האם מותר להשקיע במוצרים פיננסיים במסלולים לא-הלכתיים?
שלום, האם מותר לבחור במוצרים פיננסיים כמו פנסיה, קרן השתלמות, קופת גמל וכו׳ במסלול שאינו מסלול הלכה? בהשוואה בין המסלולים שבדקתי לפני מספר שבועות ראיתי שבחברה שאני נמצאת בה כעת מסלול מניות לדוגמא עושה פי 2 תשואה ממסלול הלכה. תודה רבה ושנה טובה
תשובה
ראשית תודה לך על השאלה ועל העלאת הנושא.
מסלולי השקעה פיננסים "רגילים" קיימים בשוק ההון ואני מניחה שכוונתך לתיק השקעות שבו בין היתר את רוכשת במסגרת תיק ההשקעות, מניות ו/או אגרות חוב ממשלתיות ו/או של חברות פרטיות שונות ורמת הסיכון בתיק משתנה בהתאם לאופי תיק ההשקעות. מסלולי השקעה פיננסים "לפי ההלכה" הם מסלולי השקעות כנ"ל אלא שלפי הפרסומים קיים בהם פיקוח על כך שהמניות ו/או אגרות החוב וכד' נרכשות בחברות החתומות על היתר עיסקא, וכן שהחברות אלו אינן פועלות באופן המנוגד להלכה למשל- אינן עושות מסחר בשבת, לא סוחרות באיסורים, לא מחזיקות חמץ פסח וכד'.
מאחר והנושא נמצא במחלוקת הלכתית באחרונים, נכתבו בנושא פסקים הלכתיים רבים ואף ספרים. אקדים ואומר כי את נוהגת בחוכמה בכך שאת בודקת מסלולי השקעה שונים וחושבת על השקעת כספך למען רווחת עתידך, ואולי אף עתיד משפחתך. בתשובה זו איני מתיימרת להכניס ראשי בין פוסקים גדולי דור שעסקו בכך, אך חשוב לי שתביני את גדר המחלוקת ואת הפתרונות ההלכתיים שנמצאו לה ותכריעי כמיטב הבנתך.
אביא את שתי השיטות להלן, אך כבר אומר שיש על מי לסמוך, אם ברצונך לבחור במוצרים פיננסיים במסלול רגיל שאינו מסלול הלכה – כל עוד מדובר על מסלול שהמוצרים הפיננסים בו מוחזקים ע"י חברות בע"מ, כפי הנהוג והמקובל (ולא ע"י אנשים פרטיים ו/או שותפויות).
שתי השאלות ההלכתיות
כאשר את משקיעה את כספך, עולות שתי שאלות הלכתיות עיקריות- האם מותר לך להשקיע את כספך בעסקים שאינם פועלים בהתאם להלכה- מבחינת שמירת שבת, הלכות מאכלות אסורים, חמץ בפסח, הלוואות בריבית ועוד, והאם מותר לך לקבל רווחים מאותם מוצרים פיננסים. לכן נבחן האם הפעילות שאת מרוויחה ממנה היא פעילות שאסורה הלכתית? וכן מי הוא הגוף שעושה את אותה פעילות פיננסית ואת עשויה להרוויח מפעילותו.
כאדם פרטי, יהודייה שומרת מצוות, את בוודאי מודעת לאיסור לקיחת ריבית על הלוואות שהוא איסור דאורייתא. נראה שלא כאן המקום להאריך באיסור זה של לקיחת ריבית על הלוואות ובפתרון ההלכתי בעניין הריבית, היתר עיסקא, אשר נהוג בישראל, וחתומים עליו – בנקים, חברות ביטוח, עיריות ומוסדות אחרים. אולם יתכן שאת אינך יודעת האם קיים היתר עיסקא לגוף הפיננסי בו את משקיעה את כספך ולכן אתייחס גם למצב זה.
לגבי הפעילות שאת מרוויחה ממנה, פוסקים רבים קבעו כי כאשר מדובר ברכישת מניות בחברה, האדם קונה או מוכר רווח או הפסד ואין מדובר כלל בהלוואה ולכן לא חלים על פעילות זו איסורי ריבית. ראי למשל פסיקת הרב פינשטיין להלן וכן הרב דוד יוסף, המסביר שהאחריות על הכסף היא גם על המשקיע אשר שותף בריווח אך גם בהפסד (4).
