האם אישה יכולה להבדיל בעצמה או צריכה לשמוע הבדלה מגבר?
האם אישה יכולה להבדיל לעצמה? לנשים נוספות? לגברים? לילדים?
מה נכון לעשות בדירת שירות?
תודה
תשובה
שלום!
תודה על שאלתך, חשוב מאד הבירור שאת עושה לגבי קיום הלכות מסויימים בדירה של שותפות שלעיתים הוא שונה מאשר קיום ההלכה במשפחה או במקום שיש גברים ונשים.
התורה מצוה אותנו "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ') וחכמים הבינו שמקיימים מצוה זו על ידי קידוש שאומרים על כוס יין. כיון ששמור וזכור נאמרו בדיבור אחד, נשים חייבות במצוות זכור כשם שחייבות במצוות שמור, שהיא איסורי המלאכה בשבת. לכן, נשים חייבות בקידוש בכניסת השבת.
האם קידוש והבדלה הן אותה המצוה? יש שפסקו כך ויש שראו את ההבדלה כמצוה נפרדת מדברי חכמים.
בהתאם למחלוקת זו, נמצא דעות שונות גם לגבי רמת החיוב של נשים בהבדלה. לפי הדעה המקובלת נשים חייבות בהבדלה – או ברמה של חיוב דאורייתא, כמו הגברים, כיוון שבכל מצוות השבת אין הבדל בין נשים לגברים; או ברמה של חיוב דרבנן, לדעות לפיהן ההבדלה היא מצוה נפרדת ממצוות השבת ולכן כלל זה אינו חל עליה מהתורה; או שאינן חייבות בהבדלה כלל כי היא מצוות עשה שהזמן גרמא שאינה חלק מהשבת.
נפרט:
השולחן ערוך פוסק שנשים חייבות בהבדלה כשם שהן חייבות בקידוש (שו"ע אורח חיים רצו ו). עם זאת, הוא מוסיף שיש חולקים. הרמ"א מעיר שמכיוון שיש ספק בחיוב ההבדלה, עדיף שהנשים ישמעו הבדלה מהגברים המחויבים.
הסיבה לספק זה לפי הרמ"א היא שהחיוב של הנשים שונה מהחיוב של הגברים, מכיוון שגברים חייבים מדאורייתא, ונשים חייבות מדרבנן, בגלל שההבדלה היא מצוות עשה שהזמן גרמא והיא מתקיימת לאחר השבת ולא בתוכה (אורחות חיים א הלכות הבדלה, משנה ברורה רצו:לו ).
לכן, בגלל הספק חיוב מדאוריתא של נשים בהבדלה, אישה חייבת לשמוע הבדלה או להבדיל לעצמה (ב”ח או”ח רצו:א ), אבל היא לא יכולה להוציא ידי חובה גבר. לגבי ילדים, מכיוון שקטנים אינם חייבים במצוות אלא רק מדין חינוך, מותר לאישה להבדיל עבור ילדים. לעומת זאת ילד כמובן לא יוכל להוציא אישה ידי חובתה.
בשורות טובות ישועות ונחמות,
שירה
הרבנית שירה מרילי מרוויס היא רבנית קהילת "שירת התמר" באפרת ומשיבה בהלכה. היא בוגרת המכון למהיגות הלכתית ע"ש סוזי ברדפילד, בוגרת תוכנית התנ"ך במתן, בעלת תואר ראשון בפסיכולגיה ומידענות מאוניברסיטת בר אילן ועמדה בראש בית המדרש של מדרשת "יעוד". מלמדת תנ"ך והלכה במדרשת לינדנבאום.
