למה להתחתן בכלל?
שלום וברכה . ותודה על המקום לשאול. רציתי לשאל שאלה שיושבת לי הרבה זמן על הראש.
אני בחורה דתיה מאוד מאוד ומאוד מקפידה על שמירת המיצוות ללא פשרות . ועכשיו אני מגעיה לשלב לכל הסביב שלי מתחתנת או רוצה להיתחתן, ולהיות בקשר עם גבר משלה ….. וכל זה. וזה ממש מרגיש לי רחוק ממני, למה לי להיכנס למקום המחייב הזה של זוגיות ומשפחה , וגם הנושא של המגעה מאוד קשה לי.
אני לא סובלת שנוגעים בי, וזה לא שעברתי איזה פגיעה מינית כלשהי . פשוט לא אהבת שנוגעים בי. אבל מצד שני אני לא רואה את עצמי כל הזמן רווקה , אני כן רוצה להיתחתן אבל זה נושא שמלחיץ אותי, ואני אומרת לעצמי אולי כדאי ראש קטן וזהו? אולי תכנסי למשהו הזה שאת לא יודעת מה יהיה לך וזהו.
וגם מרגיש לי שהמקום למה מתחתנים לא כזה ברור ומשכנע אצלי.
וגם מרגיש לי שלמה שגבר ירצה להיתחתן איתי? האם בגלל שהוא רוצה לספק את התאוות שלו? אז אני לא הכלי לזה.
ואם תאמרי לי מה לך אין רצון ותשוק למיניות. אז נכון כמעט וזה לא מעניין אותי ואולי אפילו חוששת מזה.
אשמח אם תצליחי לעזור לי בנושא. תודה רבה מאד
תשובה
שלום לך
לפני שאתייחס למחשבות ולחששות שאת מעלה, אני רוצה לשתף אותך שהשאלה שלך עוררה בי הערכה על הכנות שלך. הרבה פעמים אנשים מנהלים את החיים בלי לשאול את עצמם האם זה באמת מה שהם רוצים, אלא עושים דברים פשוט כי מה שכולם עושים… הרצון שלך לחיות באופן אותנטי ואמיתי הוא מפתח חשוב לחיות חיים מדויקים ומלאים.
בסיפור בריאת העולם, מתארת התורה שהאדם הראשון היה בודד ומתוך חוויה זו אמר הקב"ה: "לא טוב היות האדם לבדו" וברא את האשה. אחרי בריאת האשה קובעת התורה: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". הפוסקים נחלקו האם הפסוק הזה מתאר ציווי: כלומר שיש מצווה להתחתן או שהפסוק הזה מתאר את דרך העולם: כלומר שאנשים מרגישים צורך לחיות במבנה זוגי ומשפחתי ואולי יותר מכך: שזו הדרך הנורמטיבית בה מביאים ילדים לעולם.
כך או כך בדר"כ הבחירה הפנימית לרצות להתחתן נובעת משלושה צרכים שונים:
- רצון לחבר קרוב שמרגיע במשהו את חווית הבדידות שלפעמים אנחנו חווים בחיים
- רצון לחיבור פיזי ולמרחב שנותן מענה וסיפוק לצרכים המיניים של האדם
- רצון לילדים שהם היצירה הגדולה ביותר שבן אדם יכול ליצור בגבולות העולם הזה..
את עדיין צעירה, סה"כ בת 21, ויכול מאד להיות שכרגע הצרכים הללו רחוקים ממך: החיים עדיין מלאים בחברות ובמשפחה ומבנה העולם החברתי עדיין לא בנוי מזוגות זוגות, הצרכים הפיזיים שלך עדיין לא ערים וגם הרצון לילדים עוד נשמע משהו רחוק מאד.. זה טבעי לגמרי שהחיים שלך כרגע מלאים ועשירים בדברים אחרים ויכול מאד להיות שגם אם לידך כבר יש חברות שמתחתנות ומתחילים דיבורים על הצעות, דייטים וכו' – זה עדיין לא מתאים לשלב ההתפתחות שלך.. זה בסדר ואפילו טוב שתחכי ותתפתחי ותשאלי שוב את השאלה הזו: בעוד שנה או בעוד שנתיים..
האתגר והחשש שאת מעלה – יכול גם להיפתר ברגע כשמשהו יפתח בתוכך או כשתפגשי בחור נחמד. ואם בעוד כמה שנים תרגישי עדיין אותו דבר: אולי יהיה כדאי לחשוב על ייעוץ מקצועי שיעזור לך להקשיב לקולות הפנימיים שלך בצורה טובה ומצמיחה.
אני מתפללת שתמשיכי להקשיב לעצמך ולבחור את דרך החיים שלך מתוך אמת פנימית
חנה