בכורה שמקפידה לעשות סיום מסכת והשנה לא תספיק – כמה שאלות
For English translation of this responsum, see here
יש לי חברה שהיא בכורה, ומקפידה כבר 6 שנים, מאז לימודיה במדרשה, לקיים סיום מסכת גמרא בתענית בכורות. השנה היא כנראה לא תספיק לסיים מסכת בזמן. בעקבות כך, מספר שאלות:
1. האם היא יכולה לפטור את עצמה דרך שמיעה בטלפון של סיום מסכת שאני אמורה לקיים בערב פסח?
2. אם לא, האם עדיף שתלך לשמוע סיום מסכת של מישהו אחר במקום מגוריה (אנחנו גרות רחוק אחת מהשנייה), או שתסיים בעצמה מסכת משניות וכדומה? האם זה שהיא מקפידה כבר כמה שנים לסיים מסכת מחייבת אותה כמעין נדר והיא חייבת לסיים מסכת גמרא בעצמה?
4. באופן כללי – מה המעמד של אישה ביחס לתענית בכורות? האם נכון שאישה תחייב את עצמה בתענית או בפטור דרך סיום מסכת? אציין שחברה שלי היא מעדות המזרח (מנהג פרסי), ובמשפחתה אין לפני כן מנהג של בכורות שמתענות.
5. מה המקום של פטור סיום מסכת בתענית בכורות? מה נחשב סיום מסכת שסעודת המצווה שלו פוטרת מתענית (גמרא/משניות/ספרים אחרים)? עד כמה זה ראוי להשתתף בסיום שאחרים מקיימים ולהיפטר דרך כך?
תודה!
תשובה:
שלום לך,
יישר כח על ההשקעה השנתית להגיע לערב פסח עם סיום מסכת! מדובר במאמץ לא קטן ואני מניחה שזה נותן משמעות נוספת לאופן הכניסה שלך לחג.
שאלת מספר שאלות ואני מקווה לתת את המענה לכולן תוך כדי הדברים הבאים (שלאו דווקא על סדר השאלות שלך)
אפתח בתשובה מעשית קצרה:
במצב שאת מתארת, יש כמה אפשרויות העומדות בפני חברתך (לאו דווקא לפי סדר עדיפות חוץ מן האפשרות האחרונה) –
- להשתתף בסעודת מצווה של מישהי או מישהו אחר, גם אם היא אינה מכירה אותו.
- לעשות סיום על מסכת משניות עם פירוש או ספר תנ"ך בעיון (זוהי קולא מיוחדת לסיום מסכת בתענית בכורות)
- להחליט שלא להתענות כדעת הפוסקים שנשים לא מתענות או לעשות התרת נדרים שלא להתענות.
- כעדיפות אחרונה בשעת הצורך, ניתן להשתתף בסיום שלך דרך הטלפון.
כעת אפנה להרחבה בשאלות המהותיות ששאלת וכן בהבאת המקורות:
מקור המנהג של תענית בכורות ערב פסח
המנהג של תענית בכורות מקורו ממסכת סופרים (פרק כא) "ואין מתענין עד שיעבור ניסן, אלא הבכורות שמתענין בערב הפסח", אלא שיש מחלוקת ראשונים בהבנת הירושלמי (במסכת פסחים פרק עשירי הלכה א') האם המנהג הזה אכן היה נהוג בימי האמוראים. להלכה, הרמב"ם לא מזכיר מנהג זה והשולחן ערוך פוסק שהבכורות מתענים(שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תע סעיף א). יחד עם זאת, הסיקו באחרונים שמכיוון שתענית בכורות הינה מנהג ולא גזירת חכמים ועוד שהמנהג נתון במחלוקת ראשונים- שיש מקום להקל בתענית זו. סיבות נוספות להקל הן "חלישות הדור", טורח ההכנות הרבות בערב פסח והחשיבות להיות במיטב בליל הסדר (ערוך השולחן אורח חיים סימן תע, א; שו"ת יחוה דעת חלק ג סימן כה).
פטור מן התענית על ידי השתתפות בסיום מסכת
האופן בו מקילים הוא בכך שאדם יכול לפטור עצמו מן התענית על ידי השתתפות בסעודת מצווה כגון ברית מילה או סיום מסכת – אפילו אם אינו מכיר את המסיים. יש חולקים על מנהג זה אך הרב עובדיה יוסף נסמך על המשנה ברורה ועוד פוסקים בכדי להתיר וכך אנו רואים שנוהגים הרוב כיום (משנה ברורה סימן תע ס"ק י, שו"ת יביע אומר חלק א אורח חיים סימן כו). כותב הרב בן ציון אבא שאול (שו"ת אור לציון חלק ג פרק יב) שאם לא קשה לא להתענות ואין זה משפיע על עריכת ליל הסדר, טוב שלא יקל לכתחילה לפטור עצמו על ידי סיום מסכת.
המקור לסעודת מצווה בסיום מסכת הוא במסכת שבת (דף קיח, עמ' ב) כאשר אביי מצהיר "תבוא עלי הברכה שכאשר ראיתי תלמיד חכם שהשלים לגרוס מסכתו עשיתי יום טוב לחכמים" (תרגום). ופוסק הרמ"א שבנוסף לסעודת ברית מילה ופדיון הבן, גם על סיום מסכת מקיימים סעודת מצווה ואף אוכלים בשר ויין לאחר ר"ח אב (שולחן ערוך שם סימן תקנא, י). הרב עובדיה פוסק שנשים יכולות להקל ולא להיות נוכחות בסיום עצמו, אלא שיביאו להן מאכלים מן הסעודה ותאכלנה ובזה יפטרו עצמן מן התענית (שלא כגברים שצריכים להיות בזמן הסיום ולפחות כשמדברים דברי תורה) (שו"ת יביע אומר חלק ד אורח חיים סימן מב). אך במקרה של חברתך שהרגילה עצמה לא רק לנכוח בסיום אלא אף לקיים סיום בעצמה, הדעה המקלה הזאת נראית לא שייכת אליה וראוי שתשתתף בסיום בפועל.
