האם מותר מגע עם בנים באימוני כושר קרבי כשהמטרה זה ההכנה ללחימה?
ברוך השם אני בכושר קרבי בשאיפה להיות לוחמת עוד שנתיים כשאתגייס, לאחר שאלמד במדרשה, והקבוצה עם בנים כמובן…
הרוב בקבוצה יודעים שאני שומרת נגיעה ושאני דתיה, כך שאם יש אפשרות שנתחלף במשימה שצריך לגעת אז מתחלפים. אך לא תמיד זה המצב.
כולם מכבדים מאוד ואפילו מתעניינים ותומכים אך השאלה שלי היא האם מותר לגעת כחלק ממשימה שבסופו של דבר נועדה להכשיר אותי ללחימה..?
תשובה
שלום וברכה.
יישר כח גדול על הרצון לתרום ולשרת את עם ישראל ומדינת ישראל באופן משמעותי ואת אף מוכנה להשקיע זמן, משאבים ומאמץ לפני הגיוס לשם כך.
אני מבינה מדברייך שאת משתתפת בקבוצה מעורבת להכנה פיזית לקראת שירות צבאי קרבי.
בחירה במסלול זה מעלה שאלות רוחניות והלכתיות כאחת, ואנסה לעסוק בכל אחת מהן בנפרד.
מבחינה הלכתית- יש לעסוק בשאלות של איסור נגיעה ובשאלות של ייחוד ושל חברה מעורבת.
מבחינה רוחנית- כדאי לתת את הדעת גם על האתגרים בגיוס לשירות צבאי קרבי, ואולי בכלל על האתגרים שבשירות צבאי.
חברה מעורבת
לגבי הדיון ההלכתי והרוחני בדבר חברה מעורבת, פוסקים שונים דנו בכך באריכות , וההכרעה משתנה בין פוסקים שונים וקהילות שונות. השו"ע (אבן העזר כא, א) כתב ש"צריך אדם להתרחק מנשים מאוד מאוד", על בסיס עצה זו, ישנם פוסקים הרואים בחברה נפרדת תנאי הכרחי לשמירה על צניעות בין המינים. בניגוד לשו"ע, כתב הריטב"א (קידושין פב עמוד א) ש"הכל לפי מה שאדם מכיר בעצמו". כלומר, מידת ההרחקה הנדרשת בין המינים משתנה בהתאם לנסיבות, וליכולתו של האדם לשמור על צניעותו, לעמוד בגבולות ההלכה. הרב שרלו כתב על כך חוברת בשם "חברה צנועה מעורבת לכתחילה", בה הוא פרס את משנתו לפיה ניתן וצריך לקיים חברה מעורבת צנועה והלכתית, אולם היו שחלקו עליו.
בחברה שלנו, אנחנו חיים בחברה מעורבת, מתוך הבנה שהעולם מורכב מגברים ונשים, והפרדה גמורה בין שני חלקי האוכלוסיה עלולה לייצר מציאות לא בריאה. אולם כדאי לעצור ולשאול מידי פעם- אילו פעילויות ראוי לקיים בחברה מעורבת ואילו פעילויות ראוי לקיים בנפרד. השאלה איננה רק האם יש בעיה הלכתית "יבשה" של צניעות בלבוש, ונגיעה (אליהן אתייחס בהמשך) אלא האם מערכת יחסים אינטנסיבית ואינטימית היא צנועה- (במובן הרחב של צניעות) בתוך מרחב של חברה מעורבת.
אינני מכירה לעומק את קבוצות ההכנה עליהן את שואלת, אולם אני מניחה שמדובר בחבורה של נערים ונערות לקראת גיוס, כלומר- בטווח גילאים צעיר יחסית. ההכנה הפיזית והמנטאלית הדורשות מאמץ רב, נעשות דווקא בקבוצה- על מנת לייצר תחושת שייכות, והתמודדות משותפת. נדמה לי שבסיטואציה זו, ייתכן והאוירה החברתית האינטנסיבית והקרובה לא תמיד תהיה מתאימה וצנועה. חויית האימון וההתמודדות מייצרת קרבה ואחווה. מצד אחד זהו תהליך שבונה ומגבש אישיות חברתית בצורה חיובית. מאידך, קשה יותר לשמור על גבולות ראויים בין המינים בתוך האינטנסיביות הפיזית והנפשית הזו, במיוחד כאשר מדובר בצעירות וצעירים שעדין לומדים לווסת את הרגש והגוף.
נוסף על כך, הפעילות בקבוצה זו, הינה פעילות פיזית, ריצה, זחילה וכיוצא בזה. בפעילויות אלו גם אם אין מגע בין המינים (בזה נעסוק בהמשך), יכולה להיות בעיית צניעות, בדומה לריקוד מעורב.