לגבי הגוף אשר פועל ובו מושקע כספך ואת עשויה להרוויח מפעילותו- חשוב להבין קודם כל מה זו חברה בע"מ? החוק הישראלי מגדיר חברה כך- בסעיף 4 לחוק החברות תשנ"ט- 1999: "חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מואגד". כלומר, חברה היא גוף משפטי כלכלי ששונה מבעלי מניותיו. החבות של בעלי המניות בחברה בע"מ (בערבון מוגבל) היא חבות מוגבלת ובעלי המניות אינם אחראים לחובותיה של החברה (למעט מקרים חריגים ע"פ החוק מקרים של פשיעה וכדומה שהם היוצאים מן הכלל). זאת ועוד, במרבית המקרים אין לבעלי המניות יכולת להשפיע על ההחלטות העסקיות של החברה.
איך מתייחסת ההלכה לחברה בעמ'
הפוסקים נחלקו בשאלה כיצד להתייחס לגוף המשפטי/כלכלי הזה המכונה חברה בע"מ.
אומנם, לפי הקיצור שולחן ערוך, הרב גאנצפריד, סימן סח ס"ק כח (1):
מְעוֹתָיו שֶׁל יִשְֹרָאֵל מֻפְקָדוֹת בְּיַד עוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְהִלְוָה אוֹתָם לְיִשְֹרָאֵל בְּרִבִּית, אִם הָיוּ בְּאַחְרָיוּת הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁאִם יֹאבַד הַחוֹב יִתְחַיֵּב הוּא לְשַׁלֵּם בִּמְעוֹתָיו, מֻתָּר. וְאִם אֵינוֹ בְּאַחְרָיוּת הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, אָסוּר (קסט). וְלָכֵן בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְבוּצוֹת מָעוֹת, (קֻפּוֹת חִסָּכוֹן) (שְׁפָּארְקַאסֶע) וְכַדּוֹמֶה, שֶׁיֵּשׁ לַיִשְׂרְאֵלִים חֲלָקִים (מְנָיוֹת) (אַקְצְיֶען) שָׁמָּה וְיִשְׂרְאֵלִים לֹוִים מִשָּׁם בְּרִבִּית, אַף עַל פִּי שֶׁהַמְמֻנִּים הֵמָּה עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, מִכָּל מָקוֹם נִרְאֶה לִי דְּאִסּוּר גָּמוּר הוּא. וְלָכֵן אָסור לִתֵּן לְשָׁם מָעוֹת, כִּי שֶׁמָּא יִלְוֶה יִשְֹרָאֵל שֶׁאֵינוֹ הָגוּן. וְכֵן אָסוּר לִלְווֹת מִשָּׁם, כִּי שֶׁמָּא נָתַן לְשָׁם יִשְֹרָאֵל שֶׁאֵינוֹ הָגוּן.
כלומר, לשיטתו חל איסור להשקיע בקופות חסכון שיש יהודים שלווים מאותן קופות חסכון כסף ומשלמים להם ריבית – אפילו אם הממונים על אותן "קופות חסכון" הם גויים.
נראה שלשיטתו אין נפקות לשאלה מי זה הגוף שנקרא "קופות חסכון" ואפילו אם אותו הגוף הוא חברה בע"מ- עדיין אסור יהיה לך לרכוש מניות של אותה קופה בגלל שיש יהודים שלווים מאותה "קופת חסכון" כסף ומשלמים לה ריבית.
בשיטה זו נוקט למשל הרב שטרנבוך (מועדים וזמנים א, לז) (2) שפסק שלא משנה אם יש או אין שליטה למשקיעים בחברה ואי אפשר ליצור "יצור חדש" בהלכה. ממון שהבעלים שלו הוא "ישות מופשטת" ואי אפשר לומר שהחברה היא הבעלים של עצמה. הרב שטרנבוך, רואה את בעלי המניות כשותפים בחברה ולכן אין היתר שהחברה תעשה פעולות שונות כמו הלוואה בריבית, החזקת חמץ בפסח חילול שם וכו' (שם בעמ' 156 ):
ואנו עם ישראל אין לנו מושג הזה כלל בדיני ממונות וגם אי אפשר לנו לייצרו שמשפטי דיני ממונות אצלנו מגבילים זכות קניני ממון לאדם חי דווקא…ולדידן אפשר רק שותפות בתנאים מסוימים ולא חברה בע"מ בגדר הנ"ל, ולא חל לדידן חברה בע"מ לפי כוונת ורצון המחוקק…ולא חל כה"ג קנין מכח דינא דמלכותא דינא נגד דין תורה…
