האם יש ענין לקחת הפסקה מהלימודים ולהביא ילד לבד כקיום מצוות כיבוד הורים?
אני בת 32 גרושה ללא ילדים וסטודנטית. ההורים שלי,כדרכם של הורים,מאוד מודאגים שהשנים חולפות ועדיין אין לי ילדים. אני הבכורה והם מאוד מאוד רוצים נכדים. השאלה שלי היא כזאת. ישועת ד' כהרף עין,אבל אני כרגע לא בזוגיות. האם יש עניין לקחת הפסקה מהלימודים ולהביא ילד לבד כקיום מצוות כיבוד אב ואם?
תודה
תשובה:
שלום לך,
שאלתך חשובה והיא נוגעת בשני נושאים הלכתיים "כבדים" לפחות. אנסה לתת לך תשובה הולמת לשאלה.
אפתח בכך שאיני בטוחה שהלחץ של ההורים שלך לראות נכדים ממך ובקרוב, משמעה שהם חפצים בנכדים "ויהי מה". כלומר, בעיני צריך לשים לב מה עומד מאחורי המילים, האם הם מדברים על נכדים אך למעשה, חפצים לראות אותך נשואה ואם. ואני מעזה לשאול אם הרצון והכמיהה לילד הם גם שלך. השאלה הזו חשובה וקריטית לתשובה ההלכתית. אני מעלה את הנקודות הללו כיוון שכדאי לברר אותן בינך לבין עצמך או בסיוע אחרים.
על כל פנים, אני אתייחס לשאלתך כפי שהוצגה על ידך, ואניח שאכן יש לחץ כזה מצד ההורים ושהם משדרים לך שאולי כדאי ללדת גם אם את לא נשואה כרגע.
אתחיל מהקל אל הכבד: לגבי מצוות כיבוד הורים וגדריה (הדברים שאני כותבת כאן מבוססים גם על מאמרו של הרב ברנדס בספרו "על פי דרכו"), חובת הבנים והבנות להוריהם מיוסדת על שתי מצוות בתורה: כיבוד אב ואם ומוראם. מצות כיבוד מכילה עשיה חיובית שעניינה לפי חז"ל היא: "מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא". זו מצוה שבדרך כלל מוטלת על מבוגרים, הנדרשים לטפל בהורים זקנים.
מצות מורא היא מצוה של לא-תעשה: "לא עומד במקומו ולא יושב במקומו ולא סותר את דבריו ולא מכריעו" (בבלי קידושין לא, ב; שו"ע יו"ד ר"מ, ד). מצוה זו שכיחה יותר בגיל הנעורים, כאשר הצעירים עסוקים בבניית האישיות העצמאית שלהם, ולעתים קרובות הדבר גורר חיכוכים עם ההורים.
הלכה פסוקה היא, שבמקום שמצוות כיבוד ומורא אב ואם מתנגשות במצות התורה האחרות, נדחית מצות כבוד אב ואם מפני מצות התורה. "איש אביו ואמו תיראו ואת שבתותי תשמרו אני ה'" – כולכם חייבים בכבודי (יו"ד, רמ, ב). ההתנגשות בין רצון ההורים לבין מצות התורה יכולה להתרחש באופנים שונים. האופן האחד הוא כאשר האב דורש מן הבן לקיים מצות כיבוד תוך כדי עשיית עבירה. לדוגמה, הוא דורש מבנו לבוא לנסוע לבקרו ולסעדו בשבת. במקרה כזה, חידשה התורה שמצות כיבוד אינה דוחה את העבירה או ביטול המצוה האחרת.
יתר על כן, רבים מן הפוסקים סבורים שבמקרה כמו שתארת בשאלתך אין בכלל התנגשות עם מצות כיבוד אב ואם, מכיון שאין כל מצות כיבוד אב ואם במצבים אלו: הבת או הבן אינם חייבים כלל לשמוע להוריהם בדבר שאינו נוגע ל'מעשה של כיבוד'.
כלומר, לדעת פוסקים לא מועטים מצוות כיבוד הורים איננה דווקא לגרום להורים נחת, או לציית להם. אלא רק כפי שנאמר כאן – להלביש להאכיל וכדומה.
ובכל מקרה, מוסכם על הפוסקים, שאין להורים סמכות להתערב בשאלות שלהלכה יש עמדה לגביהם. והם גם אינם רשאים לייצר "מניפולציה רגשית" שבה יטענו כלפיו, שהם יחלו מצער אם ינהג בניגוד לדעתם. ואם יעשו כן – אינו חייב לשמוע להם. הנטיה הכוללת בפסיקה היא שלהורים אין זכות להתערב בעיצוב חייהם של ילדיהם הבוגרים, במיוחד בדברים שיש להם משמעות לבנין האישיות והעולם הרוחני של ילדיהם (יחווה דעת חלק ג סי' סט ;וחלק ד סי' מט).
כיוון שכך, איני רואה סיבה להניח שעליך ללדת שלא במסגרת משפחה כדי לרצות את הוריך או לשמחם בנכדים. קל וחומר שאינך צריכה להפסיק ממסע חייך על מנת לעשות כן, לפגוע בפרנסתך וכדומה. לידת ילד שלא במסגרת נישואין הוא עניין שראוי לשקול אותו בכובד ראש ולא להגיע להכרעה מתוך לחצים מן החוץ.
אמנם, אם רצונם של ההורים בנכדים עולה בקנה אחד עם רצונך, ואולי אפילו עם מצוקה שאת חשה, אנו מגיעים לשאלה השניה, ה"כבדה" יותר. האם רצוי ללדת מחוץ לנישואין בהינתן גילך ומעמדך המשפחתי. לידה מחוץ לנישואין במובן החברתי נתפסת כהצבת אפשרות אלטרנטיבית לבניית משפחה על אדני זוגיות יציבה. על כן, יש פוסקים שאינם רואים את הצעד הזה בעין יפה, ואף אוסרים זאת. על ההיבט ההלכתי המסתייג נוספים היבטים אחרים שיש להכיר, למשל, הטענה של אנשי מקצוע מתחום הפסיכולוגיה שמדברים על כך שלידה באמצעות הפריה מתרומת זרע אנונימית יוצרת בעיות זהות אצל ילדים שאינם יודעים מי הוא אביהם (בעיה שניתנת לפתרון אם תרומת הזרע מגיעה מיהודי ידוע שגם לוקח אחריות כהורה על הילד). אך גם בנפרד משאלת הזהות של הילד יש שאלות נוספות אישיות שחשוב לברר: האם את מוכנה להתמודד עם הקושי שבגידול ילד ללא בן זוג והאם את מסוגלת לשאת בנטל הכלכלי הכרוך בכך. על כל אלו יש שאלה נוספת שקשורה אליך, שאלה שכמדומני אין עליה עדיין תשובה (סטטיסטית) נחרצת- האם לידה מחוץ לנישואין מקטינה את הסיכויים להינשא בעתיד? כל השאלות האלו שאני מציפה בנוסף על השאלה ההלכתית, נועדו כדי לסייע לך לברר עם עצמך קודם כל אם ועד כמה את באמת רוצה ומוכנה לשאת באחריות למהלך כזה.
לי נדמה, שעדיין מוקדם מלהתייאש מלמצוא בן זוג כלבבך וללדת איתו בע"ה אפילו כמה ילדים. ואני הייתי ממליצה מאוד בגלל מכלול האתגרים ואף השאלה ההלכתית הסבוכה לעשות כל מאמץ ולהשקיע באפיק הזה ובמציאת בן זוג ואם הדבר מצריך הרפיה והתפנות, הייתי משקיעה בכך. איני קובעת בנחרצות באיזה גיל כדאי כבר לחשוב ביתר רצינות על האלטרנטיבה של ילודה מחוץ לנישואין, שבעיני בנתונים מסוימים יש להתיר. ויתכן שכדאי להיוועץ גם ברופאה שתוכל לתת אינדיקציה למידת הפוריות שלך כחלק מן ההכרעה גם בעניין הזה (לפעמים, מומלץ למשל על הקפאת ביציות בשלב הראשון וכדומה).
במידה שתחליטי ללדת בכל זאת, תחזרי לשאול על היתר לכך, כשבידך מידע רפואי ובירור אישי. במצב זה תוכלי לפנות אלינו שוב ולקבל מענה על הדרך המומלצת לכך מבחינה הלכתית.
מאחלת לך מקרב ליבי שתמצאי את עצמך בזוגיות בקרוב, וראוי ותזכי לצאצאים ולהרוות נחת להוריך
מיכל
הרבנית מיכל ראשת בתי המדרש במכללת הרצוג.