אם בני הקטן איתי כשמגיע בעל מקצוע ובעלי מחוץ לעיר – זה נחשב ייחוד?
אמור להגיע אלי בעל מקצוע לבצע תיקונים בבית (נזילות, קירות, התקנת כיור וכו') בעלי נוסע לעבודה במרחק שעה וחצי ולא יהיה באיזור.
יישאר איתי בבית בני בן ה 4.5 (שהיה לו חום)
השאלה היא אם יש בעיה של ייחוד או שהבן שלי נחשב "שומר" (זכור לי משהו שבנות מגיל 3 אבל בנים רק מגיל 9)
הבן שלי די "נצמד" אלי בד"כ, השאלה אם זה עוזר.
אם עדיין יש בעיה של ייחוד – מה צריך לעשות?
(אני גרה בעיר בבית פרטי, ובו 2 קומות ועלית גג. נניח שאשאיר את שער הכניסה ודלת הכניסה פתוחות (למרות שסתם ככה אנשים בעיר לא נכנסים. אבל אולי גנבים…) – האם זה מועיל אם אני/הוא בקומות העליונות? השכנים גם עובדים כך שלא שייך לבקש מאף אחד שייכנס) מה עלי לעשות?
תודה מראש!
תשובה
שלום וברכה,
את שואלת שאלה טובה שאינה נדירה כלל, פעמים רבות מגיע איש מקצוע או שליח וכד' לבית בזמן שרק האישה נמצאת והבעל אינו נמצא.
הצבעת על שלש אפשרויות המתירות את שהות הגבר בביתך: (1) "פתח פתוח לרשות הרבים" (שולחן ערוך אה"ע כב, סעיף ט') (2) ילד כ"שומר" (שם סעיף י) (3) היתר "בעלה בעיר" (שם סעיף ח').
ביחס לאפשרות השלישית כתבת שזה לא רלוונטי מכיוון שבעלך נמצא במרחק גדול ולכן לא נוכל לסמוך על כך שיוכל "לקפוץ" לביקור. ביחס לשתי האפשרויות האחרות את שואלת אם במקרה הספציפי שלך ניתן להגדיר את הילד הקטן כ"שומר" ואת הדלת הפתוחה במקום המגורים שלך כ"פתח פתוח לרשות הרבים".
יש מספר אפשרויות לפניך:
אפשרות אחת היא לוודא שיש חלון בקומה בו תהיו אשר יהווה "פתח פתוח לרשות הרבים". על החלון לפנות למקום שרואים לתוכו (בין אם לרחוב, לבית ממול, או למקום שיש על מה לטפס כדי לראות פנימה). חלון זה מועיל לענין ייחוד אף אם דלת הבית נעולה.
אם אין חלון כזה, מכיוון שבמקרה שלך בנך צעיר מעט מהגיל המקובל על רוב הפוסקים, וכן אין אנשים נכנסים סתם כך לתוך הבית, רצוי להשתדל כמה שיותר לקבוע עבודות של אנשי מקצוע בזמנים שבעלך נמצא בבית, או כשהוא נמצא בקרבת מקום ויכול להגיע בכל עת הביתה, או כשיש שכנים שאפשר לבקש מהם להגיע לביתך לביקור.
אך, לא תמידמתאפשר לקבוע את שעות העבודה של בעלי המקצוע לפי רצוננו, ועל כן בשעת הצורך ניתן לסמוך על דעת המקילים בגיל הילד וגם בדלת פתוחה (ואפילו סגורה) במקום שלא נהוג להיכנס ללא רשות (ראי פירוט בהמשך). כדאי גם להסתמך על דעת הפוסקים שאומרים שאין ייחוד כאשר שמים פתק על דלת הבית המזמין אנשים להיכנס.
לסיכום, עדיף לקבוע עבודה בזמן שבעלך נמצא באזור, או שיש חלון העומד בדרישות שפרטתי.
בעדיפות שניה, אפשר לצרף מספר דעות מקלות: הדעה שילד יכול להיות שומר גם מגיל שלוש, והדעה הסומכת על דלת לא נעולה גם במקום בו לא רגילים להכנס, ולהוסיף פתק על הדלת שכתוב בו שמותר להכנס.יש יותר מקום לסמוך על דעות אלו בצרופם יחד.