לשיטה זו, מעשי החברה מיוחסים לאנשים פרטיים. לכן, מסלולי ההשקעה ע"פ ההלכה הם הדרך היחידה להביא לכך שלא ניכשל באיסורים כי קיים פיקוח רבני באותם גופים המנהלים את מסלול ההשקעות "לפי ההלכה", אשר לדבריהם, הם מוודאים שלחברות יש היתר עיסקא, שהחברות אינן פועלות בשבת ושלא עושות מסחר באיסורים או חמץ פסח וכו'. יש הטוענים כי שומרי מצוות מחוייבים להשקיע רק במסלולים אלו, אך ניתן לראות למשל שהרב ראבילו באתר 'דין תורה' סבור "לכתחילה עדיף להשקיע במסלול כשר שממעט חילול שבת בעולם, תומך במי שעושה היתר עסקא ולא מפיץ מאכלות אסורות". אך גם הוא מודה ש: "לא ניתן לומר שמי שלא עושה כך נוטל ריבית ח"ו או שותף לחילול שבת. ובהחלט יש לסמוך על שיטות המקילות בעניין זה". (8)
מנגד, כפי שהבאתי בתחילת הדברים יש שיטה הלכתית לפיה יש לחלק בין אדם פרטי לבין חברה. כך למשל מסביר הרב שמעון גרינפלד (המהרש"ג) (3) בעניין איסורי ריבית כי איסור התורה על ריבית הוא כאשר היהודי האחר משועבד שיעבוד הגוף לחוב שכן האיסור הוא "לא תשיך לאחיך" ובמקום שבו "אין אחיו" האיסור לא שייך. ובמילותיו: "כשאין גופו של חבירו חייב לו כלום ליכא איסור". לכן המהרש"ג פסק כי שכאשר מדובר במצב שבו הנכסים אינם של אדם פרטי, אלא למשל נכסי חברה, אם הנכסים הללו נפסדו לא יהיה אף אחד מחויב לשלם מכיסו – "בכה"ג מותר לישראל להלוות לחבורה או לקהל בריבית… והיינו אם יופסדו נכסי הקהילה או החברה אז יהי' פטורים מלשלם ולכן כי אית להו נמי אין בו משום ריבית".
כך נפסק גם לגבי רכישת מניות של חברות העוסקות בפעילויות שונות הכוללת למשל, מלאכה ומסחר בשבת:
הרב משה פינשטיין (4) התיר לקנות מניות של חברות שעושות מלאכה ומסחר בשבת. הטעם לשיטתו הוא שמי שקונה את המניות לא רוצה להיות בעלים במסחר אלא קונה רווח והפסד ומדובר בקניין שקיים רק לפי דיני המדינה כי מבחינה ההלכה זהו קנין בדבר שלא בא לעולם. הרב פינשטיין הדגיש כי לקונה אין יכולת השפעה על פעילות החברה שרכש את מניותיה. זאת ועוד, הרב פינשטיין התייחס גם לאיסור על סיוע לעבורי עבירה ופסק שגם אם בעלי החברה הם יהודים אין בזה מסייע לעוברי עבירה כי החברה תמשיך לפעול בעסקיה בין אם רוכש המניות יקנה את מנותיה ובין אם לאו, והקונה, עושה זאת רק לטובת עצמו. עם זאת, הגביל את רכישת המניות ופסק ש"לא לקנות מדה מרובה כ"כ עד שיתחשבו בדעתו". כלומר, לשיטתו, אין לקנות כמות של מניות שתגרום לכך שמחזיק המניות הוא בעל הדעה ויכול להשפיע על עסקי החברה. ניתן לומר שהרב פינשטיין מחלק בין מניות שליטה בחברה שמקנות לבעלי המניות זכות הצבעה והשפעה על פעילות החברה לבין מניות רגילות.
הרב אשר וייס בשו"ת מנחת אשר(5) מסביר בהרחבה את השיטות לבחינת מעמדה של חברה בע"ה ואת הנימוקים לכך שהוא פוסק שיש לחברה אישיות נפרדת גם ע"פ הלכה אשר שונה ממעמדו של אדם פרטי. הרב אשר וייס בוחן את מאפייניה של חברה בע"מ, ומסביר כי מאחר ואין לבעלי המניות אחריות אישית לחובות החברה (וכך גם דירקטוריון החברה והמנכ"ל שלה אינם נושאים באחריות אישית לחובותיה מעצם תפקידם) ובלשונו: "לענ"ד ברור דהמעמד המשפטי של "החברה בע"מ" במציאות הכלכלית המודרנית כאישיות משפטית בפני עצמה תקף גם מבחינה הלכתית…..אין לנו להתחכם ולחדש חדשות אלא לקבל את משפט העמים בכל העולם כולו וכל כה"ג ודאי דינא דמלכותא דינא… ועל כן באופן עקרוני אין החברה מחויבת במצוות התורה דלבני ישראל ניתנה תורה ולא ל"חברה בע"מ". לפיכך, אם החברה הלוותה כספים בריבית, בעל המניות לא נחשב כמלווה ואין לו אחריות על ההלוואה ובלשונו- "שאין עצם ההלוואה באחריותם".
