מטריד אותי מאד נושא העגינות ומסורבות הגט

שבוע טוב,

אני דתיה אורתודוכסית וחשוב לי מאוד להינשא על פי כללי ההלכה. מאידך, אני מוטרדת עמוקות מסוגיית מקומה של האישה במעמד זה ובמערכת הזוגית המיוסדת במסגרתו.

אחת הבעיות המטרידות אותי היא בעית העגינות וסרבנות הגט
אשמח לעזרתכן בהבנת מרחב הפעולה ההלכתי להתמודדות עם סוגיה זו, וכיצד ניתן לקיים נישואין כהלכה באופן שיתן לה מענה.

אקבל בברכה גם הפניות למקורות העוסקים בנושא.

תודה רבה

התשובה:

שואלת יקרה,

מתוך כמיהה לנישואין בקדושה, האחריות שאת מדגימה בעצם שאלתך ראויה להערכה.

שאלתך נכונה לכל זוג הנישא עלפי ההלכה – כדת משה וישראל. בעצם שני בני הזוג, דוקא מתוך אחריות לזוגיות בריאה שהינה מלאת אמון, אמורים להיות ערים לכך שבמקרה של גירושין עתידיים ח"ו (שמגיעים אליהם ללא כוונה תחילה),קיים פתח לפגיעה בבן/בת הזוג. כיון שבעת ההחלטה להינשא בני הזוג מאוהבים ומסורים לחלוטין לשמירה על בן/בת הזוג מכל רע – זה חלון ההזדמנות המתאים ביותר להם להצהיר בפה מלא ובהדדיות: "אני אוהב/ת אותך כל כך אני אשמור עליך מפני כל פגיעה, אשמור עליך אפילו בפני עצמי".[1]

הן איש והן אישה עלולים למצוא את עצמם במעמד של מסורב/ת גט. מדין תורה הסכמת האיש נדרשת לסידור הגט[2] ומדין חכמים האיש אינו יכול לגרש את האשה כנגד רצונה.[3] ההשלכות לאשה במיוחד עלולות להיות הרסניות ביותר – איבוד כל סיכוי לזוגיות; ילדיה שיוולדו לגבר אחר לא יותרו להתחתן בתוך קהל ישראל; היא לא תוכל להקים משפחה חדשה ובריאה. גם מסורב-גט עובר מסלול ייסורים אבל בסופו של דבר יוכל לקבל היתר להינשא בשנית בתנאי שמפקיד גט בבית הדין הרבני.

בעולמנו היום אנו נוהגים להתכונן לכל מיני צרות בפעולה מניעתית. לדוגמה: למרות שלא מצאנו דרך לרפא חולה במחלת הפוליו, הצלחנו למגר את המחלה הנוראית באמצעות חיסון מניעתי לכל אדם — כך שהיא כבר אינה פוגעת יותר, לא באותו מתחסן ולא באוכלוסייה הכללית. בצעד דומה אפשר לנקוט כדי למנוע היווצרות סירוב-גט: הזוג לפני הנישואין חותם על ה'הסכם לכבוד הדדי' למניעת סירוב-גט.[4]

ההסכם הוא הדדי וכך שומר הן על האשה והן על האיש. הוא מבוסס על עיקרון פשוט — "והכסף יענה את הכל".[5]הרעיון הוא שבמקרה ובן זוג אחד מבקש להתגרש ישנו תמריץ ממוני שלילי המונע מבן הזוג השני לסרב לגט. בעת חתימתם, כל אחד מבני הזוג מתחייב לשלם דמי מזונות חודשיים בגובה של 1500$ או מחצית מהכנסתו (הגבוה מביניהם) לבן הזוג השני בהתקיים שני תנאים: עברו מינימום של 180 יום מיום שליחת הודעה על מימוש ההסכם והן שהם עדין נשואים כדת משה וישראל — כאשר סרבן/ית הגט הוא זה שחייב למלא את התחייבותו הכספית. דרישה זו הגיונית ביותר אם חושבים על זה. ממילא הנוהג הוא שכאשר מתחתנים שני בני הזוג פותחים חשבון בנק משותף והכל מתחלק חצי-חצי; ואם את/ה רוצה להמשיך בנישואים כנגד רצון בן הזוג השני אז את/ה חייב/ת להמשיך להעביר אליו/ה דמי מזונות חודשיים כפי שעושים זוגות נשואים! ברור, שאם בני הזוג כבר אינם נשואים ביום ה-180 הם כבר התגרשו בגט ואף אחד אינו חייב לזון את האחר.

מעבר לכך, בתוך תקופת 180 היום ישנה אפשרות לדרוש טיפול זוגי אם מקבל ההודעה חפץ בכך. כתוצאה משני התהליכים הללו: מימוש החוב של דמי המזונות החודשיים ההולך ומתקרב והטיפול הזוגי (אם נדרש) בני הזוג מגיעים להידברות וכך להסכמה — או לשיקום הנישואין או להסכם גירושין וסידור הגט.