בברכה,
רחל
הרחבות
גיל הילד השומר
גיל ילד הנחשב שומר הינו הגיל שעדיין לא מתעוררת בו היצר ואין הוא נמשך לאיסורי עריות אך הוא כבר מספיק בוגר בשביל להבין כשהוא רואה קשר אסור. לרוב גיל זה הוא בין 5-9. (שבט הלוי ח"ה רד, תשובות והנהגות ח"ב ס' תרנח). בשעת הדחק אפשר לסמוך על ילד או ילדה עד שנה לפני גיל מצוות (תשובות והנהגות שם) ויש אפילו מקילים עד גיל מצוות (ציץ אליעזר ח"ו, מ, קונטרס איסור ייחוד פרק טז)
וכן אפשר גם בגיל קטן יותר מחמש, אם מכיר בילד שהוא מבין שהמעשה אסור (מובא בציץ אליעזר ח"ו, מ, קונטרס איסור ייחוד פרק טז סע' ג') או על סמך דעת המקילים מגיל 3 (וכך פוסק הציץ אליעזר שם על פי המקנה).
מגיל 9 (או מגיל מצוות בשעת הדחק) הילד (או ילדה) אינו נחשב כשומר ונספר כגבר (או אישה) לעניין ייחוד, זאת כיוון שאחרי גיל זה שיש לו כבר יש לילד משיכה מינית משל עצמו הוא כבר לא נחשב כשומר והוא בעצמו "נספר" כבוגר לעניין ייחוד.
לפי הספרדים כאשר יש גבר אחד עם הרבה נשים או אישה אחת עם הרבה גברים, הרי זה ייחוד. (כך למשל אישה, גבר וילד מעל גיל 9 יהיו אסורים בייחוד).
לפי האשכנזים רק במקרה של אישה עם שני גברים ומעלה או גבר אחד עם שלש נשים ומעלה אין זה ייחוד. (כך למשל אישה, גבר וילד אינו נחשב כייחוד, אך גבר, אישה וילדה יהיו אסורים בייחוד). (שולחן ערוך שם סעיף ה')
(יש להעיר שגם בילדה הצעירה מגיל 9, כאשר היא לבדה עם גבר, יש איסור ייחוד, על אף שאם תימצא שם אישה בוגרת אחרת הילדה יכולה להיחשב כשומרת המצילה מן הייחוד (שם סעיף יא)).
פתח פתוח לרשות הרבים
יש מחמירים שמדובר בפתח פתוח ממש (תשובות והנהגות ח"ה שלא). אך יש פוסקים הכותבים שפירושו של דבר- דלת סגורה שאינה נעולהבמקרה שאנשים נכנסים גם ללא רשות (שו"ת הרשב"א חלק א סימן אלף רנא, ספר היראים, ועוד פוסקים המוזכרים בתשובות והנהגות שם). אך מוסיף ספר היראים, "וטוב ליזהר אפילו בפתח פתוח לרשות-הרבים משבת עם אישה אחת".גם במקרה שלא נכנסים ללא רשות, ה"חזון איש" התיר בדעת מיעוט, אפילו במקום שאין איש עובר או נכנס, וגם אם הם נמצאים בקומה רחוקה מהכניסה, כיוון שטבעו של אדם שאימת רבים עליו. וכן, למרות שאנשים דופקים לפני שנכנסים, "תמיד יש איזה פרא אדם שנכנס בלי לדפוק" כלשונו. (מובא בדבר הלכה ס' ג סע' ב ס"ק ו). ועל כן עדיין נחשב "פתח פתוח".
כמו כן, מועיל לכתוב פתק על הדלת שניתן להיכנס ללא רשות (תשובות והנהגות ח"ה סימן שלא, גן נעול ח, ט).
חלון כפתח פתוח
חלון פתוח לרשות הרבים וניתן לראות דרכו לתוך הבית (מהרחוב, מבית ממול או על ידי טיפוס על דבר מצוי או הגבהת הגוף) נחשב כפתח פתוח (ציץ אליעזר שם סעיף ח בהנת דברי המרש"ם). חלון כזה מועיל להתיר גם כשפתח הבית נעול, והעיקר שיש אפשרות לראותם. וכך פוסק הרב משה פיינשטיין, ואפילו אם יכנסו לחדר סמוך שרואים לתוכו רק מעט או שמורגש מה קורה בחדרים (כגון צילי אדם, קולות), אך מדייק שאם אי אפשר להרגיש בנוכחות האנשים שבחדר הסמוך החלון לא מועיל והרי זה ייחוד (אגרות משה אה"ע ח"ד סימן סה, ב). לכן אם גבר ואישה נמצאים באזור בבית שמהחלונות לא רואים לשם וגם לא מורגש מהחלון תנועה או קולות מהאזור המכוסה, אז זה ייחשב ייחוד. אך אם הם נמצאים מול החלון ממש, או אם הם לא נראים לעין, אך נוכחותם מורגשת, אז זה מותר.
* בתשובתי זו נעזרתי מאד בספר "גן נעול" מאת הרב יעקב לוי ס"ט, אשר יש בו פירוט של דיני ייחוד והמתעניין להתעמק בנושא זה טוב יעשה אם ילמד מספר זה. וכן הספר דבר הלכה, מאת הרב אברהם הורוביץ מומלץ מאד להרחבה בנושא.