הרב אשר וייס פוסק כי אין מניעה גם לרכוש מניות שליטה בחברה. הוא מחלק בין התנהגות בדרכי הצדק והיושר – לפיהן חברה בע"מ צריכה להתנהל באופן שאין בו גזילה וגניבה וכדומה, מצוות שבין אדם לחבירו – ובין איסורי תורה שהם גזירת הכתוב, כחמץ בפסח שבת וריבית וכד' שאין איסור בכספי החברה מעיקר הדין. עם זאת לדידו, ראוי להשתדל שגם בחו"ל העסקאות יהיו ע"פ היתר עסקא כנהוג בכל הבנקים בארץ ישראל, אך במקום שאין זה אפשרי יש להקל לקנות אף מניות שליטה.
מצאתי שגם בפסקי הדין של בתי הדין הרבניים בארץ התקבלה השיטה ההלכתית לפיה חברה היא אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה, למשל בנושא קבלת ריבית על חוב שהיו חייבים לעירייה וכיוצ"ב ( 6).
לסיכום, השיטות המקילות ואשר ניתן להסתמך עליהן אם בוחרים במסלול השקעה פיננסי "רגיל" מבוססות קודם כל על כך שחברה בע"מ היא אישיות משפטית נפרדת ע"פ ההלכה ולא מדובר באדם פרטי, ולפיכך לא חלים עליה איסורים שחלים על האדם הפרטי כמו הלוואה בריבית. בנוסף, ככל שמדובר בהשקעה במניות, המשקיע שקונה אותן חשוף גם לרווח וגם להפסד ולוקח סיכון ברכישת אותו תיק פיננסי, וגם מטעם זה אין לראות זאת כריבית – שהרי בריבית זו הבטחה לתשואה מוגדרת (ראי לעיל הרב פינשטיין וכן הרב דוד יוסף (7)).
בהצלחה רבה
רוית
עו"ד הרבנית רוית קלך מוסמכת כמורת הלכה ומנהיגה רוחנית מכולל "דעה" ברשת אור תורה סטון, לומדת חושן משפט בכולל וסוגיות בחושן משפט ב"הלכתא" מתן. מלמדת ומעבירה שיעורי תורה במקומות שונים. משיבה לשאלות הלכתיות במשיבת נפש ובקהילה.
הערות:
(1) קיצור שולחן ערוך הרב
(2) הרב שטרנבוך, מועדים וזמנים, א סימן לז (תיקונים והידורים בסדר מכירת חמץ) בעמ' 153
(3) הרב שמעון גרינפלד (המהרש"ג), אם יש חשש ריבית במלווה ממשלתי, נועם ב אמ' לג. (הדברים נכתבו על ידי תלמידו הרב משה למברגר). בדבריו שם הוא חוזר בו מכך שפסק בעבר שיש איסור ריבית מדרבנן במלווה כזה ופוסק שאין בכך איסור כלל. לא נכנסתי לשאלה אם יש ללמוד מכך שהמהרש"ג עצמו לא פרסם את הפסק.
(4) שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן ז: "ובדבר ליקח שערס מקאמפאניעס שעושין מלאכה ומסחר בשבת הא חזינן שנתפשט להיתר והטעם פשוט שאין להחשיב את הקונים שערס שהוא רק משהו מהמסחר שאין להם שום דעה בהמסחר אף לענין חלקם לבעלים של"ד לשותפות במקצת שיש לו דעה כבעלים, וגם אין הקונה שערס רוצה להיות בעלים בהמסחר ואינו רוצה לקנות כלום בהמסחר אלא הוא רק כקונה ריוח והפסד שיהיה בהמסחר לפי סך כך וכך שקנה, ויותר נראה שאין בהם גדר קנין בדינא שהוא לקנין דבר שלא בא לעולם, רק מצד קניני דיני המדינה. ומה שלפי תנאי המכירה יש לבעל השערס דעה לבחירת פרעזידענט /נשיא/ הוא רק פטומי מילי בעלמא כי למעשה משאירין לעצמן יותר מהרוב שלא שייך שיאמרו דעה וגם הקונים אין רוצים לומר דעה בזה כי אין כוונתם לקנות זה ולכן לע"ד אין לחוש למה שעושים הבעלים דהקאמפאניעס שאינו נוגע להם. ואף אם יש גם יהודים בהבעלים אין להחשיב מסייע לעוברי עברה שהמסחר יעשו גם כשלא יקנה שערס מהם כי לא חסר מי שיקנה שערס והקונה קונה רק לטובת עצמו ולכן אין בזה שום איסור וכמו שנוהגין הרבה בנ"א ואף יראי חטא לקנות. אבל ודאי לקנות מדה מרובה כ"כ עד שיתחשבו בדעתו יש לאסור אף בפעקטערע /בבית חרושת/ ומסחר של עכו"ם כיון שלא התנו כמו שצריכין להתנות כשעושה ישראל שותפות עם עכו"ם כדאיתא בש"ע או"ח סימן רמ"ה. והנני ידידו מוקירו, משה פיינשטיין".
