אני מתנדבת מטעם בית הספר שלי לעזור אצל אישה שהתאלמנה לפני שנתיים ויש לה שני ילדים עם צרכים מיוחדים ואני רואה כמה קשה לה. אני מכירה את האישה מהשכונה כבר הרבה שנים והיא מוכרת בתור אשת חסד משמעותית באזור. היא עוזרת לאנשים ומתרימה כסף כדי להכין אוכל ולחלק לאנשים נזקקים והיא אפילו ממשיכה בזה עכשיו גם אחרי שבעלה נפטר. כעת היא עצמה נזקקת לעזרה ואני אפילו שמעתי אותה פעם מתפללת בקול ושואלת מה ה' לא מתגמל אותה על מעשיה ועוזר לה. הרי היא השקיעה כל כך הרבה ועשתה כל כך הרבה טוב, היא עצובה מאוד מכך. אודה מאוד לתשובתכן.
תשובה
שלום לך,
קראתי את שאלתך וממש יכולתי להרגיש את כאבך על צערה של האישה עליה את מספרת. כמה חשובה הרגישות שלך והעזרה שאת מעניקה לה.
שאלתך היא אחת השאלות הגדולות שהקיום האנושי מתמודד איתה. האם יש צדק בעולם? או באופן בו חז"ל כינו זאת: שאלת צדיק ורע לו ורשע וטוב לו. זוהי שאלה שלא רק אנשים מאמינים מתחבטים בה. כל אדם שואל את עצמו האם כדאי להשקיע ולהיות טוב ומהי התמורה. בחיפושו אחר משמעות החיים, אומר קהלת, שנדמה לו שלא כדאי להשקיע ולהיות אדם טוב, כי גם הצדיק וגם הרשע מתים בסוף, ומכאן שאין טעם להשתדל ולעשות מעשים טובים.
לאדם המאמין השאלה יכולה להציק אף יותר. אנו מאמינות שהדרך הראויה לחיות היא ללכת בדרכי ה' ולהיות אנשים טובים ומוסריים, גומלי חסדים, חומלים ומיטיבים עם הזולת ועם העולם בכלל. כאשר ישנו חוסר הלימה בין מעשינו הטובים למצבנו בחיים, הדבר עלול לעורר תהיות גדולות בעיקר כלפי ריבונו של עולם. שימי לב שכתבתי 'עלול'. כי אכן, יש אנשים מאמינים, שחיים בשלמות עם כל מה שקורה ולא תוהים אחר דרכי ניהולו של הקב"ה את העולם.
אולם, שאלות הן חלק בלתי נפרד מהטיפוס מעלה לקרבת ה'. גדולי עולם פנו לקב"ה בשאלות ותהיות על המתרחש – אברהם אבינו שואל ”הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?” (בראשית י״ח, פסוק כ״ה) , משה ואהרון פונים לה' בתמיהה : ”הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף”( במדבר ט״ז, פסוק כ״ב), וירמיהו הנביא מתלונן ואומר ”מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה?”( ירמיהו י״ב, פסוק א) ועוד.
כל אלו מלמדים אותנו שאל לנו להיבהל משאלות באמונה העולות לנו לאור המציאות.
כאמור, השאלה שלך היא גדולה ועצומה, ולצערי איני יכולה לתת לך תשובה פשוטה וקצרה. גם איני יכולה להיות בטוחה שתמצאי בדברי נחמה או מענה. זהו אופיה של עבודת ה'. במצבי קיצון וגם בצמתים בחיים עלינו לעשות את הבחירה. עלינו לבחור בדרך שתוביל אותנו במסילה העולה בית אל. וכוונתי בכך, שאם האדם בוחר שהשאלות הגדולות שהקיום האנושי מציבות לפנינו, לא מחלישות את עולמו הרוחני, אלא מרחיבות אותו, אזי גם אם אין תשובות טובות או תשובות בכלל אנו לומדות לחיות עם השאלות לצד עבודת ה' ואמונה בטוב שבאדם.
את כן שאלת (: ותודה על כך.