מקורות
משנה תורה, הלכות שבת כ״ט:א׳
(א) מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת בִּדְבָרִים שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ ח) "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ". כְּלוֹמַר זָכְרֵהוּ זְכִירַת שֶׁבַח וְקִדּוּשׁ. וְצָרִיךְ לְזָכְרֵהוּ בִּכְנִיסָתוֹ וּבִיצִיאָתוֹ. בִּכְנִיסָתוֹ בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם וּבִיצִיאָתוֹ בְּהַבְדָּלָה:
בית הבחירה למאירי ברכות כ,ב
…וביאר בכאן שהנשים חייבות בקידוש היום מן התורה אף על פי שהיא מצות עשה שהזמן גרמא וטעם הדבר דכתיב זכור ושמור כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה ונשים הואיל וחייבות בשמירה חייבות בזכירה הבדלה אף היא בכלל קדוש וגדולי המחברים מנאוה מצות עשה עם הקדוש ובכלל זכירה ולדעת זה הבדלה מן התורה כקדוש ונשים חייבות בה כקדוש…
חידושי הריטב”א פסחים נד,א
ומדאמרינן “להוציא בניו ובני ביתו” שמעינן דנשים חייבות בהבדלה, ואפי[לו] תימא הבדלה מצות עשה שהזמן גרמא, חייבות בו, דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקן, ובודאי אשתו בכלל בני ביתו בכל מקום.
שולחן ערוך אורח חיים רצו ו
נשים חייבות בהבדלה כשם שחייבות בקידוש ויש מי שחולק: הגה ע"כ לא יבדילו לעצמן רק ישמעו הבדלה מן האנשים:
אורחות חיים א הלכות הבדלה
כתב הר”ש ז”ל נשים אין מבדילות לעצמן דאין הבדלה תלויה בשמירת שבת אלא רבנן אסמכוה אקרא ע”כ
משנה ברורה רצו:לו
מן האנשים – ואם האנשים כבר הבדילו לעצמם או שנתכונו לצאת בבהכ”נ [=בבית הכנסת] לא יבדילו כדי להוציא הנשים אם אין שם זכרים גדולים או קטנים ששומעין ממנו דלהיש חולקין הוא ברכה לבטלה [מ”א וש”א] והנה בספר זכור לאברהם בערך הבדלה וכן בספר ברכי יוסף הביאו כמה פוסקים דס”ל [=דסבירא להו] דאפילו מי שהבדיל כבר יכול להבדיל בשביל הנשים מ”מ [=מכל מקום] למה לנו להכניס עצמן בחשש ספק לענין ברכה אחרי דהיא יכולה להבדיל בעצמה…
ב”ח או”ח רצו:א
וכתב הרב בהגה”ה על כן לא יבדילו לעצמן רק ישמעו הבדלה מן האנשים עכ”ל [=עד כאן לשונו], מבואר שהבין שמ”ש [שמה שכתב] הארחות חיים בסברא הראשונה נשים אין מבדילות לעצמן היינו לומר דאסורין…למה לא יבדילו לעצמן דבין שהנשים חייבות מן התורה ובין שהן אינם חייבות מדבר תורה אלא מדברי סופרים ואפילו אינם חייבות כלל אפילו מדברי סופרים למה לא יבדילו להוציא את עצמן מה שהן חייבות מדבר תורה או מדברי סופרים ואפילו אינם חייבות כלל מכניסות עצמם בחיוב כמו בשופר ולולב וכי היכי דמזמנות לעצמן כדלעיל בסימן קצ”ט הכי נמי מבדילות לעצמן במכל שכן, אלא הדבר ברור דאינן מבדילות לעצמן פירושו אינן צריכות להבדיל לעצמן דחיובא דרבנן אינו אלא באנשים ולא בנשים ומיהו המנהג הוא דאפילו כשהן לעצמן חייבין בהבדלה ושומעין הבדלה מפי אנשים ומכל מקום אם האשה יכולה להבדיל בעצמה מבדלת בעצמה ואפילו יש שם אנשים שיכולה לשמוע מפיהם…
פרי מגדים או”ח משבצות זהב רצו:ז
ועל כל פנים אין נשים מוציאות אנשים, שהם ספק…למאן דאמר הבדלה מן התורה, הוא הדין נשים, ולמאן דאמר דרבנן, נשים פטורות, א”כ [=אם כן] נמי אין מוציאות לאנשים.