האם מותר לי לצפות בסדרה שחלקים ממנה צולמו בשבת?
שלום
שמעתי אתמול הרצאה חשובה מאוד על יהדות התפוצות. המרצה הוא יוצר סדרה בשם "היהודי החדש". ההרצאה היתה חשובה ומטלטלת.
עם זאת, המרצה הראה לנו קטעים מהסדרה. חלק מהסדרה צולם בשבת ואפילו ביום כיפור.
התכווצתי בכסא…
אני תוהה האם בשל חשיבות העניין אפשר "להנות" מחילול שבת וחג?
אני מאוד רוצה לצפות בסדרה ואפילו להמליץ לאחרים לצפות מפאת חשיבות העניין.
האם לוותר בגלל חילול השבת הברור?
תשובה
איסור עשיית מלאכה בשבת חל על העושה עצמו (למשל שמות ל"ה, ב'). על כך הוסיפו חכמינו סייג או קנס נוסף, ואסרו ליהנות ממלאכת שבת – 'מעשה שבת', שנעשתה על-ידי יהודי אחר (ובמקרים מסוימים נאסרה אף מלאכה שנעשתה על-ידי גוי עבור היהודי). כאשר גוי מבצע את המלאכה למען עצמו, רשאי היהודי ליהנות ממנה, וכשעשה זאת עבור היהודי, ישנו היתר ליהנות ממנה רק לאחר צאת השבת, כשיעבור שיעור הזמן הנדרש לביצוע המלאכה המדוברת ("בכדי שייעשו").
ואילו בנוגע למלאכה שביצע יהודי, המשנה (תרומות ב', ג') כותבת: המעשר והמבשל בשבת: בשוגג – יאכל; במזיד – לא יאכל, והגמרא (שבת ל"ח ע"א, חולין ט"ו ע"א) מביאה את השיטות השונות בכמה תרחישים אפשריים, אך לכל השיטות אין היתר ליהנות בשבת ממלאכה שנעשתה במזיד, ודעת רבי יהודה, שהתקבלה על מרבית הפוסקים, שמותר ליהנות ממנה לאחר צאת השבת, מלבד האדם שביצע את המלאכה בעצמו (משנה תורה שבת ו', כ"ג; שו"ע או"ח שי"ח א'; משנה ברורה שי"ח ק"ה). יש להדגיש, שהלכה זו מכוונת כלפי יהודי שומר מצוות, אשר אינו נוהג לחלל שבת באורח קבע, ועשה את מלאכתו בשבת באופן אקראי, זאת מתוך ההנחה שאין אדם מסכים לחטוא עבור אחרים. אך כשמדובר ביהודי חילוני, חילול השבת שנעשה על-ידו נחשב כמזיד, והנהנים מפירות מלאכתו כביכול מעודדים אותו להמשיך ולחלל את השבת גם בעתיד, ולמעשה נוטלים חלק בעבירה שביצע, ולכן אף לאחרים אין היתר הנאה ממעשיו במוצאי שבת (כתב סופר או"ח נ'; אור לציון ב', ל', א'; שבט הלוי ג', נ"ד).
במאה הי"ט נשאל הכתב סופר על אכילה בפונדק יהודי המבשל בשבת, ובתשובתו חידש שתי חומרות. האחת, שההיתר ליהנות מבישול בשבת של המחלל במזיד לאחר השבת עבור מי שבשלו בשבילו הוא רק אם חילול השבת נעשה באופן חד פעמי, אבל המחלל שבת באופן קבוע – התבשיל אסור לא רק למחלל עולמית, אלא גם למי שהדבר בושל בשבילו. וחומרא נוספת בדבריו: כשהמבשל בשבת עושה זאת כדי למכור את המאכל, הרי הכל נחשבים כאילו בושל בשבילם. ובלשון הכתב סופר: 'אפי' אחרים שלא נתבשל לדעתם ורצונם, או אפילו לאלו שלא נתבשל בשבילם כלל – אסור להם לאכול מאותו התבשיל שנתבשל בשבת כדי להאכיל לאחרים כדי להרויח בו'. רבים מפוסקי זמננו חששו לדבריו.