אני מבקשת להציג בפניך כמה מחשבות בנושא, בתקווה שאחת מהן תניח את דעתך. חשוב לי לציין, שיש עוד תפיסות עולם בנושא שאלת הרע בעולם, אני משתפת אותך בתשובות שעוזרות לי באופן אישי.
הגמרא במסכת ברכות (דף ז ע"א) מספרת לנו על דו שיח שמתנהל בין משה רבנו לקב"ה ובדיוק בנושא שלנו. משה מבקש מה' להבין שלושה דברים. האחרון שבהם הוא להבין את דרכי ה' בעולם :" 'הודיעני נא את דרכיך', אמר לפניו: ריבונו של עולם, מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו?
ועונה הקב"ה למשה : "צדיק וטוב לו – צדיק גמור, צדיק ורע לו – צדיק שאינו גמור; רשע וטוב לו – רשע שאינו גמור, רשע ורע לו – רשע גמור."
במילים אחרות, יש מצבים שונים שאם לצדיק קורים דברים רעים כנראה שאינו צדיק גמור. זוהי תשובה לא פשוטה, וכמו שסיפרת על אותה אישה, יש הרבה מאד אנשים שהם צדיקים גמורים שקורים להם דברים רעים. למזלנו, הגמרא לא מסתיימת כאן, אלא ממשיכה ואומרת:
ופליגא דרבי מאיר (רבי מאיר חולק על ההנחה הנ"ל), דאמר רבי מאיר: שתים נתנו לו ואחת לא נתנו לו, שנאמר: 'וחנֹתי את אשר אחון' – אף על פי שאינו הגון, 'ורִחמתי את אשר ארחם' – אף על פי שאינו הגון".
רבי מאיר נותן לנו כאן כלל עצום בדרכי ה' בעולם. ההבנה שלנו וההבנה של הקב"ה הן לא אותו הדבר. מערכת הצדק שלנו ושיקוליו של הקב"ה אינם אותו הדבר. בעצם, אומר רבי מאיר, על השאלה האחרונה של משה הקב"ה לא יכול לענות! כי אפילו משה לא יבין מדוע לעתים הקב"ה חונן את מי שלנו נראה שלא מגיע לו, ולעתים הקב"ה מרחם על מי שאנו סבורים שלא מגיעים לו רחמים.
במילים אחרות. אין לנו אפשרות לענות על השאלה. רק להאמין שיש לכך סיבה שאינה נראית לעין האנושית.
תשובה מסוג אחר נותן הרב סולובייצ'יק שהיה רב גדול ופילוסוף. ולפני תשובתו, שמעי מה הוא אומר על סוג התשובה של רבי מאיר :
"… אני מודה ומתוודה במלוא הכנות, שאני באופן אישי מעולם לא הצלחתי במאמציי להביא את הבשורה המטפיסית הזאת לאנשים במצוקה" (הרב סולובייצ'יק, האדם ועולמו)
כלומר, אומר לנו הרב סולובייצ'יק, שכאשר ניסה להסביר או לנחם אנשים שסובלים, או כאלו שיש להם תחושה של חוסר צדק, שהתשובה למצבם נמצאת אי שם עם הקב"ה, זה לא כל כך עזר להם. כך מעיד הרב.
והתשובה שהוא נותן, גם היא מופלאה. וכך כותב הרב במאמר 'קול דודי דופק' (איש האמונה, עמ' 67-70):
כשבן הייעוד סובל, הוא אומר בלבו: 'ישנו רע, ואני אינני מכחיש בו ואינני מחפה עליו בפלפולי סרק; הנני מעוניין בו מבחינה הלכתית, כאדם הרוצה לדעת את המעשה אשר יעשה; אני שואל שאלה פשוטה: מה יעשה הסובל וחי בסבלו?'… שאלת השאלות היא: מה מחייבים הייסורים את האדם… אנו שואלים לא לסיבת הרע ולא לתכליתו, כי אם לתיקונו והעלאתו; איך יתנהג האדם בעת צרה? מה יעשה האדם ולא ימוק בייסוריו?"