כאמור, בתענית בכורות נוהגים להקל ולכן ניתן לקיים סעודת מצווה אפילו על סיום מסכת משניות(למרות שבזמנים אחרים לא נוהגים כן),בין קצרה ובין ארוכה, אשר נלמדה עם פירוש (ולא גריסה ללא הבנה). מסייג הרב עובדיה שבסיום כזה יפטור רק את עצמו מן התענית ולא אחרים(יביע אומר שם). לדעת הרב משה פיינשטיין יש שמחה גם בסיום לימוד ספר מתורה שבכתב בעיון ולכן גם סיום זה יכול להוות סעודת מצווה לענין פטור מתענית בכורות (שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן קנז).
דין נשים בתענית בכורות
כותב בעל השולחן ערוך: "…. ויש מי שאומר שאפילו נקבה בכורה מתענה" ומוסיף הרמ"א (הפוסק האשכנזי) לגבי הנשים "ואין המנהג כן" (שולחן ערוך שם). מסביר המשנה ברורה (שם) שהדעה שנשים מתענות היא משום שמכת בכורות היתה גם עליהן, כפי שנלמד מן המדרשלפיו בתיה היתה בכורה וניצלה רק בזכות תפילתו של משה (פסיקתא דרב כהנא פיסקא ז – ויהי בחצי הלילה). אך הסיבה שלא נוהגין כן היא שהתורה לא נתנה קדושה בבכורות (הנקבות). יש גם פוסקים בראשונים שנשים מתענות (שו"ת מהרי"ל סימן יד).
הרב עובדיה מזכיר פוסקים אשר פסקו שנשים מתענות אך בפועל פוסק על פי החיד"א (ועוד) שנשים לא מתענות, אך כותב שאם אישה יכולה להשתתף בסעודת מצווה ללא טרחה, "נכון וראוי לעשות כן"(שו"ת יחוה דעת חלק ג סימן כה). וכתב מחבר ספר הלכות חג בחג (פסח, פרק יג הערה 9) שאם האישה רוצה להתענות ודאי מותר לה, למרות שניסן נקבע כחודש שאין מתענים בו.
לסיכום, נראה שהפסיקה הרווחת היא שנשים לא צריכות להתענות, אך בהחלט יש על מי לסמוך אם אישה רוצה להתענות או לפטור עצמה בסעודת מצווהובכך להנכיח את נס הצלת הבכורות היהודיות. וכפי שפסק הרב עובדיה יוסף, אף ראוי לעשות כן אם ניתן להשתתף בסעודה בלי טורח גדול.
השתתפות בסיום דרך הטלפון
מובא בשם הרב שלמה זלמן אוירבךשבשעת הדחק אפשר להצטרף לסיום על דרך הטלפון (הגדה עם פסקי הלכה ומנהגים של הרב שלמה זלמן אוירבךעמ' 52). הרב שטרנבוך חולק עליו (תשובות והנהגות כרך ה סימן קכו) ועל כן כדאי שהשתתפות באופן הזה יהיה רק כאופציה אחרונה. לעומת זאת, נודע לי על קיום סיום אינטרנטי ב"לייב", ולעניות דעתי יש מקום להקל בכך יותר מאשר בטלפון מכיוון שבידיעה שיש שידור לרבים בו זמנית וכן בכך שאפשר לראות את מי שעורך את הסיום יש יותר תחושת שותפות וחגיגיות מאשר בטלפון.
ביטול נדר של תענית בכורות
אישה שנהגה שלש פעמים כדעת חלק מן הפוסקים שאישה חייבת בתענית בכורות (ואף השתתפה בסיום מסכת כדי להיפטר מחיוב זה) למרות הדעות שאינה מחוייבת, מנהג זה עבורה הוא כנדר. אם היא תרצה להפסיק מנהג זה תצטרך לעשות התרת נדרים בפני בין דין (שלשה גברים) (שולחן ערוך יורה דעה סימן ריד, א). יש פוסקים שניתן לסמוך על התרת הנדרים שעושים בערב ראש השנה ותפילת כל נדרי בערב יום כיפור בהם מצהירים באופן ברור שכל "מנהג של מצווה או איזה הנהגה טובה שנהגתי שלש פעמים ולא התניתי שיהיה בלי נדר… בכולהוןאתחרטנא בהון מעקרא" (מנחת שלמה חלק א סימן צא אות כ; יביע אומר ח"ד יורה דעה סי'יא). יש מי שאומר שיש חשש ש"כל נדרי" נאמר ללא הבנה וכתפילה בעלמא ולכן אין זה מועיל להתרת הנדר (חבל נחלתו סימן כח). אך ניתן לסמוך על הדעות שלא להצריך התרת נדרים מעבר לנאמר בערב ראש השנה וערב יום כיפור, אך יש מקום לכך אם אישה תרצה לעשות התרה. מי שתרצה לקבל על עצמה הנהגה טובה נכון שתתנה שהיא עושה זאת בלי נדר וכך לא תתעורר שאלה או חשש למחוייבות בעתיד.
אני מקווה שנגעתי בכל השאלות שהעלית. חזקי ואמצי בלימוד התורה וה' יברך אותך ואת חברתך שכשם שעזר לכן וזכיתן לסיים מסכתות כן יהיה בעזרכן ויזכה אתכן להתחיל מסכתות וספרים אחרים ולסיימם, ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה באהבה.
בברכת חג כשר ושמח,
רחל