא יותר איתות לעצמך כלפי פנים, הרי כיסוי הראש הוא גם מסר פנימה ולא רק החוצה.

לדעתי חשוב לנסות ולברר את הנושא העיקרי – החשיפה, ובירור שם יכול לסלול דרך שאינה כוללת חיכוך ישיר עם שאלת כיסוי הראש. יתכן שבירור זה גם יעלה ששינוי בכיסוי באופן שאין לו משמעות הלכתית יסייע. הצעתי להעזר במטפל/ת בבירור זה, אם תרצי ליווי של אחת מהרבניות במשיבת נפש – חזרי אלינו דרך האתר.

בהערכה גדולה ובתפילה לסיעתא דשמיא בדרך המורכבת שעומדת בפניך,

יעל

הרבנית יעל שמעוני היא ר"מית וסגנית בישיבה בראש צורים ומנהלת מיזם משיבת נפש.

הרחבה:

האם מותר לגרושה או לאלמנה להוריד כיסוי ראש?

השולחן ערוך באבן העזר כא, ב כתב:

"לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש".

לכאורה נראה שהשולחן ערוך פוסק שגם נשים רווקות צריכות ללכת עם כיסוי ראש, אולם מפרשי השולחן ערוך כתבו שהנשים הפנויות שאסור להן ללכת ללא כיסוי ראש הן נשים אלמנות או גרושות.

כך לדוגמא הבית שמואל שם ( סימן כא ס"ק ה): פנויה. היינו אלמנה או גרושה אבל בתולה מותר

הרב משה פיינשטיין זצ"ל נשאל  לגבי אשה שנתאלמנה וצריכה לפרנס בניה ואם רשאית לעבוד בעבודה בה דורשים ממנה לא לכסות את ראשה. הרב משה פיינשטיין התיר לה לא לכסות את ראשה אם יגרם לה הפסד גדול. והובאו הדברים בשו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן נז.

לפנייך התשובה במלואה:

"באיסור פריעת הראש לאלמנה במקום הפסד גדול.

נשאלתי בדבר אשה שנתאלמנה וצריכה לפרנס בניה ואינה מוצאה להשתכר למשרה שיהיה כדי לפרנס את בניה אלא באם לא תכסה את ראשה כשתהיה בהאפיס /במשרד/ לעבוד במשרתה אם רשאה. והשבתי שיש להתיר לה בצורך גדול כזה, דהא פשוט שאף להב"ש והדגמ"ר /אה"ע/ בסי' כ"א סק"ה שסברי מירושלמי שגם אלמנה אסורה ללכת פרועת ראש הוא רק מצד דת יהודית דמדאורייתא הא רק בא"א נאמר, ולכן כיון שיש לפרש דמאחר שלא נאמר בתורה בלשון איסור הוא רק חיוב עשה שתלך בכיסוי הראש. ומסתבר לע"ד שבזה פליגי ב' הלשונות ברש"י כתובות דף ע"ב בפירוש הילפותא דללישנא קמא שפי' דמדעבדינן לה הכי לנוולה מדה כנגד מדה כמו שעשתה להתנאות מכלל דאסור סובר שהוא איסור ועיין בריטב"א שכתב לפי' זה דרש"י מכלל דפריעת הראש פריצות הוא לאשה שלכן ודאי הוא איסור וללישנא בתרא שפי' מדכתיב ופרע מכלל דההיא שעתא לאו פרועה הוה ש"מ אין דרך בנות ישראל לצאת פרועות ראש משמע דהוא ענין מצוה עליה ללכת בכיסוי הראש ולא ענין איסור רק שממילא נעשה איסור דהא עוברת על העשה כשהולכת פרועת ראש ומסיק רש"י שכן עיקר. והחלוק לדינא הוא דאם הוא איסור יש לאסור אף בהפסד גדול שתפסיד כל ממונה אבל אם הוא רק חיוב עשה הוי גם אונס ממון דיותר מחומש אונס דבעשה חייב רק עד חומש. ולכן כל שהוא הפסד כחומש נכסיו ויותר כהא שאין משגת משרה להרויח לחיותה וחיות בניה הוא אונס שאינה מחוייבת ללישנא בתרא שהוא עיקר."

פוסקים בני זמנינו העירו שגם פגיעה בסיכוי להינשא שוב היא פגיעה שתתיר לאישה לגרושה או אלמנה להפסיק לכסות את ראשה. (דוגמא זמינה באינטרנט היא דבריו של  הרב אליעזר מלמד באתר ישיבה https://www.yeshiva.org.il/midrash/1831 ).