הכשרת דלת תנור ורשתות לפסח
שלום וברכה,
ברשותנו תנור אפייה ברוחב 90 ס"מ, שבדלתו יש רווח ובתוכה זכוכית פנימית. אורח אמר לי שבפסח הוא נוהג לפרק את הזכוכית ולהוציאה. עד היום נהגתי לנקות את דלת התנור מבחוץ היטב לצורך פסח, ולאחר מכן להפעיל את התנור על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה.
שקראתי בפניני הלכה לא ראיתי אזכור לפירוק דלת זכוכית. מדובר בפעולה מורכבת יחסית, ולכן הייתי מעדיף שלא לעשותה. האם מדובר בהחמרה או בעיקר הדין.
שאלה נוספת: במהלך השנה איננו מבשלים ישירות על רשת התנור. לכן, לקראת פסח אנו מנקים את הרשת היטב ומפעילים את התנור על החום הגבוה ביותר. בנוסף, בפסח אנו משתמשים תמיד בתבניות חד-פעמיות המונחות על הרשת, ולעולם לא מבשלים ישירות על הרשת עצמה.
אלא שהשנה היה מקרה שבו, מתוך אינסטינקט, ייתכן שבישלתי פיצה ישירות על הרשת, אך איני בטוח שאכן כך היה.
האם ספק זה משנה את הדין, או שניתן להסתפק בדרך הניקוי שהזכרתי?
תשובה
שלום לך,
הכשרת התנור מצריכה ניקוי יסודי עם חומרים חריפים ומסיר שומנים. יש להקפיד על נקיון המסילות והחריצים, מכיוון שמצטברים שם פירורי חמץ במהלך השנה.
כפי שניכר משאלתך, פירוק הדלת אינה פעולה שהופיעה בעבר בפסיקת ההלכה, ואף כיום הדרישה קיימת רק באתר כושרות, ובלבד שישנם פירורי חמץ בעין (ממשיים) בין שכבות הזכוכית שבדלת.
הכשרת כלי זכוכית
בנוגע להכשרת כלי זכוכית הדעות חלוקות, מכיוון שלפי השולחן ערוך אין בהם בליעה כלל בשל מרקמם החלק, שאינו בולע בשום אופן,[1] ולכן אין צורך בהכשרה (אורח חיים סימן תנא סכ"ו. וכן דעת רא"ש פסחים פרק ב סימן ח, רשב"א תשובה רל"ג, ר"ן פסחים ט, ע"א, שדי חמד מערכת חמץ ומצה סימן ה אות כח[2]), אך הרמ"א מחמיר בכך, וסובר שדינם ככלי חרס, שאין להם תקנה (וכן דעת מרדכי עבודה זרה סימן תתכו ותרומת הדשן סי' קלב). אך קיימת גם דעה אמצעית, לפיה דין הזכוכית כדין כלי מתכת, וניתן להגעילה ברותחין ולהכשירה (רמב"ם מאכלות אסורות פי"ז, ה"ג, רב פעלים חלק ג אורח חיים סימן כט).[3]
לדברי הר"ע יוסף (יביע אומר ח"ד או"ח סימן מא), רוב הפוסקים הכריעו להיתר כלי זכוכית ללא הגעלה כלל מהטעם שאין בהם בליעה, והוא אף מביא מקורות המנמקים את דעת האוסרים (אות יא) – בשל שטיפת הכלים במים צוננים לאחר הגעלתם, יש חשש שאותם הכלים יתפקעו ויישברו לרסיסים, ולכן אנשים יבואו לידי זלזול בהלכה, ולא יגעילו כראוי. מסיבה זו יש שהחמירו ואסרו הכשר כלי זכוכית. מובן, שחשש זה אינו קיים בדלתות התנורים שלנו, שעשויות מחומר עמיד וחסין, ולכן ניתן להניח, שניתן להכשירן (כך התירו כלי פיירקס בהגעלה, למשל, ציץ אליעזר חלק ט סימן כו).
פירוק דלת תנור כדי להכשירה
כעת נשאלת השאלה, מהו הצורך ההלכתי, המצריך פירוק של דלת התנור. על-פי הכלל הידוע "כבולעו כך פולטו", הפעלת התנור על החום הגבוה ביותר מפליטה את כל טעמי החמץ שנבלעו בו, בתנאי כמובן, שאין בו חמץ בעין.
אם כך, דלת התנור שנוקתה כדבעי, מוכשרת ע"י חימום זה, מה עוד, שלפוסקים רבים, אין בו בליעה כלל (כפי שציינו לעיל), ואף מה שנבלע בתנור עצמו הוא "זיעה", שאיסורה מדרבנן בלבד,[4] ובזמן בליעת התנור היתרא בלע (שהרי החמץ מותר בכל השנה), ואין זה כבליעת איסור.
