הפרשת מעשר כספים מכספי סיוע שניתנים לחיילים
אני משרתת כמשקית ת"ש ורוב החיילים שלי הם דתיים/ חרדים. הרבה מהם מגישים בקשות לסיוע כלכלי, וכחלק מהבחינה של הבקשה אני מסתכלת על פירוטי האשראי+ עובר ושב שלהם מהחודשים האחרונים, ולהרבה מהם יש הוצאות גדולות על תרומות לעמותות כמעשר (כאלפי שקלים בחודש).
האם אפשר לומר להם לצמצם את ההוצאות האלה, מכיוון שהן חלק ממה שמכניס אותם מלכתחילה למצב שהם צריכים לבקש סיוע?
תשובה
ראשית אני רוצה לברך אותך על הדרך בה את מקיימת את תפקידך החשוב כמשקי"ת ת"ש, שרואה את החייל הנמצא מולה ואת עולמו הרוחני.
ולשאלתך – מצוות צדקה היא מצווה מדאורייתא, אך לא נאמר בתורה אצ השיעור שצריך לתת, אלא כתוב בפסוק: "כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ" (דברים, טו, ח).
בהלכה נקבע שמנהג ישראל הוא נתינה בעין יפה היא של חומש (20%) מן ההכנסה, נתינת מעשר (10%) זאת מידה בינונית ופחות מכך עין רעה. לכן, מי שרוצה לקיים את מצוות התורה כראוי, הולך לפי שיטת פוסקים רבים שהמנהג לתת מעשר כספים לצדקה הפך לחובה. ראי בהרחבה בתשובה באתר בנושא זה.
חובת מתן צדקה חלה רק על מי שאינו צריך להתפרנס מן הצדקה כדי לקיים את המצווה! בספר צדקה ומשפט (פ"ה אות כ) נכתב: "נראה לעניות דעתי שאם אין ידו משגת לכדי פרנסתו, דבכה"ג קיי"ל (=שבמקרה כזה ברור לנו) שפטור מן הצדקה, וכך הדין שפטור ממעשר כספים." אם אין די פרנסה אין חיוב במעשר כספים, ועדיף לא לקחת משל אחרים מאשר לקיים את המנהג החשוב של מעשר כספים.
אני מניחה שהחיילים שלך התחייבו לנהוג כך בחייהם עוד קודם לשירות או שהתחנכו להתנהל כך, ולכן הם מרגישים חובה להמשיך. אולם, המצב כחיילים שונה לחלוטין.
במאמר של סרן הרב שאול חבבו (רב חטמ"ר 147) [2] הוא מתייחס לחובת החיילים וכותב כך:
כסף תשמ״ש – תשלומי משפחה, המשולם לחיילים סדירים בעלי ילדים, וכן הטבות כספיות המגיעות ישירות לחשבון, שווים בדינם לשכר חיילים בחובה או בקבע, ולכן כל מה שכתבנו לעיל (= אין לחשב את מעשר הכספים מסכום הברוטו, אלא מסכום הנטו לאחר התשלומים לביטוח לאומי ומס הכנסה.) נכון גם כלפי כסף זה. הדין של כסף המגיע לחוגר של חיילים בודדים או מעוטי יכולת על מנת לקנות על פי ההנחיה אך ורק מוצרי מחייה וכדומה, פטור ממעשר כספים, כיוון שאין זה כסף חופשי שלהם, אלא כמו מזון שניתן להם על ידי הצבא. (עמוד 238)
לכן – תוכלי להסביר לחייליך שאין הצדקה לקבל סיוע כדי להפריש מעשר. מצבם הכלכלי כחיילים שונה ממה שהיה כשעבדו לפרנסתם. כעת הם תלויים במשכורת הצבאית, אשר מיועד למוצרי מחיה. את המעשר יתנו רק ממה שנותר מהמשכורת הצבאית לאחר הפחתת הוצאות הקיום שלהם.
בברכה,
רחל