מה זה באמת אומר "נשים דעתן קלה"?
הרבה שמעתי על הביטוי "נשים דעתן קלה" וחיפשתי ושאלתי כל מיני רבנים ולרוב מה שנענו לי הוא שאני לא מספיק אנטליגנטית וכו'. רציתי לשאול מה זה באמת אומר "נשים דעתן קלה"?
התשובה:
שלום לך שואלת יקרה,
שאלת שאלה חשובה, שאלה המעסיקה נשים ואנשים כאחד אך לא תמיד כולם מעיזים לשאול.
באופן אישי, אני מזדהה איתך שהתשובה שניתנה לך כי נשים הן אינן אינטליגנטיות היא תשובה לא מכבדת וודאי לא מספקת בדורנו, דור בו נשים מגיעות להישגים מקצועיים ותורניים מרשימים ביותר.
הקשר המאמר בתלמוד
ראשית, אתחיל ואומר כי כל אמירה יש ללמוד ולהבין באיזה הקשר היא נאמרה על מנת להבין את משמעותה האמיתית כפי שהיא נאמרה במקור. ייתכן והאמירה 'נשים דעתן קלה' הוצאה מהקשרה, כפי שאת חשה בעצמך בשאלתך – מה זה באמת אומר "נשים דעתן קלה"?
אם כן, נשוב ונבחן את המאמר בהקשר בו הוא מובא בתלמוד:
במסכת שבת ל"ג, ע"במסופר על רבי שמעון בר יוחאי שמסתתר ביחד עם בנו בבית המדרש מפני הרומאים הרודפים אותו כאשר אשתו דואגת למזונם. משגברו החיפושים ר' שמעון טוען בפני בנו כי 'נשים דעתן קלה' ולכן הוא חושש שמפני כך אשתו לא תעמוד בלחץ העינויים ותגלה מקום מחבואם. לכן הם מעתיקים את מחבואם למערה על מנת שלא להעמיד אותה בניסיון של עינוים שלא תעמוד בהם ולבסוף תגלה מקום מחבואם.
רבי שמעון משתמש במאמר נשים 'דעתן קלה עליהן' לא במובן של חוסר אינטליגנציה, אלא במובן של כוח סבל, כוח לעמוד מול עינוים. מדוגמה זו ניתן להסיק כי לא תמיד הפירוש המילולי של המאמר הוא הפרוש שאליו התכוון החכם. פעמים רבות אנשים מוציאים מאמרים מהקשרן המקורי ונותנים פרושים חדשים כפי הבנתם וכך התגלגלה האמרה'נשים דעתן קלה' לפרושים כוללים בדבר יכולותיה האינטלקטואלית של הנשים.
מקור נוסף מופיע במסכת קידושין פ, ע"ב:"לא יתייחד אדם עם שתי נשים ,אבל אישה אחת מתייחדת עם שני אנשים". הטעם שהגמרא נותנת בעניין – "הואיל ונשים דעתן קלה עליהן". רש"י מסביר טעם זה ואומר כי נשים שדעתן קלה עליהן, נוטות להתפתות ולא תתבייש אישה מפני חברתה.
פירוש זה של רש"י קשה להבנה ולהזדהות במציאות של ימינו.
בנוסף לכך, ישנו מקור מדרשי אחר בבראשית רבה, פרשה י"ז, ח האומר דווקא היפוכן של דברים וגורס כי האיש נח להתפתות ואין האישה נוחה להתפתות.
אך בכל אופן, עדין אין כאן פירוש כי נשים דעתן קלה באופן אינטלקטואלי. אם כן עד כאן לא מצאנו פירוש שמסביר שהקלות עליה מדובר היא קלות שכלית.
אם כן, נראה שיש כאן דעות שונות בעניין אופיין הכוללני של הגברים ושל הנשים ואין דעה גורפת לכאן או לכאן.
בינה יתרה באשה
מקורות חז"ל מגוונים הם ואין אמרה אחת המשקפת את עמדת חז"ל באופן כולל.
והנה אנו מוצאים עמדות רבות המשבחות דווקא את חכמתה של האישה. במסכת מגילה מופיע:
"שבע נביאות נתנבאו לישראל: שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה ואסתר" (מסכת מגילה, י"ד, ע"א ).
לנבואה בודאי נדרשים כלים רוחניים ואינטלקטואלים כאחד. אם כן, יש כאן ביטוי לעמדת חז"ל הרואה אצל הנשים את היכולות הנדרשות לנבואה.כמו כן חכמים ציינו בבריתא בתלמוד "בנות צלפחד חכמניות הן דרשניות הן צדקניות הן" (מסכת בבא בתרא, קי"ט, ע"ב)
בנוסף לכך, ישנה האמרה הידועה במסכת נידה "מלמד שנתן הקב"ה בינה יתרה באשה יותר מבאיש".(מסכת נדה מה, ע"ב).
היחס לאגדות חז"ל
ראינו כי ישנם דעות שונות בתלמוד לגבי אופייה ויכולותיה של האישה ובכלל ניתן להגיד כי ברוב הנושאים בתלמוד מופיעות דעות שונות לגביהן. אם כן, נצטרך כעת לשאול – כיצד עלינו להתייחס למקורות אגדתיים סותרים אשר אנו נתקלים בהם בתלמוד?
מכיוון שאין לדברי אגדה תוקף מחייב אין צורך להכריע בין עמדות באגדה. וכך אומר הרמב"ן בפרושו על בראשית ח,ד: "כי שבעים פנים לתורה ומדרשים רבים חלוקים בדברי החכמים"וכן במקור נוסף בחידושי הרמב"ן על יבמות סא: 'ואין משיבין על דברי אגדה'. משמעות אמירה זו היא שאין צורך לתרץ בין אגדות סותרות.
בפגישתנו עם דברי חז"ל אגדיים הנראים סותרים זה את זה על כל אחת ואחד מאתנו לבחון את הדברים בשכל ישר. בספר האשכול הלכות ספר תורה מצוטט בשם מר שרירא גאון בדף ס ע"א "וכן אגדות שאמרו תלמידי התלמידים, כגון רבי תנחומא ורבי אושעיא וזולתם, רובם אינו כן, ולכך אין אנו סומכין על דברי אגדה. והנכון מהם מה שמתחזק מן השכל ומן המקרא מדבריהם, ואין סוף ותחלה לאגדות"
המדרש והאגדה אינן אמת מחייבת אלא השערה של תלמיד חכם והשיפוט נשאר בעיני הלומד.
אין כאן חלילה גישה המזלזלת באגדה. באגדה יש הרבה עומק מחשבתי, רוחני ומוסרי. אלא יש כאן התייחסות אל האגדה כעמדה אישית לא מחייבת ובידי הלומדים והלומדות להישען על גישה אחרת בחכמים הנראית לו נכונה יותר ואיתה הוא יותר מזדהה. הרגישות לכבוד האישה בפרט ולכבוד האדם בכלל הם ערכים המושרשים עמוק ביסודות תורתנו ובדברי חכמינו באגדה ובהלכה.
דברי חכמים על רקע תקופתם
בנוסף לכך, יש לראות כל אמרה בהקשר החברתי והיסטורי שלה. האישה בזמן התלמוד לא זכתה להשכלה, הן כללית והן תורנית, כפי שאנחנו זוכות לה היום. עינינו הרואות איך נשים עוסקות בתיקון עולם היום, ברפואה מדע ובטכנולוגיה, נשים רבות חובשות את ספסלי בית המדרש ומעמיקות בתורה. אדם העומד ומסוגל לומר שנשים נופלות באינטליגנציה מגברים אינו מכיר במציאות המתחדשת לנגד עינינו בדורות האחרונים ומתכחש לחסדיו של הקב"ה שזיכנו לעסוק בתורה ובבניין עולם ובשותפות בתיקון עולם.
מאחלת לך ולי ולכל נשות ישראל שנזכה לגדול בחכמה, דעת ואהבת ה'.
בברכה,
אושרה