חזרה בתשובה וזוגיות
אני פשוט אספר הכל מבלי להחסיר פרט ומקווה לקבל את חוות דעתך –
כרגע ניתקתי שיחה עם מישהו שהכרתי באתר דתי להכרויות. הכרנו בחמישי (היום ראשון) ובהתכתבות לא הספקנו להחליף יותר מ7 הודעות. זו הייתה השיחה הטלפונית הראשונה שלנו והיא ארכה שעתיים וחצי. השיחה באמת הייתה קולחת ומעניינת, מאוד נהניתי להקשיב לו והוא ציין שנהנה להקשיב לי, בכל מקרה כן – בכל הקשור לשיח עצמו, היה מהמם לדעתי.
הוא בן 26 וסיפר לי שבא ממשפחה מסורתית כזו ששומרת חגים ומכבדת את התורה וכו' אבל לא שומרת תורה ומצוות, לפי מה שסיפר לי לפני כ5 שנים נדלק בו הניצוץ ולפני שנה וחצי בערך הוא התחיל להתחזק נורא.. התחיל לשמור שבת והשפיע על כל המשפחה שלו וגם החברים ואפילו בת הזוג לשעבר .. הוא סיפר שברוך ה' הוא ניחן במתנה הזו של השפעה ואני הזדהיתי כי ברוך ה' גם אני זכיתי. בכל אופן, אני דווקא נהנתי לשמוע שהוא בעל תשובה כי אני יודעת שבניגוד להמון דתיים אחרים שהכרתי הוא כן הכיר את העולם השני ובחר בעולם התורה והמצוות על פניו, הוא בחר בדרך הזו והוא ממש שמח בה. זה באמת ריגש אותי להקשיב לו .. עד ש.. טוב, אני מאוד כנה ותמיד אומרת את האמת כך שבאופן אוטומטי נהגתי כך גם איתו – הוא הבחין בכנות שלי ואמר שהוא שמח שאני כנה כזו כי גם הוא אדם כזה שמעדיף לומר את האמת מאשר להסתיר .. דיברנו על המון דברים שבכלל לא אמורים לדבר בשיחה ראשונה ואולי זו טעות אבל זה כבר קרה ואת הנעשה אי אפשר להשיב. אחרי שעה בערך של שיחה הוא דיבר על העבר שלו והסתבר לי שלפני 3 שנים הוא היה בזוגיות עם מישהי במשך 3 שנים , הם שניהם היו חילוניים ובכל זאת במשך השנתיים הראשונות הם שמרו נגיעה כי הוא כיבד אותה וכו' .. לי זה היה הזוי לשמוע בתור אחת שניסתה לשמור אבל הם עשו את זה מלכתחילה בניגוד אליי כך שאני כן מאמינה לו. הקטע הוא שבשנה הרביעית הם כבר שניהם הרגישו "מוכנים" וקיימו יחסים. זה כלכך ציער אותי עד שהצטברו לי דמעות בעיניים , ידעתי שאין דבר כזה מושלם ועוד מעט יבוא חיסרון אבל לדבר כזה לא ציפיתי… כמו שכבר ציינתי –אני כנה מאוד אז פשוט אמרתי לו את האמת, את זה שאני רוצה להיות הראשונה של בעלי וזה ממש מבאס לשמוע שהוא כבר חטא עד כדי כך. הוא אמר שהוא מבין אותי ואני כבר התכוונתי לומר שאני מצטערת אבל לא נראהלי שאני מסוגלת לזה עד שהוא התחיל לדבר ובינתיים אני חשבתי על זה שתכלס, לא הייתי רוצה שהזיווג שלי ישפוט אותי עפ"י מי שהייתי לפני 3 שנים ואפילו לא לפני שנה , ברוך ה' אני כן שמורה והכל אבל ברור שחטאתי ובכלל אני אדם אחד כמעט לגמרי.. עליתי בהמון מדרגות מאז ברוך ה', אז המשכתי להקשיב לו ודיברנו על חזרה בתשובה, על החששות שלי מימה שהוא חווה ועל החרטה שלו לגבי זה .. זו הייתה השיחה הכי גלויה שהייתה לי אי פעם עם בן אדם ואני חושבת שהוא כן חזר בתשובה שלימה הרי הוא עזב את החטא, מתחרט , התוודה וגם קיבל לעתיד. כאשר אני נזכרת בחטאים שלי אני עוברת שוב על השלבים האלה וזה מרגיע אותי .. במיוחד הקבלה לעתיד שאני יודעת שברוך ה' הנה היום אףאחד לא היה מאמין שהייתי מדברת פעם כמו שהייתי, אני נראית כלכך תמימה כי לימוד התורה באמת קצת ניקה אותי ברוך ה' ואני רוצה להאמין לו שגם אצלו זה ככה אז החלטנו שכן נמשיך לדבר אבל אני ממש רוצה לשמועאת דעתכן כי אני בכל זאת מפחדת לטעות עם זה , אם אפשר להאריך אשמח. תודה
התשובה:
שלום לך ותודה על שאלתך ודברייך הכנים. אני מבינה לגמרי את תחושת האכזבה ממפגש שנראה מושלם והתברר כחסר מאד. את עומדת מול מידע שלא ציפית לו וקשה לעכל אותו. אבל כפי שכתבת– אין דבר מושלם, וצריך להתמודד עם מה שיש.