שאלות ה'למה' אומר הרב הן מיותרות, ומפנות את האנרגיה האנושית לאפיקים חסרי פשר וללא מוצא. אם קורה לי ח"ו משהו לא טוב, או שאני סבורה שלא קיבלתי את המגיע לי, אזי אני צריכה לשאול, עכשיו, כשזו המציאות, איך עלי להתנהג, איך אני ממשיכה את חיי בדרך הכי טובה שאפשר ומעל לכל אומר הרב סולובייצ'יק להאמין שיש לי מה ללמוד מהאירוע. הרב האמין ש:
"…הייסורים באים כדי לרומם את האדם, לטהר את רוחו ולקדשו, לנקות את מחשבתו ולצרפה מכל פסולת השטחיות וסיגי הגסות; לעדן את נפשו ולהרחיב את אופק חייו. כללו של דבר: הייסורים – תפקידם לתקן את הפגום באישיותו של האדם…"
יש לנו הזדמנות להשתנות לטובה לתקן ולהתקרב לקב"ה. זוהי תשובה שמסיטה את הדגש מהרע שקורה אל הטוב שאני יכולה ללמוד ממנו עם הפנים קדימה.
ואני מבקשת להציע לך דרך פעולה נוספת. דרך הקשורה לעולמות של המיינדפולנס (שיטת ה"קשיבות" בעברית) והחשיבה החיובית.
יש הרבה דברים בעולם שהם מעבר להשגתנו והבנתנו. זה חלק בלתי נפרד מכך שאנו בני אדם בשר ודם, זמניים ומוגבלים. הקב"ה הוא בורא העולם, היה הווה ויהיה ואין באמת דרך להבין אותו ואת דרכיו האלוקיות בעולם. ולכן, כל כך הרבה יותר טוב ומועיל ומקדם אם נתמקד במה שאנו כן יכולים לעשות ולהבין.
האישה המקסימה והטובה שלך צריכה לשמוח שהיא חיה חיים של נתינה גדולה! עלינו לאמן עצמנו לראות את הטוב במה שיש ותמיד לזכור שיש אנשים שיש להם אפילו פחות. בנוסף, כאשר אנחנו מאמינים שאנחנו מתנהלים בדרך הישרה והמוסרית, כפי שהקב"ה דורש מאיתנו, אנחנו יודעים ששמרנו על צלם האלוקים שבנו, ואנחנו עושים את הדבר הנכון- תיקון עולם וריבוי קדושה בעולם. "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ" (מיכה ו,ח) וכן ""קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם" (ויקרא יט,ב) עצם הידיעה הזו יכולה להעניק סיפוק ומשמעות ומתוך כך גם אושר.
מדד האושר בעולם, כך מלמדים אותנו המחקרים, לא נקבע על פי כמה כסף יש, אלא כמה אני לא בודדה בעולם.
את יכולה לעזור לאישה לראות את הדברים מנקודת המבט הזו. החיובית. הרי החסד שעשתה מילא אותה בסיפוק ומשמעות. יש שכר מידי בעשיית חסד. וגם אין לי ספק כלל, שהשכר עבור עשייתה הטובה בוא יבוא גם אם כרגע היא לא רואה אותו. הקב"ה לא מקפח שכר בריה ובריה (בבלי בבא קמא דף ל"ח ע"ב). לעתים יש שכר שאנו פשוט לא מזהים אותו ככזה, ולעתים השכר הוא בדברים שרחוקים מהעין שלנו. באמונה שלמה אני יודעת שיש לה שכר בעולמו של הקב"ה.
נשמע לי שיכול להיות לך תפקיד מאד משמעותי בחיזוק רוחה של האישה היקרה הזו, לרומם את נתינתה ארוכת השנים שלא שממשיכה להדהד בעולם ולהודות לה על כך בשם כולנו.
מאחלת לך שתמשיכי להתבונן בעולם בעין רגישה וחומלת,
פורים שמח ובשורות טובות
יפית