איסור נגיעה
ישנה מחלוקת ראשונים בשאלת תוקף איסור נגיעה בעריות. על פי הרמב"ם איסור נגיעה הוא מדאורייתא, אולם הרמב"ן סבר שמדובר באיסור מדרבנן. הש"ך הבין מדברי הרמב"ם שהאיסור מדאורייתא הוא רק בנגיעה של חיבה, ועל סמך הבנה זו כתב ר' משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה ( אבה"ע חלק ב סימן י) שמותר לנסוע ברכבת התחתית בשעות העומס, על אף שלא ניתן להמנע ממגע אקראי בבני המין השני, וכן שמותר לגבר לשבת ברכבת על יד אישה אם אין מקום אחר.
ניתן לדייק מתוך דבריו- שיש לנסות להמנע ככל האפשר גם ממגע אקראי בבני המין השני, אולם אין איסור אם לא ניתן להמנע מכך.
בתשובה אחרת שלו (אג"מ אבה"ע חלק א, נו) הוא מתייס ללחיצת יד (של נימוס) לאישה, הוא כותב שישנם אנשים יראי ה' הנוהגים כך, וככל הנראה הם נוהגים בכך היתר משום שלא מדובר במגע של חיבה, אולם, כך הוא ממשיך וכותב- "קשה לסמוך על כך".
כלומר, מגע שאינו של חיבה הוא מותר במצבים של בדיעבד אבל לא לכתחילה.
כדאי לחשוב, האם אכן ניתן מציאותית להשתתף בהכנה מעורבת הכוללת הכנה פיזית- בלי מגע בבני המין השני. אמנם, לא מדובר בסוג מגע של חיבה, אולם הסיטואציה היא כנראה של חברות וחיבה, ולכן המגע הוא גבולי. נראה שלא נכון להכנס לכתחילה לתוך סיטואציה כזו, בקבוצה שהיא לא מפגש אקראי חד פעמי, אלא מתמשך.
ייחוד
השו"ע (אבה"ע כב, א) פוסק ש"אסור להתייחד עם ערווה מן העריות". כל מקום סגור, או מבודד ייחשב מקום של ייחוד.
מתוך שאלתך נשמע שרוב האימון מתקיים בקבוצה מעורבת, ועל כן אין בעיה של ייחוד. אולם, אם חלק מההכנה נעשית בקבוצות קטנות יותר, ייתכן ותהיה בעיית ייחוד.
האתגרים הרוחניים בשירות צבאי קרבי
אמנם שאלת ספציפית על קבוצת ההכנה לשירות צבאי קרבי, ולא על השירות עצמו, אך מכיוון שהבעיה עליה שאלת רלוונטית גם בשלב השירות, אני מוסיפה כאן תובנות בדבר השירות הצבאי הקרבי עצמו.
האתגרים עליהם כתבתי לעיל, אלו קיימים גם בשירות צבאי לא קרבי, אולם בשירות קרבי ככל הנראה הם מאתגרים הרבה יותר. כדאי לזכור שעל גבי אתגרים אלו, ישנם גם האתגרים הרוחניים הקיימים בכלל במפגש האינטנסיבי והטוטאלי של חיים עם ה"עולם החילוני", ובהימצאות במסגרת שאיננה דתית, וגם כמובן האתגרים ה"רגילים" בשירות, איתם מתמודדים כל נער ונערה המתגייסים – כך שראוי לחשוב אם להוסיף אתגר נוסף על גבי האתגרים ה"רגילים".
לפי הידוע לי, יש כיום בצה"ל מחלקות מגדריות, ובהן חלק מהאתגרים הללו קיימים פחות. אני מעודדת אותך, לבדוק היתכנות לגיוס דווקא למסלולים המגדריים, מאחר ושירות צבאי קרבי הוא מאתגר מנטלית, רוחנית והלכתית גם ככה. האפשרות להתגייס למחלקה מגדרית עוזרת מאוד עם ההתמודדות, ומהווה שירות צבאי משמעותי לא פחות. כדאי להתייעץ ולשמוע מנשים ששירתו בתפקידים הללו עם אלו אתגרים התמודדו, ולחשוב האם הדבר מתאים לך. ישנם מסלולים רבים בהם ניתן לתרום למדינת ישראל, ובכולם יש אתגרים, אולם כדאי להכיר את האגתרים ולהכנס אליהם בעיניים פקוחות. כמו כן, כתבת שאת חושבת ללכת לשנת מדרשה לפני השירות, ואני מחזקת את ידייך! חשוב בעיניי לחזק את עמוד השדרה הרוחני שלך, ואת הזהות הדתית לפני המפגש עם האתגרים הללו.
בסיכומו של דבר- שירות והכנה פיזית לשירות בתוך חברה מעורבת, הם מאתגרים מאוד, מבחינת רוחנית והלכתית. נדמה לי שכדאי ככל הניתן להימנע מלהיכנס למצבים הללו. ולנסות למצוא הכנה לשירות ושירות מגדריים, ייתכן ותוכלי למצוא מדרשה או מכינה הכוללת גם הכנה כזו.
בהצלחה רבה!
מעיין.
לקריאה נוספת בנושאים דומים: