שלום

אני אחרי חודשיים לידה ראשונה. מיד אחרי הלידה ובכל התקופה שאחריה עלו לי כל מיני שאלות הלכתיות בנוגע להתחשבות בסיטואציה של אישה אחרי לידה עם תינוק קטן. אפרט את הנושאים שעלו לי, אבל אשמח לשמוע גם הסבר עקרוני כי להבין בעצמי לגבי סיטואציות נוספות…

תפילה: אם יש לי רק מעט זמן, מה הכי עדיף לומר? מה סדר החשיבות של הקטעים השונים?

ומה לגבי שעות ביום- אם מתפנה לי זמן להתפלל רק מאוחר, מה עדיף לומר?

לגבי ישיבה ועמידה- במצב שאני מניקה הרבה זמן/התינוק ישן עלי ואני לא רוצה להעיר/ כאובה או מותשת גופנית ולא במצב לקום. האם חובה ליטול ידיים לפני לחם? האם אפשר להתפלל שמונה עשרה בישיבה? מה מידת החומרה של הדברים?

תודה רבה!

 

תשובה

שלום לך,

השאלות שלך יקרות ואהובות ויכולות לסייע לנשים רבות, אשריך שאת שואלת ומזכה את כולנו. 

אפתח בתשובות קצרות ובסוף התשובה אוסיף הרחבות.

 

(א) תפילת שחרית, ותפילה בישיבה ובשכיבה ועם תינוק על הידים

לאנשים שונים יש יחס שונה לחווית התפילה היום יומית, כך גם בקרב הנשים. יש נשים המרגישות צורך גדול להתפלל כל יום וצורך זה עשוי גם להתעצם סביב הריונות, לידות וגידול הילדים. תחושה זו יכולה לפעם בך במקביל לעייפות, לתשישות וללחץ המתלווים לגידול משפחה צעירה. יש בתפילות הללו הזדמנות גדולה לעבודת ה' וקרבה, תוך כדי תשומת לב אמתית למקום שלך ולכוחות שלך.  בעזרת ה' אני מקווה שתוכלי להתבונן בנקודות העומק שמצבך החדש פותח לך באתגר של עבודת ה' בחיים. 

נתבונן בהלכות ונראה כצד המציאות ההלכתית מאפשרת גמישות גדולה בתפילה במצבי דחק.  

ישנן שלוש תפילות ביום, שחרית מנחה וערבית, וגם ברכות לאורך היום. אנחנו נפתח בתפילת שחרית, אחר כך נחזור לשאר התפילות והברכות. 

שחרית: 

יש דעות הלכתיות המציעות תפילה מצומצמת מאוד לנשים המטופלות בילדים. כמו כן יש הלכות תפילה מיוחדות לגברים הנמצאים במצבים הדוחקים בזמנם, כמו למשל בצבא. אציע לך את התפילות האלו אולם אני רוצה לפתוח בהצעה לתפילה קצת יותר ארוכה שכוללת בתוכה את המרכיבים העיקריים של תפילת השחרית.

בקימה, התפילה "מודה אני" נאמרת גם ללא נטילת ידיים כיוון שאין בה שם שמיים. בשביל שאר התפילות והברכות צריך ליטול את הידים נטילה של בוקר, שלוש פעמים על כל יד לסירוגין. (יכול להיות נוח להשאיר בקבוק מים ליד המיטה וקערה כדי שתוכלי ליטול את ידיך מבלי לצאת מהמיטה… אולם לפעמים קערת מים שנשארת בחדר יכולה ליצר יותר בעיות מאשר פתרונות – עשי כחוכמתך).

ברכה על הנטילה, "אשר יצר", "אלוקי נשמה" וברכות התורה והשחר – הן הפתיחה של הבוקר שיש להקפיד עליהן תמיד. 

הצעת תפילה מעט ארוכה יותר: "ברוך שאמר", "אשרי", "הללויה הללו א-ל בקודשו", קריאת שמע וברכותיה תפילת עמידה ו"עלינו לשבח". 

אם צריך לקצר – הכי חשובה תפילת העמידה. התוספת הראשונה קריאת שמע ברכותיה, לאחר מכן "ברוך שאמר" "אשרי" ו"ישתבח". לפי הזמן אפשר להוסיף או "עלינו לשבח" או "הללויה". 

את תפילת העמידה את יכולה להתפלל עם התינוק על הידים – ראי את תשובתה של הרבנית חנה גודינגר דרייפוס. 

אם את חולה או מותשת, אפשר גם להתפלל בישיבה עם רגלים צמודות, לעשות בישיבה תנועת רגליים של שלוש פסיעות ותנועות של כריעה והשתחויה לפי היכולת, ואם יש חולשה קשה אפשר אפילו להתפלל בשכיבה (שו"ע אוח צד ו).