לפי גישה זו, לא יהיה היתר להנות מהמלאכות שעשה יהודי בשבת כחלק מעבודתו הקבועה עבור הציבור.
יתר על כן, ישנן מלאכות שמעצם טבען, ההנאה מהן נעשית רק לאחר זמן, ולא ניתן ליהנות מהן באופן מיידי, כמו למשל נטיעת עץ (גיטין נ"ג ע"ב), המחייבת את עקירתו במוצאי שבת, זאת משום שהשתיל ימשיך ויגדל לאחר צאת השבת מכוחה של הנטיעה הראשונית שנעשתה בשבת (ביאור הלכה שי"ח, א'; אורחות שבת כ"ה, ל"ד; קהילות יעקב ב', ז'), למיטב הבנתי, ניתן להכליל צילום של סרט בשבת בהגדרה הזו, מכיוון שהוא מצריך עריכה נוספת לאחר השבת, ולא ניתן ליהנות ממנו בצורתו הגלמית.
יתר על כן, חילול השבת לא נעשה בידיעתך ולרצונך, ובמצב כזה יש מי שמתיר ליהנות ממנו, מכיוון שאין חשש שתבקשי ממנו לעשות כך עבורך גם להבא (הר צבי או"ח, א', ק"פ). בנוסף לזאת, מדובר בסדרה, שחלקים קטנים ממנה צולמו באיסור, והם משולבים ביתר החלקים שצולמו בימי חול. אני מבינה שמדובר במיעוט, המתבטל ברוב שצולם בהיתר. במקרה כזה של מלאכה אקראית, שנעשתה באופן עראי, ולא בקביעות מדי שבת, מותר ליהנות ממלאכתו לאחר השבת (כף החיים או"ח, שי"ח, סקי"ב; ילקוט יוסף שבת, ג', אותיות ו', ע"א, ע"ג). באופן דומה מותר להאזין לחדשות במוצאי שבת לאחר שיחלוף הזמן הנדרש לאיסוף הידיעות ועריכתן, כחצי שעה מצאת השבת, שכן בדרך זו אין הנאה ממעשה השבת. (פניני הלכה שבת, כ"ו, ח'). בסדרה המדוברת, נעשית עריכה לאחר צאת השבת, ובזה עיקר ההנאה, ומכיוון שמדובר בצפיה חינמית, יש להניח שאין בכך עידוד להמשך הצילומים בשבת על-ידי אותו הצלם.
ועוד, יש מי שמתיר לקיים מצווה באמצעות מלאכה שנעשתה בשבת, מכיוון שבמצוות אין מדובר בהנאת גוף האדם, כמו למשל באכילה (שדי חמד מערכת מ', צ"ה; אגרו"מ או"ח, א', קכ"ו), וכן לגבי מלאכה האסורה מדרבנן ולא מדאוריתא, מתירים ליהנות ממנה במוצאי שבת אף כשנעשה במזיד (באור הגר"א או"ח שי"ח א'; משנה ברורה שי"ח סק"ג; של"ט סקכ"ה). ולכן במקרה שלך, אין מדובר בצפיה במשחקי ספורט או חדשות שמצולמים בשלמותם באופן קבוע בשבת עבור הצופים שיצפו בהם במוצאי שבת, ושלא ניתן לשחזר ולצלמם שוב במוצאי שבת, ומכיוון שכך נאסרו בצפיה – אלא בסדרה שנועדה לעורר קרבה וקשר בין קהילות ישראל השונות, ואף קריאה ועידוד למעורבות ואכפתיות כלפי יהודים רחוקים.
כאמור, מכל מה שראינו ניתן להבנתי להתיר לצפות בתכנית המדוברת, אך אין בכך כדי להתיר באופן גורף סרטים ושידורים שנעשו בשבת.