לכן, איני רואה צורך לפרק את דלת התנור, מה גם שהתפרסמו מקרים בהם הדלת ניזוקה, מה שגרם להפסד מרובה, וחוסר יכולת להשתמש בתנור, וחמור מכך, היו מקרים שבהם הדלת לא הורכבה כראוי, והתנפצה עם הפעלת התנור.
במידה וישנם פירורים בין שכבות הזכוכית, מדובר בשיעור אפסי שמבוטל בביטול החמץ שאנו עושים. יש לשפוך פנימה חומר חריף שיבטלם ויפסול אותם לאכילת כלב.
הכשרת רשתות תנור
בנוגע לרשתות – התורה ציוותה על הכשרת כלים, על-פי דרך השימוש המקובלת בהם: כָּל־דָּבָ֞ר אֲשֶׁר־יָבֹ֣א בָאֵ֗שׁ תַּעֲבִ֤ירוּ בָאֵשׁ֙ וְטָהֵ֔ר אַ֕ךְ בְּמֵ֥י נִדָּ֖ה יִתְחַטָּ֑א וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יָבֹ֛א בָּאֵ֖שׁ תַּעֲבִ֥ירוּ בַמָּֽיִם (במדבר לא, כג), ומכאן למדו חכמים כי ישנן שלוש דרכי הכשרת כלים: ליבון באש, הגעלה במים רותחים והדחה במים צוננים (עבודה זרה עד-עו). בהתאם לאופן השימוש בכלי, המבליע בו את טעם התבשיל, כך דרך ההכשרה, המפליטה ממנו את הטעם.
לכן כשמדובר ברשת תנור, ששימושה נעשה ע"י הנחת התבניות עליה, אין לה מגע ישיר עם המזון, וניתן להקל בהכשרתה, אך כאשר היא בלעה איסור במגע ישיר, יש ללבנה באש כדרך בליעתה. אולם לשאלתך, ישנם כמה סעיפים להקל, ולהכשירה כרגיל באמצעותה שהייתה בתנור בעת הכשרתו.
בראש ובראשונה, ישנה מחלוקת בין הפוסקים, האם נוקטים בדרך ההגעלה כרוב תשמיש הכלי הרגיל (עבודה זרה עו, ע"ב, פסחים ל, ע"ב, המאירי שם, רוקח סימן רמח, שו"ת הרשב"א ח"א סימן שעב, שולחן ערוך סימן תנא ס"ו, וסכ"ה, רמ"ע מפאנו סימן צו, יביע אומר ח”י יו”ד סימן נח, שבט הלוי ח"ו סימן קט אות ג), או אף חוששים למיעוטו בבליעה החמורה (תוס' עבודה זרה עד, ע"ב, רמ"א שם, כף החיים או"ח סימן תנא סעיף ק).
במקרה שלך כאשר מדובר בספק שימוש חד פעמי, שבודאות עבר מאז מעת לעת מאותו השימוש, וזהו ספק בדין דרבנן, נראה שניתן לסמוך על רוב תשמיש כשמדובר בבליעת היתר (החמץ), ולהשתמש ברשת התנור לאחר הכשרתה, ללא צורך בליבון חמור. יתר על כן, במקרה של ליבון חמור לרשת, היא תיפגם ולא תוכלו להשתמש בה, ובמקרה של הפסד מרובה, ניתן לסמוך על דעת המקלים, שהם רבים (פניני הלכה פסח פרק י כללי הגעלת כלים סעיף ז). מובן שיש להמתין 24 שעות מהשימוש האחרון לפני ההכשרה.
חג שמח וכשר,
עידית
[1] וכן נאמר באבות דרבי נתן פרק מא: כלי זכוכית אינו בולע ואינו פולט.
[2] בדבריו מופיע הסבר לשיטת האשכנזים להחמיר, והוא טוען, כי אין מחלוקת בהבנת ההלכה, אולם חכמי אירופה חששו מזיופים בשעת ייצור הזכוכית, ולכן החמירו ( אסיפת דינים מערכה ה אות כא).
[3] פירוט השיטות השונות מופיע בהרחבה ביביע אומר ח"ד או"ח סימן מא ויו"ד סימן ה, וכן ביחוה דעת ח"א סימנים ו, יב.
[4] הרחבה בעניין היתר התנור לפסח, ראה ביביע אומר ח"ה יו"ד סימן ז.
לקריאה בנושאים דומים: