האם מותרים יחסים או מגע מיני כלשהו לפני החתונה?

שלום
אני בשנות ה20 המאוחרות ואף פעם לא הייתי בזוגיות וזהו דבר שאני מאוד רוצה לחוות.
אני לא שומרת נגיעה אבל לא שכבתי עם אף אחד או עשיתי פעולות דומות. הקושי כבר גדול מאוד ובגלל שבכל מקרה אתחתן בגיל מאוחר לא יודעת על עצמי אם אצליח להחזיק מעמד עד אחרי החתונה.
האם מבחינה הלכתית זה אפשרי לשכב לפני החתונה? או לקיים איזשהו מגע מיני? ואם אעשה זאת אז אני כבר לא אחשב דתייה?

כמו כן, בחלק מהפגישות יותר ויותר גברים שמגדירים את עצמם דתיים סיפרו שהם כבר שכבו עם נשים אחרות וחשוב להם לשכב דווקא לפני החתונה. כדי להכיר עוד פן בזוגיות.
אם הם כבר ויתרו, והם אלה החייבים בחיוב של איסור שפיכת זרע לבטלה, אז האם אני חייבת לא לשכב גם? האם זה רק איסור על הגבר ואישה כן יכולה?
מקווה שהסברתי את עצמי. 

תודה לכן, אתר חשוב כל כך 

 

תשובה:

שלום לך.

קראתי בכאב את מילותייך הכנות שמשמיעות את הקושי, הרצון והתשוקה שעומדות מאחורי השאלה ההלכתית שאת מבקשת עליה תשובה.

אם אני שומעת נכון, הקושי שאת מעלה בדברייך נוגע לשתי סוגיות: האחת היא הרצון להיות בקשר זוגי: לקבל ולהעניק אהבה, והשנייה היא התשוקה לחוות כבר אינטימיות ומגע פיזיים. שני הקשיים הללו קשורים האחד בשני ולפעמים נראה לנו שאם נשחרר משהו בהתנהגות שלנו במרחב הפיזי נפתח את הדלת למצוא קשר זוגי. האמת היא שהמחשבה הזו היא בדרך כלל מצגת שווא דמיונית וכדאי לבדוק את עצמנו טוב יותר מה קורה לנו כאשר אנחנו משחררים את ההתנהגות שלנו בתחום המכונה "איסור נגיעה".

את צודקת שהאתגר איתו את מתמודדת הוא קשה. השינויים של מציאות העולם המודרני (העלאת גיל הנישואין, הכתרת הבחירה והאהבה כתשתית קריטית לנישואין, פיתוח המודעות של נשים למיניות שבתוכן ועוד..)מכניסה א/נשים בוגרים שטרם נישאו לתוך תיבה עמוסה ומתוחה שקשה עד מאד להצליח להתנהל מדויק ונקי בתוכה. זכרי: את לא לבד שם בתוך התיבה והקושי איתו את מתמודדת, בהצלחה יותר או פחות, משותף לעוד רבים וטובים שכמוך.  אינני כותבת זאת על מנת להרפות ידייך, אלא על מנת שלא תחושי בודדה ואשמה במחשבות וברצונות שאת מוצאת בתוכך פתאום.

ובכל זאת בחזרה לשאלתך: ההלכה אוסרת על קיום יחסים בין איש לאשה שאינם בתוך מסגרת של ברית נישואים: האיסור הזה מכיל בתוכו מקבץ של הלכות:

  1. איסור מגע עם אשה נידה שלא טבלה ונטהרה כהלכה – אחד מאיסורי כרת המפורשים בפרשיית העריות הוא קיום יחסים עם אשה שלא נטהרה: "אל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ" (ויקרא, פרק י"ח, פסוק י"ט). לגבי מגע שאיננו קיום יחסים, נחלקו הרמב"ם והרמב"ן האם גם הוא כלול באיסור הכרת או שהוא איסור דרבנן. איסורים אלו חלים על אשה כמו על איש.
  2. איסור לקיים יחסים מזדמנים או קבועים עם אשה פנויה – איסור נוסף המפורש בפסוקים הוא מה שמכונה בתורה: איסור קדשה "לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (דברם, פרק כ"ג, פסוק י"ח). הרמב"ם הגדיר את האיסור כאיסור לקיים כל יחסים שאינם במסגרת של קידושין ונישואים. הראב"ד חלק עליו והגדיר את האיסור רק על קיום יחסים מזדמנים שאינם בתוך מסגרת של קשר קבוע בין איש לאשה ספציפיים. גם איסור זה חל על האשה כמו על האיש.
  3. תקנה האוסרת על נשים רווקות לטבול ולהיטהר לשם קיום יחסי אישות – בשו"ת הריב"ש (סימן תכ"ה) מוזכרת תקנה האוסרת על נשים פנויות לטבול ולהיטהר. מקורה וזמנה של התקנה אינם ברורים, אך הגיונה ברור ומפורש: על מנת למנוע מכשלה מאלו שיסברו שללא איסור הכרת של הנידות הדרך לקיום יחסים בין רווקים סלולה. תקנה זו מתייחסת כמובן רק לנשים.
  4. הבעיה שאת מזכירה בשפיכת זרע לבטלה – קיום יחסים בין רווק ורווקה הם אסורים הלכתית אך אינם נכללים תחת הגדרת הוצאת זרע לבטלה, ובכל זאת ישנן סיטואציות של מגע מיני העשויות להוביל לכדי הוצאת זרע לבטלה. מקורו של איסור זה מעורפל, ובכל זאת ההתייחסות אליו פזורה על פני מימרות שונות אצל חז"ל (לדוגמא מסכת נידה דף יג ע"א). איסור זה חל כמובן רק על האיש.

ניסיונות למצוא פתחים והיתרים הלכתיים לאפשר לאנשים שטרם נישאו לקיים יחסים הם בעייתיים הלכתית ונדמה לי שפשוט הוא שלא עולים בקנה אחד עם רוחה והגיונה של ההלכה.

דומני שבהתמודדות בה את נמצאת לא נכון יהיה לחתום את הדברים באיסור ההלכתי, אלא לחזור ולהיזכר בנקיות וביופי שיש במפגש גופים שנעשה מתוך מחויבות וברית שמהוות משקל מאזן ומשלים ליצריות ולתאווה החזקים (הנמצאים, משמחים ומאתגרים את כולנו ב"ה..). המציאות שאת מתארת, בה גברים שאת פוגשת מספרים שכבר קיימו יחסים ובכך אולי גם משדלים אותך לנהוג כך – היא מציאות זולה שלא נותנת כבוד לאינטימיות וליחסי אישות המפגישים איש ואשה הקשורים ואוהבים זה את זה.

את עומדת באתגר קשה, שכן כמו שאת מתארת סימני השאלה על האופן בו את בוחרת להתנהג מצויים גם בתוכך וגם מהאנשים איתם את נפגשת. אני מאמינה שאם תצליחי להיות קשובה לעצמך, תחושי לצד הקושי, גם ברווח גדול שביכולת לעמוד ולנהוג על פי מערכת האמונות וההלכה. לא תמיד קל למצוא מי שידבר אל ליבך, אבל אני מציעה לך לנסות ולחפש בסביבת המגורים שלך דמויות, שיעורים או כל דבר שימלא אותך בכוחות של חיים והתחזקות שיסייעו לך לחיות ולעמוד בתוך המציאות המורכבת של חייך.

לצד אמירות אלו חשוב לי להתייחס לקול נוסף שאת משמיעה בדברייך. בני אדם, באשר הם (אפילו בני אדם דתיים..) מורכבים מכוחות וצרכים שונים המסתובבים בתוכם. ראוי הוא שכל אדם יציב לעצמו את הציור של העולם המוסרי והערכי שעל פיו הוא רוצה להתנהל, אך העובדה שלא תמיד אנחנו מצליחים לעמוד באותו רף רצוי שהצבנו לעצמנו, איננה קובעת שאנחנו כבר לא בסיפור.. או כמו שאת כותבת: "ואם אעשה זאת אז אני כבר לא אחשב דתייה.." הקב"ה נתן לנו בתוך התורה את האפשרות לעשות תשובה ובכך הוא סימן את ההכרה שבני אדם הם יצורים שנופלים ושוב קמים. צריך להיזהר לא לעשות אידיאל מהנפילות שלנו ולהיות בתודעה של נפילה כשאנחנו שם וגם בהשתדלות להיות שם כמה שפחות – אבל העובדה שאנחנו נופלים איננה מגדירה אותנו כ"לא דתיים"..

אני מתפללת איתך שהקב"ה שהוא "רופא שבורי לב" יתן לך כוחות להתמודד עם האתגרים שבהווה וימציא לך במהרה את בן זוגך וביחד תבנו בית נאמן ושמח.

חנה

הרבנית חנה גודינגר (דרייפוס) היא ראש הישיבה בראש צורים

יש לי שאלה

הפנייה ל"משיבת נפש" יכולה להיות אנונימית, עם זאת כל פרט שתבחרו לשתף יעזור לנו בדיוק התשובה והתאמתה אליך אישית. השאלות והתשובות יפורסמו באתר ללא פרטים מזהים ובמידת הצורך ישונו פרטים בגוף השאלה כדי להגן על צנעת הפרט.

בשל השאלות הרבות המופנות אל הרבניות אנו ממליצים להתאזר בסבלנות בהמתנה לתשובה. אם יש צורך במענה דחוף אנא ציינו זאת בפנייתכן. זמן המענה הרגיל הוא כשבועיים.
לתשומת לבכם, השאלות מגיעות למנהלות האתר, ומועברות למשיבות השונות בהתאם לתחומי העניין והפניות. אם ברצונכם להפנות שאלה לרבנית מסוימת אנא ציינו זאת בגוף השאלה.
עצם שליחת השאלה מהווה הסכמה לתנאים אלו.

תשובות הרבניות לשאלותיכם יתקבלו באמצעות הדואר האלקטרוני, אנא הקפידו לציין כתובת דואר אלקטרוני תקינה.

דילוג לתוכן