ההסכם חובר על ידי שלושה אנשי הלכה: הרב אלישיב קנוהל ז"ל, הרב ד"ר דוד בן זזון, ומחברת שורות אלו, טוענת הרבנית ד"ר רחל לבמור. הוא פורסם בציבור בשנת 2000. בהסכם מצויים מנגנונים הלכתיים רבים הדואגים לתוקף ההלכתי של ההסכם. אכן, לא זו בלבד שרבנים רבים מסכימים לתוקף ההסכם, אלא רבים מציעים אותו לזוגות המתחתנים.

הניסיון הוכיח לגבי ה'הסכם לכבוד הדד' (ההסכם היחידי שעמד במבחן המציאות עד כה, כפי שדווח לנו מהשטח), שבכל מקרה של סירוב-גט[6], לאחר תזכורת שהסרבן חתם על ה'הסכם לכבוד הדדי', הוא מיד הסכים לחתום על הסכם גירושין ולהתגרש. מעניין לציין שבמקרים אלו, שני בני הזוג, בשיתוף פעולה, פתחו תיק "בקשה משותפת לסידור גט" בבית הדין הרבני וכך התגרשו במספר שבועות בלבד. הם חסכו מעצמם, מילדיהם, ממשפחותיהם המורחבות ומהחברה כולה את הטלטלה של מאבק משפטי מכוער והרסני במשך שנים רבות. הם הצליחו למנוע מעצמם טראומה נוספת מעבר לכאב הטבעי של גירושין ולהתגרש בגירושין מכובדים ושקטים. כך יכלו שני בני הזוג לפנות לבניית חייהם מחדש.

כאמור, ה'הסכם לכבוד הדדי' בא למנוע מצב אפשרי ומצוי – סירוב גט. תשובה לבעיית העגונה כאשר בעלה נעלם, ברח לחו"ל או שוכב במצב של 'צמח', ח"ו –היא נושא לתשובה אחרת.

בתקוה שתתחתני עם בחיר לבך בזמן הנכון ומתוך אחריות לשניכם ולחברה היהודית כולה –

ד"ר רחל לבמור, טוענת רבנית

מקורות נוספים ללימוד:

  1. דברים כד, א
  2. משנה מסכת יבמות פרק יד משנה א
  3. משנה מסכת כתובות פרק ז משנה י
  4. כתו' עז ע"א
  5. תוס' כתו' ע ע"א ד"ה יוציא ויתן כתובה
  6. ספרהישר לרבינו תם חלק התשובות סימן עז
  7. רמב"ם הלכות גירושין פרק א
  8. שו"ת הרא"ש כלל מ"ג
  9. טור אה"ע קנד: בטענת מאיס עלי אם כופין אותו להוציאה כתב א"א הרא"ש ז"ל בתשובה: אע"פ שהרמב"ם כתב כי אמרה מאיס עלי כופין אותו להוציא ר"ת ור"י כתבו שאין כופין אותו להוציא וראייתם ברורות וחזקות וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא למה נכניס ראשינו בין ההרים הגדולים ולעשות גט מעושה שלא כדין ולהתיר א"א וכל המעשה בטענה זו מרבה ממזרים בישראל…וכתב א"א ז"ל: וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא ראוי להחמיר שלא לכוף בשוטים כדי שלא יהא גט מעושה.
  10. ש"ך גבורת אנשים סי' מט
  11. ש"ך גבורת אנשים סי' כט: דאפילו במונע ממנה כל ענייני אישות אין לכוף בשוטים
  12. רחל לבמור, מנעי עיניך מדמעה: הסכמי קדם-נישואין למניעת סירוב גט, הוצ' אריאל-מפעלי תורה ומועצת רבני ישראל הצעיר, ירושלים תשס"ט, 274 עמ'.

[1]להדרכה בדרך הצגת הסכם קדם נישואין לזוג לפני הנישואין, ראו מאמרי: "הסכמי קדם נישואין מול הרומנטיקה: הדרכה מעשית להצגת הנושא",https://iyim.org.il/prenup/heb/

[2]משנה מסכת יבמות פרק יד משנה א: אינו דומה האיש המגרש לאשה המתגרשת, שהאשה יוצאה לרצונה ושלא לרצונה, והאיש אינו מוציא אלא לרצונו. המשנה מבוססת על הפסוק בתורה בספר דברים (כד, א').

[3]שו"ת  הרא"ש כלל מ"ב: רבינו גרשום "ראה הדור פרוץ ומזלזלין בבנות ישראל בזריקת גט,ותקן להשוות כחהאשהלכח האיש. כמו שהאיש אינו מוציא אלא לרצונו, כך האשה אינה מתגרשת אלא לרצונה".

[4]לנוסח ה'הסכם לכבוד הדדי' בחמש שפות, להוראות חתימה, לוורסיה בינלאומית, לשאלות נפוצות, למאמרים בנושא ולמידע נוסף, ראו את האתר של תנועת 'ישראל הצעיר' בישראל: https://iyim.org.il/prenup/heb/

[5]קהלת (י', י"ט)

[6]דווחו מקרים של סרבנות גט של הבעל בלבד.

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטי בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כדבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.