לפני שאתייחס לשאלתך, חשוב לי לומר מילה – לא בתור רבנית, אלא מתוך ניסיון החיים: יש להיזהר מאד מקשר שמתפתח אך ורק דרך הטלפון. לכן הייתי מייעצת עד כמה שאפשר לנסות ולהיפגש פנים אל פנים לפני קיומן של שיחות טלפון ארוכות. ישנם הרבה מקרים שמתפתח משהו מאוד אינטנסיבי בטלפון וכשסוף סוף נפגשים פנים אל פנים הדברים נראים לגמרי אחרת. בנוסף, הרבה יותר קשה למצוא שמשהו חסר בדייט הראשון כאשר כבר השקעת שעות על גבי שעות של שיחות טלפון מקדימות. לכן עדיף למקד את שיחת הטלפון הראשונה בתכנון המפגש, ולקיים את השיחות הארוכות בפגישות עצמן.
ובחזרה לשאלתך: מדברייך אני מבינה שהעלית את שאלתך מיד כשהסתיימה השיחה הראשונה, וייתכן שבזמן שעבר מאז דברים אלו כבר לא יהיו רלוונטיים.. ובכל זאת יש כאן נקודה מאוד חשובה שעשויה להיות רלוונטית גם בעתיד: איך ראוי להתייחס לעבר של הזולת – האם ראוי לשפוט, להיזהר, או לקבל הכל בזרועות פתוחות? שאלה זו היא עקרונית וחשוב ללבן אותה(או למקרה זה או להבא).
הגמרא במסכת ברכות (דף יט ע"א) מביאה מאמר בשם תנא דבי רבי ישמעאל:"אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה – אל תהרהר אחריו ביום, שמא עשה תשובה. שמא סלקא דעתך? אלא: ודאי עשה תשובה. והני מילי – בדברים שבגופו, אבל בממונא – עד דמהדר למריה." פירוש הדברים הוא שאפילו אם ראית ת"ח שעושה עבירה אתמול בשעות הערב כבר הבוקר צריך לסמוך עליו כי עשה תשובה בינתיים. אךה גמרא מסייגת את הדברים ומחלקת בין שני מיקרים שונים – אם הת"ח חטא בגופו, כלומר, בחטא פרטי בין אדם למקום, צריך לסמוך עליו שעשה תשובה, אפילו אם את לא רואה שום סימן חיצוני לכך. אבל אם הוא חטא כדברי הגמרא בענייני ממון אז אנחנו כבר לא סומכים עליו עד שהוא מחזיר את הכסף שחייב, או עד שהוא מרצה את הקורבן, אם ניתן לעשות זאת. נראה לי שאפשר להבין את דברי גמרא על חטא בענייני ממון באופן רחב יותר, ולכלול בו כל מקרה שיש בו קורבן. הגמרא אומרת שבמקרים בהם יש קורבן צריך לדרוש מהתלמיד החכם "הוכחה" שהוא באמת עשה תשובה.
במקרה שכתבת, מדובר בקיום יחסים תוך כדי זוגיות והסכמה, דבר שהוא חטא פרטי בין אדם למקום, מן החטאים שאפשר בהם לשער שתלמיד חכם עשה תשובה, ובמיוחד כאן כשהוא העיד על עצמו מפורשות שהוא עשה תשובה. מקרה זה שונה מאוד מחטאים שיש בהם פגיעה בזולת. אם היה נודע לי שמישהו חטא באחד מאלה, הייתי מהססת הרבה יותר לגבי המשך הקשר איתו.
תהליך התשובה, כאשר הוא מתרחש באמת ובתמים, הוא דבר אמיתי ועמוק. יש לגמרא שלל של אמירות חיוביות לגבי תהליך התשובה ובעל התשובה. למשל,"דאמר רבי אבהו: מקום שבעלי תשובה עומדין – צדיקים גמורים אינם עומדין" (ברכות לד ע"ב). בנוסף, ישנו רצף של מימרות במסכת יומא (פו ע"ב) בגמרא על גדלות התשובה – "גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות" ועוד הרבה. כאשר המשנה מדברת על אונאת דברים (ב"מ ד:י), אחד המעשים שהמשנה אוסרת לעשות הוא להזכיר לבעל תשובה את מעשיו הקודמים. עד כדי כך האמינו חז"ל בכוחה של התשובה עד כי אסרו להזכיר לבעל תשובה את העבר שלו!
אין מחסור במקורות המלמדים אותנו את מעלתה של התשובה. אך כמובן מדובר כאן בנושא רגיש הנוגע לרגשותייך העמוקים ולא די שתקבלי זאת כאמת במישור התאורטי. פעמים קבלה כזו, מכל הלב,דורשת זמן ויישוב הדעת כדי לחשוב על הדברים, ולעכל את המידע שקיבלת. אני מברכת אותך שתמצאי את הקשר הטוב לך עם האדם המתאים עבורך ושתזכי לבנות בית של אהבה ושל צמיחה הדדית, ושתשרה ביניכם השכינה.