אני מתכוונת לעשות סיום מסכת מה בדיוק צריך לעשות?

אני מתכננת לסיים מסכת בגמרא לכבוד הגיוס הקרב ובא לצה"ל. ב"ה נותרו לי עוד מספר דפים.. 
ההורים שלי לא התנסו בזה אז אין לי את מי לשאול.
הבנתי שיש עניין לעשות 'סיום' עם סעודת מצווה, קדיש? ועוד. 

אם אכן מדובר בעניין הלכתי, אני אשמח לקבל הדרכה מה בדיוק צריך לעשות? 
בנוסף- לגבי הטקסט של הסיום, קראתי אותו והיה לי קשה במיוחד עם הקטע הזה: 

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְּפָנֶיךָ ה' אלוקינו ואלוקי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וְהֵם מַשְׁכִּימִים אָנוּ מַשְׁכִּימִים לְדִבְרֵי תּוֹרָה וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אָנוּ עֲמֵלִים וְהֵם עֲמֵלִים. אָנו עֲמֵלִים וּמְקַבְּלִים שָׂכָר וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אָנוּ רָצִים וְהֵם רָצִים. אָנוּ רָצִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת.

אני שמחה מאוד על הזכות שנפלה בחלקי ללמוד תורה אבל ברור לי שזו לא נחלת הכלל כרגע, ויש אנשים רבים שנבצרה מהם הזכות גם בלי שהם בחרו בזה, האם אני מפרשת את הטקסט "כפשוטו" מידי? 
אשמח להארת עיניים.. 

 

תשובה

שלום לך,

ראשית ישר כח על הסיום לכבוד הגיוס, בהחלט ראוי ומשמח, ומעורר הערכה! שאלת על כמה עניינים ואתייחס לכל אחד:

סעודה

לשאלתך לגבי סעודת מצווה בסיום- אין חיוב גמור, אבל יש בכך ערך.

עצם קיום סעודת מצווה באירוע נותן חשיבות יתרה למאורע.

שני טעמים מובאים בחז"ל לקיום סעודה בסיום מסכת :

ראשית יש בכך הודאה לקב"ה על הזכות ללמוד תורה וההישג  לסיים מסכת. כך משתמע

במדרש שיר השירים רבה (א,ט) לומדים ממעשה שלמה שעשה משתה לעבדיו לאחר שזכה לקבל מהקב"ה חכמה גדולה,"מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה"

ועוד מופיע טעם נוסף, שע"י עריכת סעודה ציבורית יש דוגמא ועידוד לאחרים ללמוד ולסיים מסכת. כך משמע ממסכת שבת (קיח/ב-קיט/א- מובא כאן בתרגום):" כאשר אביי היה רואה תלמיד שלו שהיה מסיים מסכת היה אומר לו, עשה סעודה לכל החכמים". בכך אביי מעודד תלמידים נוספים ללמוד ולסיים מסכתות.

הסעודה מעניקה חשיבות למאורע סיום המסכת ומבליטה את שמחת לימוד התורה.היא  מראה את הצד השווה בין סיום המסכת לבין ימי שמחה ומועד אחרים שבהם נהוג לקיים סעודה וכך הופך הסיום ליום שמחה.

הרמ"א( יו"ד רמו,כו ) כותב "כשמסיים מסכת, מצווה לשמוח ולעשות סעודה,ונקראת סעודת מצווה".

אין כוונת הרמ"א בהכרח שיש כאן חיוב, אלא מעלה גדולה. לעומת הרמ"א השולחן ערוך לא מזכיר בכלל את הצורך בסעודת מצוה.

קדיש וסדר סיום המסכת

ראוי להתאמץ ולאסוף מנין בכדי שהמסיים יאמר קדיש, ובנוסף, יש בכך כבוד לתורה כאשר מתאספים רבים. אולם, אם הדבר כרוך בקשיים מרובים אין בכך הכרח, ויש מעלה גם בעריכת סיום בחיק המשפחה והחברים. בעניין אמירת קדיש על ידי נשים- הדבר נידון בפוסקים לאורך הדורות. ישנם פוסקים שהורו שאין לנשים לומר קדיש, אך פוסקים רבים אחרים לא ראו לכך מניעה. ישנן עדויות רבות לקהילות בהן נשים אמרו קדיש יתומה ( בהרחבה מובא קישור לפסק בית הלל בנושא קדיש וכן לתשובות של הרב שמואל שפירא והרב שרלו בנושא)[i].

להלכה נראה כי אין מניעה שנשים יאמרו קדיש, והרי גם הן מצוות בקידוש שם שמים, ובסיום מסכת הן יכולות לקדש שם שמים באמירת הקדיש. נראה כי יש להתייחס גם לנהוג ומקובל בחברה ובקהילה בה את נמצאת, ישנן קהילות שבהן, ברוך ה',מתקבל הדבר בברכה, יחד עם זאת ישנם מקומות בהם לא יראו זאת בעין יפה ואני ממליצה לך להפעיל שיקול דעת בהתאם.

לכן, אם הדבר אפשרי- תוכלי לאסוף מנין אנשים הרואה את הערך הגדול בהישג סיום המסכת ולומר קדיש בחברתם. לעומת זאת, אם הדבר כרוך בקשיים מסוגים שונים ערכי סעודה בחיק המשפחה או החברים.

כאשר אין מנין יש לקיים את סדר הסיום במלואוכפי שמופיע בסוף המסכת.כפי שנהוג בידי המסיימים, תוכלי לקרוא ולהסביר את החלק האחרון במסכת, וכן להוסיף דבר תורה מתוך קטע שאת אוהבת במיוחד מהלימוד שלך במסכת. לאחר מכן נהוג לומר את התפילות המופיעות בסדר הסיום, רק ללא אמירת קדיש.

לשון התפילה

לשאלתך בדבר התפילה: ראשית, הייתי מתמקדת בהודאה לקב"ה על הזכות להיות מלומדות התורה, דבר שכלל אינו מובן מאליו, ולא התאפשר כמעט בדורות קודמים. לכאורה אכן יש בנוסח  הסיום דברים שמתוכם משתמע זלזול באנשים אחרים שאינם עוסקים בתורה. אך שימי לב כי אל מול יושבי בית המדרש מוצגים 'יושבי הקרנות', המשכימים לדברים בטלים. נראה אם כן, שמדובר באנשים שאינם עוסקים במלאכה ועשייה, ואינם עוסקים בקידום ותיקון העולם. חילוק זה, בין יושבי הקרנות לבין אנשי עבודה ועמל מובן עוד יותר מתוך התפילה המקבילה המופיעה בירושלמי (ברכות פרק ד דף ז טור ד):

מודה אני לפניך ה' א-לוהי וא-לוהי אבותי, שנתת חלקי מיושבי בית המדרש ובתי כנסיות ולא נתת חלקי בבתי תרטיות ובבתי קרקסיות [=תיאטראות וקרקסים]…

מכאן ברור שאין הכוונה לזלזל באדם שעובד לפרנסתו ואין רוב עיסוקו בתלמוד תורה. מובן שכל אחד צריך לעסוק בתורה כפי יכולתו, ואף מי שעוסק בתורה אפילו שעה אחת מתוך כוונה לשם שמים הדבר רצוי ומבורך, ובכך יכול להיות בן עולם הבא.

את הכבוד שנותנים חכמים לאנשי מלאכה, ניתן למצוא בדברים הבאים המופיעים במסכת ברכות (יז/א)

וכך היה מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה (כך היו מורגלים חכמי יבנה לומר):

אני בריה וחברי בריה, אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה.

אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו.

כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו.

ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט? שנינו: אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכווין ליבו לשמים".

לסיכום, אם יש באפשרותך לקיים סעודת מצווה (כמובן אין צורך בהוצאות גדולות)עם מנין גברים, ולומר קדיש יש בכך קידוש ה' והגדלת כבוד התורה.

אם אין באפשרותך לקיים כינוס כזה, ישנו ערך גם בציון סיום המסכת בחיק המשפחה או עם חברותייך. אם גם כינוס זה לא מתאפשר ישנו ערך גם בסיום ביחידות.

מאד ריגשת אותי בשאלתך, אשרינו שאילו החיילות שלנו, הבאות בשם ה'. חילך לאוריתא!

בהצלחה בהמשך קידוש שם שמים.

אשרה

 

הרחבה:

קדיש יתומה:אני מפנה אותך לפסק הלכה של בית הלל בנושא: http://www.beithillel.org.il/show.asp?mador=&id=60598#.XA570mhva70.

וכן למאמרה המעמיק של הרבנית מלכה פיוטרקוסבקי בספרה 'מהלכת בדרכה' (אמירת קדיש ע"י אישה עמ' 257).

בנושא קדיש בסיום מסכת: שתי תשובות מהאינטרנט

הרב שמואל שפירא בעניין סיום מסכת של בת מצווה

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5067412,00.html

הרב יובל שרלו בנושא סיום מסכת על ידי בת

https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA-%D7%A2%D7%99-%D7%91%D7%AA/

 

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.

דילוג לתוכן