הבאתי את כל התשובה מפאת חשיבותה. הרב פינשטיין מסביר כי בשותפות בין יהודי לבין גוי יש תנאים מסוימים שיש להתנות כשמדובר בשותפות שפועלת בשבת ומפנה לשו"ע או"ח סימן רמ"ה.
(5) הרב אשר וייס, מנחת אשר א קה
(6) פסקי דין של בתי הדין הרבניים בישראל חלק י, בעמ' 273 בית הדין הרבני א) חברה בע"מ נחשבת לאישיות משפטית גם לפי משפטי התורה. יש לדבר השלכות הלכתיות כשהחברה עוסקת במלאכות אסורות בשבת, מלוה בריבית, מחזיקה חמץ בפסח וכדומה. וכן בפד"ר בחלק טז בעמ' 252: אב"ד שלמה דייכובסקי כותב בעמ' 255 כך: "העיריה נחשבת לאישיות משפטית, ולא לאישיות פרטית. לכן אין לראות בזה ריבית הבאה מן הלווה למלוה. וכבר הארכנו בהבדל בין אישיות משפטית לאישיות פרטית".
(7) הרב דוד יוסף, אתר קו הפסיקה הספרדי מסביר: "השקעה ב'מסלול הלכה' אמנם אין בזה חובה מעיקר ההלכה. ומותר להשקיע בכל אפשרות השקעה כללי. אך טוב יותר למי שיכול להחמיר בזה ולנהל את כספו ורווחיו באופנים הרחוקים מכל חשש איסור ככל שיכול להיות. הן על ידי חשש איסור ריבית אם יהיה, הן על ידי חשש מסייע בידי עוברי עבירה". הרב דוד יוסף מסביר כי השקעה באגרות חוב, שונה מרכישת מניות בגלל שהמשקיע מקבל את כספי הקרן גם במקרה של הפסד ולכאורה עלולה להיות בעיה הלכתית אך אחר ומדובר בחברות בע"מ אחריות הקרן לא נופלת על גוף הבעלים אלא על החברה. (לשיטתו רואה זאת כממון שאין לו בעלים ידועים). כמוכן הרב דוד יוסף מסביר כי קרוב לוודאי שיהיה מעורב בכך כסף של גוים, ובלשונו "וכיון שבא לפנינו בתערובת יש לסמוך ולומר 'יש ברירה' שאינו מתעסק אלא עם חלקו של הגוי.
(8) מכון המסביר לגבי מסלולי הלכה – https://www.toraland.org.il
הרב עמוס ראבילו, אתר דין תורה: " לכתחילה יש להשקיע בקרנות גמל שיש להם מסלולים כשרים. אחרת הקרן קונה ניירות ערך בעיתיות על שמך. לדוגמא, אגרות חוב (כלומר, הלוואה לחברה בריבית) או מניות (כלומר שותפות באחוזים קטנים מאוד) של חברה ללא היתר עסקא, או עסקים שמחללים שבת או עוסקים בעסקים לא כשרים כגון אוכל לא כשר וחמץ בפסח. באופן כזה היתר העסקא של הקרן לא מועיל כיוון שניירות הערך הם שלך ולא של החברה….אעפ"כ ישנם פוסקים חשובים שהתירו השקעה במניות ובאג"ח של חברות. כל החברות שאנו עוסקים בהם הם חברות בע"מ כלומר חברות שע"פ המשפט האזרחי הם אישיות משפטית נפרדת ואינן בבעלות האנשים המחזיקים במניותיהם. אם גם לפי ההלכה הגדרה זו נכונה לא יהיה אסור לחברה בע"מ לחלל שבת או למכור אוכל לא כשר וכן ללוות ולהלוות בריבית".
(9) ראי עוד- הרב יגאל גרוס באתר "דין", פרשת משפטים: האם צריך להשקיע רק במסלול הלכתי