מעשר כספים
בעניין מעשר כספים: איך מחשבים כמה צדקה חייבים לתת, ולאיזה מטרות?
אני סטודנטית עם מלגת מחייה, בעלי חייל משוחרר שעובד בשכר מינימום, אין לנו ילדים.
התשובה:
שלום רב לך.
ראשית כל נכתוב לך יישר כח על המודעות. מצוות צדקה יש לה ערך גדול, גם בעצם העזרה לאחר וגם מעצם תנועת הנפש של הנתינה עצמה, גם אם היא מועטה מאד.
שאלת שתי שאלות ונתייחס לכל אחת בפני עצמה:
א. מעשר כספים
דין נתינת מעשר מהרווחים מופיע בדברי התוספות (תענית דף ט ע"א) ונדון בין הפוסקים האם הוא חובה מדרבנן או מנהג. השולחן ערוך לא הביא אותו כהלכה, הב"ח כתב שאין זה חובה ואילו הט"ז חתנו תמה על כך ופסק שזה חיוב גמור.
המחלוקת הזאת השפיעה רבות על הפער בשאלת הפסיקה בעניין מעשר כספים.
למרות המחלוקת בדבר תוקף חיובו של מעשר כספים, מצוות צדקה- הינה מצווה מדאורייתא וחכמים נתנו לה שיעור:
שיעור נתינתה (של מצוות צדקה), אם ידו משגת יתן כפי צורך העניים. ואם אין ידו משגת כל כך, יתן עד חומש נכסיו, מצוה מן המובחר ; ואחד מעשרה, מדה בינונית; פחות מכאן, עין רעה.(שולחן ערוך יו"ד סימן רמט)
כלומר לכל השיטות יש חובת נתינת צדקה שהשיעור שלה למידה בינונית היא כמעשר.
אמנם, מי שאינו יכול לתת צדקה כגון עני המתפרנס מהצדקה, צריך לתת את מינימום הנתינה ולא את כל המעשר.
הרמ"א פוסק שמי שאין לו מספיק לפרנסתו בכלל אינו חייב לתת כלל צדקה:פרנסת עצמו קודמת לכל אדם, ואינו חייב לתת צדקה עד שיהיה לו פרנסתו [שו"ע, יו"ד, סימן רנא]
(אגב, עני המתפרנס מהצדקה כן חייב ליתן ממה שיתנו לו כי יש לו פרנסה מסויימת, ראי שו"ע יו"ד סימן רמח. אבל אדם שאין לו מספיק לפרנסתו על פניו נראה שפטור ממצות צדקה.)
לאור הדברים הללו, במידה ויש באפשרותכם לתת מעשר מהרווחים שלכם לצדקה, מה טוב. את המעשר מחשבים מהנטו שאתם מקבלים בפועל ולא מהברוטו הראשוני.
אם אין באפשרותכם לתת מעשר, תנו כפי שאתם יכולים ויישאר לכם לפרנסתכם.
אם אין לכם מספיק לפרנסתכם ואתם נתמכים על ידי ההורים למשל- אתם פטורים לגמרי ממעשר אבל טוב שתתנו מעט לצדקה,
ולוואי ותתברכו כבברכת הגמרא בשבת (קיט ע"א):עשר תעשר – עשר בשביל שתתעשר.
ב. המטרות שבשבילן אפשר לתת את כספי הצדקה
חשוב שיעמדו נגד ענינו דברי החכמים על מצוות הצדקה, וישנן שני עקרונות מנחים שכדאי לכוון עליהם כשבוחרים למי לתת צדקה. כיוון למעלת הצדקה הגבוהה, ונתינה לקרובים לפני הרחוקים. נפרט:
מעלות הצדקה
שמונה מעלות הצדקה מנה הרמב"ם בהלכות מתנות עניים פרק י, וזו המעלה הראשונה:
מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול, ועל זה נאמר והחזקת בו גר ותושב וחי עמך כלומר החזק בו עד שלא יפול ויצטרך.
כלומר יש להעדיף לתת צדקה לעמותות/גמ"חים הפועלים באופן זה, יצירת ערבות הדדית של שותפות לסיוע במצבי קיצון כגון עמותת "יחד", גמ"חים קהילתיים שנותנים הלוואות ללא ריבית לסיוע, וארגונים כמו ארגון "פעמונים" שפועלים לחזק את יכולות הניהול הכלכלי של הפונים אליהם כדי שיוכלו לעמוד על רגליהם בכוחות עצמם.
עניי עירך קודמים
הגמרא במסכת בבא מציעא דף ע"א ע"א מביאה את דברי התנאים הבאים:
ענייך ועניי עירך – ענייך קודמין, עניי עירך ועניי עיר אחרת – עניי עירך קודמין. – כלומר יש להתבונן תחילה על הצרכים של המעגל הקרוב אליכם לפני שפונים למעגל רחוק יותר, וכך נפסק בשו"ע יורה דעה סימן רע"א סעיף ג. לכן נכון לבדוק מהם העמותות/גמח"ים הפועלים בקרבתכם הפיזית והזהותית. עקרון עניי עירך מסויג אם יש מקרה חמור יותר של צדקה. לדוגמא אם יש צורך של חיים ומות הוא יהיה קודם לצרכים פחות חריפים של המעגל הקרוב. (שו"ת חתם סופר יורה דעה חלק ב רלא). לכן יש להענות לקריאות דחופות לצדקה כאשר מדובר במקרים קשים גם אם הם רחוקים מהקהילה הקרובה שלנו.
פוסקים דנו בנתינת כספי המעשר לצרכים חשובים אחרים כגון בנית בית כנסת, לימוד תורה ורבו הדעות. הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה (פניני הלכה, ליקוטים ב, הלכות צדקה) פוסק שהמנהג למעשה לתת לשאר צרכי מצוה אלא שלכתחילה יש להעדיף לתנו לעניים או ללומדי תורה. נתינה של כספי מעשר לחיזוק התורה והרוח בעם ישראל חשובים מאוד וגם כאן נכון להעדיף את עניי עירך, ולתמוך בלומדי ומלמדי התורה הקשורים לתפיסת עולמכם.
בברכה רבה לפרנסה בנחת ובשמחה
בהצלחה,
בת שבע ויעל