אצלנו נהוג בבית לשים על הפלטה בשבת תבשיל שיש בו רוטב לדוגמה בשר ברוטב כל עוד ניכר שרוב התבשיל הוא בשר ויש גם קצת רוטב בתוכו.
אך יש עוד הלכה שקראתי שאסור לקחת מים חמים מהמיחם לשים בתוך סיר אורז שהפלטה עדיין לא נדלקה ואז לשים את סיר האורז על הפלטה כי עד שהפלטה תידלק יש חשש שהמים יתקררו ואז שהפלטה לבסוף תידלק הפלטה תבשל את המים החמים.
אך למעשה אני לא מבין למה במקרה של הרוטב והתבשיל מותר והמים שמתחממים לאחר זמן אסור במיוחד שבעבר המים היו חמים כאשר היו במיחם ואז אולי אין בישול נוסף.
חשבתי שאולי אני מערבב בין דעות שונות ואולי לכן אולי יהיה מותר לשים מים על תבשיל שהפלטה קרה.
אשמח להסבר בעניין.

תשובה

שלום וברכה, 
מדבריך ניכר כי אתה מכיר את ההלכה וחשוב לך לדעת כיצד לנהוג למעשה. אשריך שאתה מוסיף, לומד ומברר את הדברים לעומק.

אכן הנושא של חימום מאכל מבושל קר, שיש בו רוטב, בשבת, נוגע למחלוקת אחרונים העוסקת בגדרי מאכל 'לח'. ככל הנראה מחלוקת זו היא הסיבה להלכה שקראת, כמו גם לחוסר ההלימה בין הלכה זו לאופן שבו אתה רגיל לנהוג. המנהג שאתה אוחז בו שייך לדעה המגדירה את המאכל על פי רובו, אך ישנן דעות אחרות לפיהן כדי שמאכל יוגדר כיבש עליו להיות יבש לחלוטין, או שתהה בו רק מעט לחלוחית. ההלכה שראית מתאימה לפסיקות אלו.

וארחיב:

שאלת חימום מאכל מבושל קר שיש בו רוטב בשבת, נוגעת לשאלה: האם יש בישול אחר בישול? כאשר מדובר בחימום מאכל יבש שבושל לפני שבת נפסק כי אין בישול אחר בישול (שולחן ערוך או"ח שיח ד), אך נחלקו הדעות האם כלל זה תקף גם לגבי מאכלים לחים (להרחבה לגבי דעות הראשונים בנושא ראה תשובתי באתר). השולחן ערוך פסק שיש להחמיר בחימום מאכל לח בשבת מחשש שלמרות שהנוזל בושל בעבר למעשה, בשונה ממאכל יבש, יש בישול אחר בישול בנוזל. גם הרמ"א אסר זאת, אך הקל בזה יותר כאשר המאכל לא הצטנן לגמרי (ראה בית יוסף או"ח שיח ד וכן שולחן ערוך ורמ"א שם).

האחרונים דנו בהגדרת מאכל לח, על מנת לדעת כיצד לנהוג לגבי מאכלים שונים. למעשה, יש בזה שלוש דעות מרכזיות:

לדעת שולחן ערוך הרב (או"ח שיח יא) המאכל צריך להיות יבש לגמרי על מנת שיהיה לו גדר של 'אין בישול אחר בישול' ויהיה מותר לחממו ללא חשש בשבת. וכך כתב בשולחן ערוך הרב: "תבשיל יבש שאין בו רוטב כלל אין בו בישול אחר בישול אם נתבשל כבר כל צרכו …".

לפי המשנה ברורה (שיח ס"ק קה), אם הוציאו את הרוטב, אך נשארה עדיין מעט רטיבות בתבשיל הוא נחשב יבש ומותר לחממו בשבת"… אם השליך לחוץ השומן שעליו מותר לחמם…" (וכן נפסק גם בפניני הלכה שבת י, ה).

לדעת הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ז או"ח מב אות ז), המנחת כהן (מנחת כהן משמרת שבת עמוד 50) והפרי מגדים (או"ח משבצות זהב רנג יג), חשש בישול אחר בישול הוא דווקא תבשיל שרובו רוטב. כך כתב המנחת כהן: "ונראה שכל שהרוב הוא דבר יבש אף שיש בו קצת רוטב לא שייך שם בשול". אמנם, לדעתם זו גם עמדתו של הבית יוסף (או"ח רנג טו), אך רבים מהספרדים הנוהגים כמותו לא הסכימו להקל כדעתם. מכל מקום, האשכנזים מלכתחילה ינהגו כמשנה ברורה לעיל, אך יחד עם זאת יש המזכירים שיש לאשכנזים על מה למסוך אם ינהגו כדעה זו של הרב עובדיה יוסף כיוון שהרמ"א מלכתחילה מקל יותר מן הבית יוסף בסוגיית "בישול אחר בישול בלח" (הרב רימון שבת א 262).

תיארת כי אתה נוהג כדעה השלישית שהזכרתי ומגדיר את התבשיל לפי רובו, מנהג שיש לו מקום אצל האשכנזים כפי שהזכרתי. לעומת זאת, הפסיקה האוסרת להוסיף מים לאורז שהזכרת בשאלתך, אינה מתאימה לשיטה זו, אלא לשתי השיטות האחרות שהזכרתי (אולי רק לראשונה, תלוי בכמות המים שבתבשיל). אמנם גם לפי שיטות אלו, הוספת המים לא תהווה בעיה אם הם עודם חמים כאשר יונח על הפלטה. שהרי לכל הדעות, החשש לבישול אחר בישול בנוזל, הוא דווקא כאשר הנוזל התקרר, כפי שפסק השולחן ערוך (או"ח שיח טו): "…אבל אם הוא רותח, אפילו בדבר שיש בו מרק, מותר". לכן, אם יש חשש שהנוזל יתקרר לפני שהפלטה תדלק, למרות שמדובר במעט מים ורוב התבשיל אינו נוזלי, יש המחמירים ואוסרים זאת משום בישול אחר בישול בלח. אמנם, על פי מנהגך, אין סיבה להחמיר יותר בהוספת המים לאורז, מאשר בחימום מאכל אחר שיש בו מיעוט רוטב.

אני מאחלת שתזכה להוסיף וללמוד עוד מתוך נחת ואהבת תורה

בברכת בשורות טובות

רבקה ויצ'נר