אני ממליצה על התפילה הזו כיוון שעל פי רוב היא אפשרית בזמן קצר, בעיקר בשל ההתרים להתפלל בישיבה ועם תינוק על הידים. עם זאת, חשוב להכיר גם את האפשרויות לתפילה קצרה אף יותר. 

בשו"ע מצאנו שתי נוסחים של קיצור תפילת העמידה בשעת הדחק: 

א.  בשו"ע או"ח ק"ד, קיצור של הברכות בשתי וריאציות: 

(1) להגיד את שלוש הברכות הראשונות והאחרונות באופן מלא, ובשאר הברכות לומר רק את ההתחלה והחתימה של כל ברכה, עם התוספות המיוחדות כמו מוריד הטל, ותן ברכה. 

(2) לקצר כך את כל הברכות כולל השלוש הראשונות והאחרונות. 

ב. בשו"ע או"ח ק"י, תפילת "הביננו" – שלוש ברכות ראשונות ואחרונות מלאות, ובאמצע נוסח של תפילה קצרה. 

 

הדרך הראשונה מומלצת בשעת דחק גדול, בעוד שתפילת "הביננו" לא נהגה היום כמעט בכלל. (ראי הרחבה).

באתר הרבנות הצבאית ישנו סיכום של הלכות תפילה לחיילים בזמן קצר, שם תוכלי לראות את שתי האפשרויות האלו. אני מוסיפה לך בהרחבה עוד פרטים על הקיצורים האלו. 

אני שבה וממליצה להשאר עם התפילה המקוצרת הרגילה (כפי שהבאתי לעיל בסעיף א), בעיקר בגלל שאת יכולה להתפלל גם עם התינוק על הידים, או במנשא, אבל כאמור טוב להכיר גם את הקיצורים האחרים. לדעתי, למרות העדיפות לתפילה קצרה וההסתייגות של הפוסקים מתפילת הביננו, במצב בו האלטרנטיבה היא שאישה לא תפלל כלל, עדיף שתתפלל "הביננו" מאשר לא להתפלל בכלל. (בכל מקרה יש לשים לב שתפילת הביננו היא אופציה רק בימות הקיץ כיוון שאינה כוללת שאילת ואזכרת גשמים).  

ראי נוסח "תפילה קצרה" ו"הביננו" בהרחבה. 

 

(ב) זמני התפילות ומנחה וערבית

בזמני הנקה את עשויה להיות ערה בשעות משונות ביום ובלילה, וכדאי להכיר את דיני הזמנים של התפילות. זמני היום נמצאים באתרים באינטרנט ומתעדכנים כל יום. לכתחילה הכי משובח להתפלל הנץ, כלומר להגיע לקריאת שמע וברכותיה כמה דקות לפני שעולה השמש ואת העמידה להתפלל עם זריחת השמש. אם יש צורך גדול אפשר גם להקדים – סיכום של הלכות אלו תוכלי לקרוא באתר בפניני הלכה.  את תפילת שחרית אפשר להמשיך ולהתפלל עד סוף זמן תפילה. לפי הפסיקה הספרדית, יש בעיה לומר את ברכות קריאת שמע אחרי זמן קריאת שמע, האשכנזיות יכולות להתפלל עם ברכות קריאת שמע עד סוף זמן תפילה. 

ישנה שעה ביום בה לא ניתן להתפלל לא שחרית ולא מנחה. זמן תפילת שחרית נגמר בחצות היום וזמן מנחה המוקדם ביותר הוא חצי שעה אחרי חצות היום (בשעות זמניות, ראי באתרים מה הזמן כל יום). ערבית ניתן להתפלל אחרי מנחה, גם אחרי פלג המנחה. 

לגבי מנחה וערבית, אנחנו נכנסות כאן לנושא שחורג מעט מגבולות השאלה שלך כיוון שנשים רבות לא מתפללות תפילות אלו גם באופן רגיל. כדאי לדעת שמבחינה הלכתית יש בהחלט מקום לחייב נשים להתפלל תפילות אלו. הדברים פשוטים יותר לגבי מנחה ופחות לגבי ערבית; אם תרצי עיסוק יותר מפורט בנושא זה את מוזמנת לשוב אלינו. בכל מקרה חשוב לדעת שאת יכולה להתפלל תפילות אלו בנוסף לשחרית, או אם את לא מצליחה להתפלל שחרית יש לך עוד שתי תפילות שיכולות ללוות את יומך.

