אני מפחדת לספר לאמא שלי שיש לי חבר מה לעשות?
תשובה
שלום לך.
אנסה לענות על שאלתך, על אף שאיני יודעת פרטים נוספים, ולא את הרקע לחששות שאת מעלה.
אנסה לצייר מספר עקרונות הקשורים לקשר חברות בגיל צעיר, ולקשר עם ההורים.
ראשית, מכיוון שאת מעל גיל תיכון, הרי שאין כל רע בקשר רציני עם בחור בן גילך, שהוא בן זוג פוטנציאלי לקראת שלב של הקמת בית בישראל.
אני מבינה שאתם צעירים, וייתכן שזה לא יקרה מיד, אך כל עוד אפשרות כזו קיימת באופן תאורטי, הרי שאין בקשר כזה איסור, ובלבד שנשמרים גדרי ההלכה של צניעות, שמירת נגיעה, ודיני ייחוד (אם תרצי, תוכלי כמובן לשאול ולבקש פירוט נוסף בסוגיות חשובות אלו).
איני מכירה אותך או את הורייך, כך שאיני יודעת ממה נובע החשש שלך לספר להורים על הקשר, אך אני מניחה שאת חוששת שלא יראו זאת בעין יפה מפאת גילך או מסיבות אחרות.
מטבע הדברים הורים אוהבים את בתם, ולעיתים גם חוששים ודואגים לה.
האם את חוששת שלא יראו בעין יפה את עצם החברות? האם את חוששת שלא יקבלו באהבה את החבר הנוכחי שלך מסיבה כלשהי?
כך או כך, יש חשיבות גדולה לכך שהורייך יכירו את החבר שלך. החשש מפני הלא מוכר הוא תמיד גדול יותר מאשר מציאות שבה מכירים.
גם אם עצם המושג 'חבר' עשוי להרתיע אותם, הרי שזה שונה כאשר מדובר באדם שהם מכירים, ושיוכלו ללמוד להעריך ולכבד.
האם את חוששת שלא יעריכו ויכבדו אותו?
אם כן, נסי לחשוב מדוע. האם משהו בו מעורר גם בך חשש? אם כן, דווקא אז, חשוב שבעתיים שהורייך יכירו אותו. אמנם, עלול לקרות שהורים יתנגדו לקשר ללא כל סיבה, אך פעמים רבות, ההורים הם מקור של תמיכה, ליווי ושיתוף בחששות, בפרט כאשר אתם צעירים.
אני מקווה שמשהו מן הכיוונים שהעליתי כאן יהיה לך לתועלת, ומאחלת לך הצלחה רבה וקבלת החלטות נבונה.
בברכה,
תמר