 

(ג) ברכות

אומנם לא העלת שאלה זו בדבריך אבל חשוב שתדעי שניתן לקצר בברכת המזון ולברך עד "אל יחסרנו" מבלי הבקשות בסופה. 

 

(ד) נטילת ידים

לגבי נטילת ידים, חכמים התיחסו במפורש לשעת הדחק וקבעו שמי שאין לו מים צריך ללכת "מיל" להשיג מים – זמן הליכה של כ18 דקות! – ואם אין אפשרות להשיג מים בטווח זה, ניתן לעטוף את הידים בבגד או בכפפות כדי לא לגעת בלחם בידיים ולברך ולאכול מבלי לגעת בלחם (שוע קסג, א). 

כפי הנראה, על פי רוב את תהיי במצב בו תצטרכי ליטול ידים.

 

בהצלחה בעולם הזמן החדש אליו את נכנסת, זכרי שמצוות התורה והתפילה כאן כדי ללוות אותך בכל הצמתים של חייך ושלהלכה יש התייחסות רבה למצבי דחק. זכרי גם שהשאלות שלך יקרות מאוד מאוד, ושתמיד תוכלי לשאול על מצבים מיוחדים שאת נמצאת בהם. שתשרה ברכה בזמן שלך ובביתך. 

יעל

 

מקורות והרחבה

 

תפילה בשכיבה ובישיבה:

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילה סימן צד סעיף ו

חולה, מתפלל אפי' שוכב על צידו, והוא שיכול לכוין דעתו. (ואם א"א לו להתפלל, מ"מ יהרהר בלבו שנאמר: אמרו בלבבכם על משכבכם) (תהילים ד, ה), (ב"י בשם א"ח ופסיקתא). 

 

פסקי תשובות אורח חיים סימן צד אות י

י. סמיכה או ישיבה לחולה או חלש, ולשליח ציבור

סעי' ו', שו"ע: חולה מתפלל אפילו שוכב על צדו, והוא שיכול לכוין דעתו. וכן הדין בזקן וכן כל אדם שיש לו חולשה או כאב רגליים באופן שמשער שעדיף שיתפלל מיושב ובכוונה מאשר מעומד ובטירדת הלב וחיפזון, וישב באימה וברגליים צמודות זו לזו, ויתאמץ לעמוד בעת הכריעות ובג' פסיעות שבגמר התפילה. ואם יוכל להסתפק בישיבה מעט בין ברכה לברכה בשתיקה שפיר טפי.

 

קיצור התפילה בשעת הדחק:

פסקי תשובות אורח חיים סימן קד אות ב

ב. לקצר בברכות שמו"ע בשעת הדחק גדול, ונוסח הקיצור

שם: ואפילו מלך ישראל שואל בשלומו לא ישיבנו, אבל מלך עכו"ם אם אפשר לו לקצר דהיינו שיאמר תחילת הברכה וסופה קודם שיגיע אליו יקצר. פירוש, שיאמר התיבות הראשונות של הברכה והתיבות האחרונות שלפני החתימה ויחתום הברכה וכגון 'השיבנו אבינו לתורתך והחזירנו בתשובה שלימה לפניך בא"י הרוצה בתשובה' 'סלח לנו אבינו כי מוחל וסולח אתה בא"י חנון המרבה לסלוח', וכן בכל הברכות, ובברכה שיש אזכרה יזכירנה וכגון: אתה חוננתנו, ותן טל ומטר לברכה וכו', ובחיי אדם (כלל כ"ד סעי' ל"א) מובא הנוסח של כל הברכות, ולדבריו ג' ברכות הראשונות וג' האחרונות אין לקצר אלא יש לאומרם בשלימות, אמנם בטור ושו"ע וכל הפוסקים לא הזכירו זאת.

ובמשנ"ב (סק"ד) מביא דיעות כשיש היתר להפסיק בשמו"ע (וכדלקמיה בהמשך הדברים) האם מוטב להפסיק בהליכה למקום אחר ויוכל להתפלל כרגיל, או עדיף שלא יזוז ממקומו ויתפלל בנוסח קצר וכנ"ל, ובכמה אחרונים מצינו שהכריעו שעדיף שלא לקצר בשמו"ע אלא ללכת למקום אחר ולהתפלל כרגיל, זולת כשאין בידו העצה של הליכה למקום אחר כגון חולה שקשה לו לכוין בתפלתו או שאר שעת הדחק גדול. 

 

נוסח "הביננו" הובא בגמרא כפתרון לשעת הדחק, אולם מובאת גם התנגדות חריפה: "לייט עלה אביי אמאן דמצלי "הביננו"" (ברכות כח:). ברמב"ם (הלכות תפילה וברכת כהנים פ"ב) ובשו"ע (או"ח, ק"י, א') נפסק שניתן להתפלל "הביננו" בשעת הדחק, אולם באחרונים (ערוך השולחן או"ח ק"י, כף החיים שם, ביאור הלכה שם) הובאה הסתייגות מכך: "וכהיום אין נוהגין להתפלל הביננו מחמת הטרדה… מפני שאם באנו לקצר כהיום מחמת טרדה לא נתפלל לעולם תפילה שלמה מפני רוב הטרדה בעוונותינו הרבים" (באור הלכה).

אך ערוך השולחן העיר: "ומהנכון היה להרגיל לאנשי חיל שנחוצים לעבודתם להתפלל הביננו".

וגם בפסקי תשובות דן בכך וכתב שמי שהתפלל הביננו בשעת הדחק יצא ידי חובתו, וניתן לומר את הנוסח גם במצב בו אי אפשר להתכוון בתפילת עמידה מלאה).

 

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילה סימן קי סעיף א

בשעת הדחק, כגון שהוא בדרך; או שהיה עומד במקום שהוא טרוד וירא שיפסיקוהו; או שלא יוכל להתפלל בכוונה תפלה ארוכה, מתפלל אחר ג' ראשונות: הביננו, ואומר אחריה ג' אחרונות, וצריך לאמרם מעומד; וכשיגיע לביתו, אין צריך לחזור ולהתפלל. ואינו מתפלל הביננו בימות הגשמים, ולא במו"ש וי"ט. 

 

פסקי תשובות אורח חיים סימן קי אות א

א. בענין תפילת הביננו

סעי' א', שו"ע: בשעת הדחק כגון שהוא בדרך או שהוא טרוד וירא שיפסיקוהו או שלא יוכל להתפלל בכוונה, מתפלל אחר ג' ראשונות 'הביננו' ואומר אחריה ג' אחרונות וכו'. ועיין משנ"ב (סק"א). וכבר ציין בביה"ל (ד"ה או שלא יוכל) שבזמננו אין נוהגין להתפלל הביננו, ואף לא בחולה או שעת הדחק גדול וכדו', ונתן טעם שאם באנו לקצר כהיום מחמת טירדא לא נתפלל מעולם תפלה שלימה, ועוד טעמים נאמרו מדוע אין נוהגין להתפלל 'הביננו', ולכן אפילו במקום אונס שלא יוכל להתפלל, או שהוא עומד בסוף זמן תפילה ולא יספיק להתפלל כל תפילתו כשעדיין לא יעבור זמן תפילה, לא יתפלל 'הביננו', אלא ישלים תפילתו בתפילה הסמוכה ע"י שיתפלל שמו"ע פעמיים, ובמקום חולי או שעת הדחק גדול רשאי לקצר בכל ברכה וברכה מהברכות האמצעיות, וכפי שכתב החיי אדם (המוזכר במשנ"ב סק"ו, והבאנו דבריו ונוסח שמו"ע המקוצר לעיל סימן ק"ד אות ב', משם תדרשנו).

אמנם מי שהתפלל הביננו, כבר הכריע המשנ"ב (סק"א) ועוד אחרונים כהפוסקים הסוברים שיצא בדיעבד, ואפילו עשה כן במוצאי שבת או בימות הגשמים והזכיר טל ומטר שאמר 'ודשננו בנאות ארצך וברך שנותינו בגשמי ברכה ונדבה', ואינו חוזר ומתפלל, וכל שכן שאינו מתפלל תשלומין בתפילה הסמוכה.

ומי שהתפלל שמו"ע, ובהגיעו לברכת שומע תפילה התבונן בעצמו שלא כיון בתפילתו כדבעי, ורוצה לתקן עצמו ע"י אמירת 'הביננו' בשומע תפילה, אין בזה שום חשש והפסד, אמנם לא יהיה לו תועלת לתקן את המעוות לענין חוסר הכונה בג' ברכות ראשונות, שהרי תפילת הביננו זקוקה לג' ברכות לפניה ולאחריה.

 

נוסח תפילת הביננו

אחרי שלש ברכות ראשונות אומר: 

הֲבִינֵנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ לָדַעַת דְּרָכֶיךָ,

וּמוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתֶךָ,

וְתִסְלַח לָנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים,

וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב,

וְדַשְּׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ,

וּנְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע תְּקַבֵּץ,

וְהַתּוֹעִים עַל דַּעְתְּךָ יִשָּׁפֵטוּ,

וְעַל הָרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶךָ,

וְיִשְׂמְחוּ צַדִּיקִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ

וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ,

וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ

וּבַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ.

טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

לאחר הברכה אומר שלוש ברכות אחרונות.